״תכנון לא נכון של הקריירה של המהנדס הישראלי עלול להוביל לקיצור תוחלת החיים המקצועית שלו, מה שרע גם עבורו וגם עבור המשק", כך טוען פרופ' עמי מויאל, נשיא מכללת אפקה, המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב. "אני מסתכל בעיניים כלות על מהנדסים צעירים שהחלו לעבוד בתעשייה בתום לימודי התואר הראשון ונפלטים משם לאחר כשני עשורים, כאשר בתכנון נאות של הקריירה, תוך שימת דגש על הרחבת ההשכלה במהלכה, ניתן היה להאריך את משך עבודתם בתעשייה. המהנדסים האלה הם הון אנושי מבוזבז, מכיוון שעם הכשרה נכונה הם יכולים היו ליהנות לפחות מעשור נוסף של קריירה מתפתחת".
לדבריו, אחד הפתרונות הוא עידוד המהנדסים ללימודי תואר שני בהנדסה כצעד בו יתעדכנו וירכשו ידע, מיומנויות, ראיה רב-תחומית וכישורי ניהול.
האתגר בהכשרת הדור הבא
המעבר בין האישי ללאומי הוא מאפיין קבוע של מויאל, שעשה בעצמו מסלול דומה מהתעשייה לאקדמיה. הדוקטורט שלו בהנדסת חשמל ומחשבים, עם התמחות בתחום של זיהוי דיבור על ידי מחשב, אבל את רוב הקריירה שלו עשה דווקא בתעשייה. במהלך השנים כיהן בשורה של תפקידים, החל מפיתוח אלגוריתמים ועד למנכ״ל חברת NSC המפתחת מוצרי זיהוי דיבור. בשלב מסוים, דווקא בשיא הקריירה המקצועית, הוא חש צורך לתרום להכשרת הדור הבא של המהנדסים. בעקבות זאת הקים את המרכז לעיבוד שפה במכללה שהפך למרכז המחקר והפיתוח המוביל בישראל בתחומו.
"בעבר היה דיסוננס בין ההתקדמות האישית והקריירה לבין הראיה החברתית. בעשור האחרון זה משתנה. יותר ויותר בכירים בתעשייה מבינים שהצורך להכשיר את הדור הבא באופן ראוי ונכון, חשוב לא פחות מהקידום האישי. אנחנו לא עמק הסיליקון ולא העולם הגלובלי. אנחנו חיים בישראל ויש לנו מחויבות למדינה".
המעורבות החברתית עליה מדבר מויאל מתבטאת גם במעורבות הולכת וגדלה של בכירי ההייטק במכללת אפקה. "מבחינתי זה הכרח שבמקום בו מכשירים את הדור הבא של המהנדסים, יהיו מעורבים בתהליך ההובלה וההכשרה אנשים בעלי ניסיון בתעשייה. לא יתכן שאדם ייחשף לתעשייה רק עם כניסתו לשוק העבודה, ומאידך לא יתכן שהלימודים האקדמיים יהיו הכשרה מקצועית בלבד".
תואר שני בהנדסה - מיזם לאומי
לאחר שהוביל את מכללת אפקה לקחת חלק פעיל בעידוד תלמידי תיכון ללמוד 5 יחידות מתמטיקה, שהינם קהל היעד העיקרי ללימודי ההנדסה, היעד הנוכחי שלו הוא לימודי תואר שני בתחומי ההנדסה. מבחינתו מדובר בלא פחות ממשימה לאומית. "אני רואה בכך אמצעי לתרום לקריירה של אלפי מהנדסים שנפלטים מהתעשייה, תוך תרומה גדולה של אנשי מקצוע מנוסים לתעשייה שסובלת ממחסור במהנדסים. מבחינתי מדובר במשימה לאומית וככל שכל הנוגעים בדבר ובמיוחד התעשייה והמהנדסים יקדימו להבין זאת, המשק כולו ירוויח".
מויאל מדבר בלהט רב על התעשייה ומתעקש כאיש מחקר לגבות את דבריו במספרים ונתונים. לדוגמה, דו"ח החדשנות של המדען הראשי במשרד הכלכלה מיוני האחרון מצביע על כך שבעשור הקרוב יחסרו לתעשיית החדשנות הישראלית יותר מ-10,000 מהנדסים ומתכנתים, זאת במקביל להמשך היחלשותה של תעשיית ההיי-טק הישראלית ביחס לעולם. החסם המרכזי הוא העדר כוח אדם זמין ומיומן. המגמה של קיפאון בהיצע מהנדסים מתמשכת ונרשמת ירידה משמעותית במספר בוגרי המקצועות המובילים ללימודי הנדסה, אם כי לאחרונה ניכרת פעילות עם שינוי בתחום זה.
האבסורד הוא שישנם מהנדסים מיומנים רבים שמתקשים לחזור לשוק העבודה בשל הקרוי "משבר גיל ה-45". עולם ההיי-טק נתפס כשייך לצעירים, התעשייה מעדיפה צעירים מעודכנים ומדירה מבוגרים שהגיעו למיצוי. המחסור במהנדסים מוביל למצב בו מהנדס צעיר מרוויח משכורת נאה כבר בתחילת דרכו. ההתחלה הזוהרת יכולה ליצור אצלו אשליה שהקריירה שלו תצמח עד ליציאה לפנסיה, אולם המציאות היא שמסיבות שונות, חלק יאלצו לפרוש לקריירה שניעה בגיל צעיר.
