משבר הקורונה שטלטל את עולמינו בשנה האחרונה, היה רצוף אתגרים. ברי המזל שבינינו למדו לסגל לעצמם הרגלי עבודה מהבית ולצמצם את שעות הפעילות במשרד, ואחרים אף איבדו את פרנסתם. אבל כנראה שמי ששילם את המחיר הגדול ביותר הם הילדים ובני הנוער, שלא היו מורגלים ללמידה מרחוק. תוסיפו לזה את העובדה שחלקם נאלצו להישאר לבדם בבית ללא השגחה הורית, מה שהוביל לא אחת לבעיות אכילה, דיכאון ובעיות נוספות.
"הישגי הלימודים של ילדים לרוב מושפעים מרמת ההשכלה של ההורים", מציין דן בן דוד, מנכ"ל ומייסד "מכון שורש" למחקר חברתי כלכלי. "למעשה, ככל שהשכלת ההורים גבוהה יותר והמצב הסוציו אקונומי שלהם גבוה יותר, כך היכולת של הילדים להתגבר על מכשולים, כגון אלה שהציבה בפנינו השנה האחרונה - גדולה יותר".
ההסבר לתאוריה הזאת, לפי בן דוד, נובע מכך שהורים משכילים, לרוב מסוגלים להעניק לילדים את העזרה הדרושה וכן ללוות אותם בהכנת המטלות הנדרשות ללימודים, מה שמאפשר להם לשמור על רצף לימודי גם כשהמסגרות אינן פועלות במתכונת פרונטלית. גם המצב הכלכלי משחק תפקיד חשוב לדבריו, שכן לימוד מהבית דורש ציוד רלוונטי - בעיקר מחשבים שלא תמיד זמינים לילדים אלה, בייחוד אם יש עוד ילדים במשפחה.
"אם עד לפני שנה ילדים מהפריפריה התקשו להשיג את התנאים האופטימליים כדי להצליח בלימודים, שנת הקורונה החמירה אף יותר את מצבם וגם הבליטה את הפער בינם לבין ילדים מאזורים אחרים בארץ", מציין בן דוד.
התוכנית של "חינוך לפסגות" לצמצום הפערים
מי שפועל לצמצום הפערים החברתיים והלימודיים הללו, בקרב ילדי הפריפריה החברתית והגאוגרפית היא עמותת "חינוך לפסגות", בראשותה של ד"ר שולה רקנאטי, אשר פועלת בשיתוף משרד החינוך, האגף למחוננים ומצטיינים. נמרוד דותן, מנכ"ל העמותה מספר שמטרתה היא למעשה לנתק את הקשר שבין המקום והסביבה של הילדים לבין הסיכוי שלהם להצליח בחיים, לרכוש ידע ולהגיע להישגים.
"העמותה מאתרת ילדים מוכשרים מהפריפריה, ומלווה אותם בצמתים מרכזיים בחייהם – מכיתה ג' דרך השתלבותם בלימודים אקדמיים ועד להשתלבותם בשוק התעסוקה. היא עוזרת להם לממש הפוטנציאל שלהם - מסייעת להם בתגבור לימודי, בשעורי העצמה ומסוגלות אישית, בהעשרה וגם ברכישת כישורים אקדמיים. המטרה המרכזית שלנו היא לעודד מצוינות חברתית שתשפיע ותייצר סביבה הוגנת ושוויונית יותר. אני חושב שיש לנו תפקיד חשוב כחברה, ואנחנו חייבים לדאוג לכך שגם לחלשים מאתנו יהיו כלים כדי להצליח בחיים ולהגיע להישגים. מעבר לכך, העניין חשוב גם לחוסנה הכלכלי – חברתי של המדינה".
להפוך בעיה להזדמנות
כאמור, תקופת הקורונה היוותה מכשול משמעותי עבור ילדים רבים, בייחוד עבור ילדי הפריפריה. ב"חינוך לפסגות" בחרו להתמודד עם המכשולים ואף למנף את הקשיים שהתעוררו לטובת שיפור תהליכים קיימים. "בשלב הראשון, יצרנו קשר טלפוני עם כ 4,000 חניכי העמותה. רצינו להבין מי מהם זקוק לעזרה בציוד/מחשבים. לאחר מכן, פנינו לרשויות המקומיות ובתאום איתן גייסנו 1,300 חבילות מזון וכ-600 מחשבים", מספר דותן.
