גם אם מעולם לא למדתם מדעי המוח, אתם כנראה מבינים ומרגישים שהמוח שלנו עובד אחרת כאשר אנחנו מנסים לפתור בעיה במתמטיקה וכאשר אנחנו הולכים לטיול בפארק או עושים מדיטציה. עושה רושם שבבעיית המתמטיקה אנחנו ממוקדים יותר, בעוד שבטיול אנחנו מרשים למוח שלנו להיסחף במחשבות.

מה ההבדל בין המצבים? על פניו, אנחנו מתאמצים יותר במצב הממוקד. אנשים נוטים לצאת מהבחינה הפסיכומטרית עם כאב ראש. למה? מכיוון שהם היו ממוקדים במשך שלוש שעות. המצב הממוקד דורש אנרגיה ומאמץ לא מבוטל. מהצד השני, טיול בפארק לא דורש מאיתנו שום מאמץ מנטלי. לתת למוח להיסחף במחשבות זו משימה, שלפחות על פניה, לא צורכת אנרגיה.

מתברר שיש משהו במצב המפוזר שהכרחי ללמידה. שילוב חכם בין שני מצבי הפעולה האלו מאפשר לנו להגיע להבנה אמתית של חומר חדש. מאז תחילת המאה ה־21, מדעני מוח התקדמו באופן משמעותי בהבנה של שני סוגי החיבורים שהמוח מייצר, כאשר הוא עובר בין מצב של ריכוז וקשב גבוה ובין מצב מנוחה ורגיעה. זהו השילוב של השניים שהכרחי ללמידה. אנחנו עוברים בין המצבים האלו מספר רב של פעמים ביום וברוב הפעמים אפילו לא במודע. בדומה לתוכנת אנטי־וירוס הרצה כתהליך רקע בזמן עבודת המחשב, כך המצב המפוזר מאפשר לך לעבוד ברקע על בעיה, בזמן שאינך מתרכז בה במודע.

זוג רץ (צילום: shutterstock By Dragan Grkic)
שריינו לעצמכם כמה שעות של מצב מפוזר בכל יום | צילום: shutterstock By Dragan Grkic

כאשר אנחנו לומדים נושא חדש, אנחנו חייבים להיעזר בשני המצבים – גם המצב הממוקד וגם המצב המפוזר. המצב הממוקד פועל ראשון והוא אחראי ליצירת קשרים בין רעיונות ונושאים קרובים. הבעיה היא שכאשר לומדים נושא חדש באמת (חשבון אינפיניטיסימלי למשל), אין לנו ידיעות וקשרים בין נוירונים הקרובים לנושא. פה אנחנו חייבים את המצב המפוזר.

בסוף לימוד ובמנוחה, המצב המפוזר נכנס לפעולה ומנסה למצוא קשרים בין החומר החדש ובין עולם הידע הקיים כבר אצלנו. מרגע שהקשר הזה נוצר מבחינה נוירולוגית - התרחשה למידה. המצב המפוזר עוסק בתמונה הגדולה יותר. זה נכון שבמצב הזה אי אפשר לרדת לפרטים, אבל כאשר אנחנו לומדים נושא חדש הפרטים הרבה פחות חשובים מהתמונה הגדולה. מי שמנסה לברוח לפרטים לפני שהוא מבין מה הוא עושה, לא יצליח לראות את היער מרוב העצים. ללא הקשרים האלו, לא נצליח להבין באמת את החומר. זאת החשיבות האמיתית של שני מצבי העבודה של המוח בלימוד נושא חדש.

אז מה לעשות?

קבעו שעת סיום לימודים קשיחה בסוף היום. כך תבטיחו לעצמכם כמה שעות של מצב מפוזר בכל יום. ניתן להשתמש בכלי המצב המפוזר הבאים בתור פרס בסוף יום לימודים במצב הממוקד: חדר כושר, משחק כדורגל עם חברים, הליכה או ריצה בחוץ, מקלחת או אמבטיה חמה, להאזין למוזיקה - בעיקר ללא מילים, להתפלל או לעשות מדיטציה ואפילו לישון.

בנוסף, קיימות פעילויות מצב מפוזר שניתן להשתמש בהן בקבועי זמן קצרים, בעיקר מפני שיש להן נטייה למשוך אותנו לסוג של מצב ממוקד. כמו למשל  לשחק משחקי מחשב, לדבר עם חברים, לגלוש ברשת, לקרוא ספר (לא קשה מדי) או לראות סרט.

ד"ר רועי יוזביץ'  (צילום: דוד שטיין,  יח"צ)
ד"ר רועי יוזביץ' | צילום: דוד שטיין, יח"צ
ד"ר רועי יוזביץ' הוא סופר וחוקר ישראלי רב-תחומי, מרצה במחלקה למדעי מחשב ב-HIT מכון טכנולוגי חולון. יוזביץ' ידוע לציבור הרחב בעיקר בזכות הרצאותיו, סרטיו הלימודיים וספריו העוסקים במצוינות והשכלה.