אז מה הפתרון?
הפתרון הוא לא לסמוך על מסלול קידום מקצועי מתוך שוק העבודה אלא להרחיב את ההשכלה וההכשרה המקצועית בתחום ההנדסה אל עבר לימודי תואר שני. לא מעט תכניות לימוד לתואר שני מותאמות לאנשים עובדים ובכלל זה התוכניות לתואר שני במכללת אפקה, כך שהלימודים לתואר שני אינם פוגעים ביכולת ההשתכרות או ההתקדמות בעבודה, אלא להיפך. מהנדס צעיר צריך לחשוב קדימה, להכשיר ולבדל את עצמו.
מערכות תבוניות - הטרנד החם בעולם ההנדסה
אתה מדבר מתוך אמונה גדולה, אבל למה שחברות גדולות יוותרו על שעות עובדים וישלחו עובדים ללימודי תואר שני בהנדסה?
מויאל: "ראשית, לתפיסתי זו השקעה ולא ויתור. המוסדות האקדמיים מאפשרים לסטודנטים בלימודי התואר השני לשמור על הקריירה שלהם ואף לנהל חיי משפחה הגיוניים. אבל מעבר לכך, מחקרים מוכיחים, שהשקעה בעובדים ובהכשרות מקצועיות משפרת את האווירה בעבודה, ומגדילה את נאמנות העובדים, אף יותר מהעלאות שכר והטבות חומריות אחרות. במשק שמאופיין בתחלופה גבוהה של עובדים, לימודים יוצרים גם מחויבות ארוכת טווח, שמשתלמת לשני הצדדים. העובד יעריך את החברה שמאמינה בו ומשקיעה בקידומו המקצועי והאישי; והחברה תיהנה ממהנדס מיומן בעל מוטיבציה גבוהה".
נאמר שהמהנדס הצעיר שנמצא כיום בשנותיו הראשונות בתעשייה השתכנע, מה היית מציע לו ללמוד?
"אם הוא רואה מסלול קריירה של התפתחות והובלה מקצועית בכירה אזי כמובן שתואר שני בהנדסה. השאלה היא האם להמשיך בתחום הדיספלינה (למשל, הנדסת חשמל, הנדסת תוכנה וכד'), או תואר שני מולטי-דיספלינרי, המשלב מספר תחומים שאחד מהם יכול להיות ניהול.
במידה והכוונה הינה להתעמק במחקר ופיתוח בתחום מסוים אזי תואר שני דיספלינארי יתאים יותר. במידה והתכנון להגיע לעמדות הובלה מקצועיות בכירות אזי אני אישית חושב שתואר שני מולטי-דיספלינרי, כפי שאנו מציעים במכללת אפקה, נותן למהנדס מגוון אפשרויות רחב יותר, דבר שעשוי לשרת אותו בהמשך דרכו המקצועית. מדובר בלימודים המשלבים שלושה מרכיבים עיקריים: מערכות מורכבות, טכנולוגיות מתקדמות וניהול".
לא אקדמאי קלאסי
מויאל לא נראה כמו דמות האקדמאי הקלאסי. הוא דינמי, אידאליסט ועל אף שנותיו הרבות בתעשייה ובאקדמיה, הרצון לשנות את העולם הוא חלק בלתי נפרד מהדי.אן.איי שלו. הדבר בא לידי ביטוי גם במכללה שהוא עומד בראשה.
"מכללת אפקה היא מוסד אקדמי אחר ובמובנים רבים בעל אופי וצביון עבודה היי-טקי. לא מעט מאנשי הסגל האקדמי הם בפרופיל דומה לשלי, 15 שנות ותק בהיי-טק, שרוצים לחנך ולהשפיע על דמות המהנדס. הסטודנטים חווים את מכללת אפקה כמוסד מחובר לתעשייה דרך מרכזי המו״פ והכנסים המקצועיים. סטודנט יכול לבצע פרויקט גמר שקשור לתחום העבודה שלו.
חמשת מסלולי לימוד לתואר הראשון בהנדסה אצלנו זוכים לעדנה. קיים ביקוש יפה ללימודים באפקה, שלמעשה הוביל לסגירת ההרשמה ברוב מסלולי הלימוד מספר חודשים לפני תחילת שנת הלימודים. אנו זוכים להכרה יפה מעולם ההיי-טק שקולט את בוגרינו. בסקרי התאחדות הסטודנטים זכינו מספר שנים רצופות בדירוג גבוה, ולפני שנתיים אף זכינו במקום ראשון מקרב כל המוסדות האקדמיים כמקום בו הסטודנטים הכי רוצים ללמוד".
אם היית חוזר אחורה, היית בוחר שוב להיות מהנדס?
"ללא ספק. הנדסה נתפסת בציבור כמקצוע מרובע וזה ממש לא נכון. אם מסתכלים על המהפכות של העשורים האחרונים הרי שמהנדסים אחראים למרביתן, לתפיסתי אנחנו בעידן מהפכת המהנדסים. אני אמנם לא אובייקטיבי, אבל לתפיסתי הנדסה הינה תחום יצירתי וחשוב ואני מביט בעונג על בוגרינו שיוצאים עכשיו לשוק וכל עתידם לפניהם".