אם תספרו לילדים שבמסגרת הלימודים שלהם בבית הספר הם יזכו לטפס על קיר טיפוס, לצלול, לנסוע בג'יפים או לגלוש בים, הם כנראה יחשבו שאתם עובדים עליהם. אך במקרה של ילדים ירושלמים - החלום הוא המציאות. במסגרת תכנית "המרחב החינוכי השלם" הייחודית, בתי ספר פועלים יחד עם ארגוני חינוך בלתי פורמלי, והילדים זוכים בחוויית למידה מיוחדת במינה. "אפשר לומר שבתקופת הקורונה המרחב הזה 'הציל' נערים ונערות רבים מבדידות", מספרת חוה בנימין, מנהלת חטיבת הביניים בבית הספר מקיף גילה ומדגישה, "תחושת ההעצמה והמסוגלות של תלמידים התעצמה וניתן היה לראות אצל חלקם שיפור לימודי ושיפור בתחום הרגשי-חברתי".
פעילות "המרחב החינוכי השלם" מופעלת על ידי מינהל החינוך בעיריית ירושלים ועמותת "השלם", ובשיתוף מחלקות הנוער במינהלים הקהילתיים ומרכזי החדשנות בעיר. מהות התכנית היא חיבור משמעותי בין מרכיבים בלתי פורמלים עם הלמידה ה"פורמלית" בבתי הספר. כך, התוכנית יוזמת פעילויות מגוונות, חברתיות, בדגש על מיומנויות בבתי הספר, בשיתוף גופים רבים: תנועות נוער, חוגים ותוכניות OUTDOOR כמו צלילה, קיר טיפוס, ג'יפים ועוד, תוכניות להכשרת יזמות וחינוך טכנולוגי, תוכניות מנהיגות, ועוד.
התוכנית החלה לפעול במספר בתי ספר בעיר בשנת תשפ"א, כשלאורך שנת הלימודים בתי הספר עמדו בקשר רציף עם הארגונים, במטרה שחינוך התלמידים יתבצע לא רק בבית הספר עצמו אלא כחלק ממרחב חינוכי שלם. "המטרה היא לשלב למידה בלתי פורמלית במערכת החינוך ולהרחיב את היצע אפשרויות הלימוד לתלמידים", מסבירה בנימין ומוסיפה, "המרחב החינוכי השלם העשיר את בית הספר בתוכניות שלא מתאפשרות מתוך תוכנית הלימודים המסורתית, וחשף תלמידים לתכנים המתכתבים עם המאה ה-21."
מתוכניות מתחום המדע והטכנולוגיה, דרך פעילויות בנושא חברה וקהילה ועד לפעילויות ספורט אתגרי ויזמות – מגוון הפעילויות רחב ועשיר. "מגוון התוכניות המוצע בכל תחום איפשר לכל תלמיד ולתלמידה למצוא את מקומו ולממש את עצמו", מסבירה בנימין, "גדולתו של המרחב הוא שהוא מאפשר לתלמידים מכל שכבות הגיל והאוכלוסייה להיחשף ולהצטרף לכל התוכניות, ללא סטיגמה או תיוג".
חינוך בלתי פורמלי שמשפיע על הפורמלי
גם בתקופות בהן בתי הספר לא עבדו במתכונת פיזית בזמן הקורונה, התוכנית המשיכה לפעול. "למרות התקופה הקשה, ולמרבה ההפתעה, תלמידים רבים לקחו חלק בתוכניות השונות", מתארת בנימין ומדגישה, "המרחב השלם על כל תוכניותיו פעל מקרוב הרבה לפני שבתי הספר חזרו לפעול ותלמידים שלקחו חלק בתוכניות הגיעו לבית הספר ונהנו מעשייה מרעננת ממפגש חברתי ומהעשרת הידע".
יש תלמידים שהרגישו שהחינוך הבלתי פורמלי השפיע אף על החינוך הפורמלי. שמעון אביכזר, מנהל בית הספר הר חומה, מספר על מקרה כזה: "הייתה תלמידה שאמרה לי 'כאן אני מרגישה שמכירים בי דברים שאף אחד לא מכיר וזה נותן לי כוח להשקיע גם בלימודים'".
למידע נוסף על תוכנית "המרחב החינוכי השלם">>
אביכזר רואה חשיבות רבה בשילוב חינוך בלתי פורמלי. "אנחנו כל הזמן אומרים שבית ספר צריך לפתח מיומנויות רחבות אצל תלמידים אבל בפועל רוב הזמן תלמידים נמצאים בתוך כיתה ויושבים על כיסאות", הוא מתאר ומוסיף, "המרחב החינוכי השלם מאפשר לצוות לראות את התלמיד בהקשר רחב ולא רק דרך הלמידה בכיתה. יותר מזה, התלמיד לומד להכיר את עצמו מעוד נקודות מבט והוא מקבל על כך הערכה בתעודה".
גם תלמידים ממקומות מוחלשים זוכים בחינוך בלתי פורמלי
התכנית שמה דגש על אוכלוסיות מרקע סוציואקונומי נמוך, כחלק מתפיסת קידום שוויון הזדמנויות לכלל תלמידי ותלמידות העיר. "אנחנו יודעים שהחינוך הבלתי פורמלי ותנועות הנוער מעצבים את האישיות בגיל ההתבגרות אך החינוך הזה לא מגיע לכלל האוכלוסייה מכל מיני סיבות", מסביר אביכזר, "בית ספר הוא מקום שאליו כולם מגיעים ורואים בפעילות הבלתי פורמלית המתקיימת בו כדבר נורמטיבי שהוא חלק מהלמידה בבית ספר. המשמעות היא שגם תלמידים ממקומות מוחלשים זוכים בחינוך בלתי פורמלי שישפיע על עתידם".
אביכזר ובנימין מסכימים שפוטנציאל ההצלחה של התכנית לטווח הארוך הוא אדיר. "המחשבה היא שלא מדובר בעוד תוכנית אלא במהלך שישנה את פני בתי הספר. תלמידים ילמדו על העולם ועל עצמם לא רק דרך הכיתה אלא במגוון פעילויות שמעצבות את האישיות כמו ניווט, תכנון פרויקטים, הובלת מיזמים חברתיים ועוד. כשניכנס לבית ספר בעוד חמש שנים יהיה טשטוש בין הפורמלי לבלתי פורמלי והכל ייתפס כלמידה", מתאר אביכזר. לדבריו מצטרפת גם בנימין, "אנו רואים בשנת הניסיון הראשונה הצלחה גדולה, במיוחד בשנה מאתגרת כל כך של ריחוק חברתי, פיזי ורגשי. אנו מברכים על התכנית ומצפים להמשך שיתוף פעולה".