"בנוסף, המרנו את כל התוכנית החינוכית שלנו לפעילות מרחוק, ויזמנו פעילויות שונות עם חברות הייטק כמו 'נייס' 'גוגל' ו'אלביט', שחשפו את הילדים לתכנים איכותיים – החל מקורס תכנות ועד לקורס פיתוח אתרים. אני חושב שזו הייתה הזדמנות מצוינת גם עבור הילדים, אבל גם עבור אנשי ההייטק שהתאפשר להם להעביר קורסים בצורה נוחה יותר כך שתתאים גם לזמנם העמוס".
דותן מציין שמעבר לסיוע בציוד והעשרה, העמותה הרחיבה את שעורי הזום שלה, וכך למעשה מורים מכל רחבי הארץ יכלו לסייע למספר ילדים במקביל. "פתאום הבנו שאפשר לקחת מתגבר בפיזיקה שגר בצפון ולחבר אותו לילד שגר בבאר שבע ולילד נוסף מרמלה. אין נסיעה, אין פקקים - הכול פשוט ונגיש יותר, ובחסות הקורונה", אומר דותן.
"בשורה תחתונה, אני חושב שלמדנו להפיק מתקופת הקורונה את המיטב, ובעיקר לחשוף בפני החניכים דרכים נוספות להתפתחות וצמיחה. גם ההתייחסות לאתגר כהזדמנות, היא לקח חשוב שהנחלנו בדרך לילדים".
מרעיון למציאות
לירון כרמלי, סמנכ"ל חינוך ב"חינוך לפסגות", מספרת על תחרות ההאקתון שיזמה העמותה לשם קידום מטרותיה: "האקתון הוא למעשה אתגר תחרותי, שבמהלכו מנסים למצוא פתרונות חדשניים לבעיות קיימות. הנבחרות שלנו כוללות ילדים ובני נוער מקהילות שונות – דתיים, חילוניים, ערבים ויהודים. במהלך הפעילות הם נדרשו למצוא פתרונות שיתרמו לחברה הוגנת ושוויונית יותר".
כרמלי מספרת שפעילות ההאקתון כללה 11 נבחרות מכיתה ז' עד י"ב. כל אחת מהן בחרה באתגר שונה. הם פעלו במשך חודש וחצי לשם מציאת פתרונות, חקרו את השטח וגם זכו להדרכת מנטורים עסקיים וחינוכיים שעזרו להם לדייק את הפתרון. בנוסף, הם שמעו הרצאות, השתתפו בסדנאות ואפילו למדו כיצד להציג בפני קהל.
"אחת הקבוצות למשל ניסתה למצוא פתרון עבור בעיית המתח שנוצרה בתקופה האחרונה בין יהודים לערבים. הרעיון היה לייצר שוק למכירת תוצרת מקומית וליצור אווירה שיתופית ושמחה יותר שמעבירה את השיח למקום של אחדות, מחזקת את הכלכלה המקומית ואף מושכת תיירות פנים וחוץ. אני חושבת שתמיד חשוב למצוא דרכים שיגשרו על פערים בחברה, ובימים אלה זה אקוטי. בעיני, החניכים שזוכים לכתף מאתנו הם כמו יהלומים – הם רק נדרשים לליטוש כדי לזהור".
גמר ההאקתון יערך ב 9 ביוני באירוע מקוון, במסגרת פעילות לציון 20 שנה לעמותה. הרעיון בעל הפוטנציאל הטוב ביותר למימוש שייבחר ע"י צוות השופטים, יזכה לתרומה כספית על מנת להגשימו.
"אנחנו מעוניינים לאפשר לדור של היום ליצור את החברה שבה הוא מעוניין לחיות בעוד 20 שנה. אני מאמינה שעבודה משותפת של צוותים מגוונים תוכל לקדם חברה שוויונית", אומרת כרמלי לסיכום.