41 קבוצות של סטודנטים מ–19 מדינות יצרו ביניהן קשר בחודשים האחרונים במטרה להקים תנועה שתביא לרפורמה בלימודי הכלכלה באוניברסיטאות, כך שיינתן ביטוי לפלורליזם המתקיים כיום בדעות הכלכליות ברחבי העולם. בהתארגנות חברים קבוצות של סטודנטים מאוניברסיטאות חיפה ותל אביב.
במסמך אותו תעלה לאתר האינטרנט שהקימה התנועה, הקוראת לעצמה ISIPE (International Student Initiative for Pluralist Economy), היא מצהירה את האני מאמין שלה. "לא רק כלכלת העולם נמצאת במשבר, אלא גם לימודי הכלכלה. למשבר הזה יש תוצאות מעבר לכותלי האוניברסיטה. החומר הנלמד מעצב את המחשבה של הדור הבא של מקבלי ההחלטות, ועל כן את החברות שבהן אנו חיים. אנו, סטודנטים לכלכלה ממספר רב של מדינות, מאמינים שזהו הזמן לחשוב מחדש על הדרך שבה מלמדים כלכלה".
בתנועה כותבים עוד: "אנו לא מרוצים מצרות המחשבה שהשתלטה על לוח הלימודים בעשורים האחרונים. היעדר הגיוון האינטלקטואלי מגביל לא רק את ההשכלה והמחקר. הוא מגביל גם את יכולתנו להתמודד אם האתגרים הרב־ממדיים של המאה ה–21 - החל מיציבות פיננסית וכלה בהבטחת התזונה והשינויים האקלימיים".
ואכן, סטודנט שמגיע כיום ללימודי תואר ראשון עם שאיפות להבין טוב יותר את המערכות הכלכליות המניעות ומכוונות את חיי היום של כל אחד מתושבי כדור הארץ - צפוי במרבית המקרים להתאכזב. בשלוש שנות לימודיו הוא צפוי לשנן ולהבין סדרה ארוכה של מודלים כלכליים, אבל לא להתמודד עם נושאים כמו הקריסה הכלכלית של 2008, המשבר הסביבתי עמו מתמודד כדור הארץ, משבר החוב של מדינות המערב, בעיית חוסר השוויון ויוקר המחיה המרימים את ראשם במספר רב של כלכלות בעולם.
בין היתר, קוראת התנועה לאוניברסיטאות השונות לשכור חוקרים שיכולים להביא לשינוי תיאורטי ומתודולוגי בתוכניות הלימודים, ליצור טקסטים וכלים פדגוגיים הנחוצים לתמיכה בקורסים פלורליסטיים, וליצור שיתופי פעולה בין מחלקות מדעי החברה ומדעי הרוח. היוזמה נתמכת על ידי יותר מ–200 אנשי אקדמיה מ–23 מדינות.
לדברי עומר מגל, אחד מחברי קבוצת סטודנטים באוניברסיטת חיפה השותפה להתארגנות, "הכלכלה היא משהו שנמצא בוויכוח כל הזמן, אבל לתוך הכיתה זה כמעט לא מגיע. חוויית הלמידה היא כמו של לימודי מתמטיקה".סטודנט אחר, יוני בן בסט, טוען כי "אם תלך לחוגי מדעי החברה האחרים הסמוכים כמו פסיכולוגיה, תראה שאפילו אם מתנגחים בפרויד, לומדים אותו. אצלנו הוויכוח לא נכנס לעסק".
אסנת רוטלוי מספרת: "ישבתי עם אמא שלי שלמדה כלכלה באוניברסיטת חיפה. השוויתי אתה את החומר הנלמד וראינו שזה אחד לאחד אותו החומר. הכלכלה נלמדת בוואקום בלי ההקשרים החברתיים שלה".
עמיר רוזנטל מספר כי "אם קוראים לכלכלה מדעי החברה - צריך להתעסק בחברה. כיום יש הרגשה בכלכלה שיש שורה תחתונה אליה שואפים - אם זו צמיחה או מדד רווחה כללי. אבל ההתעסקות בחברה לא עולה בשום מקרה. למדנו באחד השיעורים במשך חצי שעה איך מחשבים את מדד ג'יני (מדד אי־השוויון, ח.ע) ובזה זה נגמר. גם כשאתה פותר תרגיל ואומרים בסוף 'הרווחה גדלה', אתה אף פעם לא מנתח איך ולמה היא גדלה. זה לא מעניין אף אחד".
אורי רובין מסביר מדוע נתונים הכלכלה נתונים בקיבעון: "את תוכנית לימודי הכלכלה מייצרים כבר עשרות שנים אותם כלכלנים, וזה מעגל קסמים שקשה לשבור אותו".
הכתבה פורסמה במקור באתר The marker