אישה מחייכת (צילום: Cookie Studio, shutterstock)
איך ניתן להגביר את התקווה כבר בשלב מוקדם עוד בבית הספר? | צילום: Cookie Studio, shutterstock

במהדורות החדשות באמצעי התקשורת מודיעים להורים המבובלים על בתי הספר הנסגרים והנפתחים עבור תלמידים בגילים שונים, לפי ערים ושכונות. אך לאורך כל תקופת הקורונה, ובכל שיטות הלימוד  - הן בכיתה והן מרחוק באמצעות הזום - ההצלחה בלימודים היא נושא שמעסיק בהתמדה הורים ומורים. נוכח השינויים בחיינו, שוב ושוב הם שואלים את עצמם מה אפשר לעשות על מנת לעזור לילדים להצליח, ולא לאבד את הרצון ללמוד.

נושא זה  מקבל  חשיבות מיוחדת בתקופתנו, בה יש שינויים תדירים רבים  בשגרת הלימודים, ובהרגלי למידה כתוצאה מהלמידה מרחוק. אבות ואמהות הפכו לשותפים בהוראה של ילדיהם, גאים על הצלחות ולוקחים חלק במצוקת התלמידים המתקשים. ההורים מנסים לעזור לילדים למלא משימות ולכתוב עבודות, ולא תמיד בהצלחה. בעיקר הם מוטרדים מה הם יכולים לעשות יותר עבור ילדיהם, כדי שלא יאבדו מוטיבציה ועניין מול גירויים רבים.  נושא זה מטריד לא רק משפחות ומחנכים, אלא גם את החוקרים בחינוך ובפסיכולוגיה חינוכית.

מי שיש להם תקווה בעתיד, מעריכים שיש להם יכולת כללית להצליח

פרופ' דנטה דיקסון (צילום: המרכז האקדמי פרס, יחסי ציבור)
פרופ' דנטה דיקסון | צילום: המרכז האקדמי פרס, יחסי ציבור

פרופ' דנטה דיקסון חקר במשך מספר שנים מה גורם לילדים להצליח בלימודים. הוא הוכיח במספר גדול של מחקרים שיש חשיבות רבה לתקווה בניבוי ההצלחה. במחקר החדש, שהוצג בכנס (מקוון) "תקווה ומיטביות בתקופות לחץ, מגפת הקורונה ומצבים דומים" במרכז האקדמי פרס, הוא מדווח על מעקב אחר הישגים בלימודים של 531 תלמידי כיתה ט' במעבדה לחקר התקווה באוניברסיטת מישיגן, במחלקה לפסיכולוגיה חינוכית. מחקר זה הוא המשך לסדרת מחקרים בה עקב אחר הצלחות וקשיים של ילדים בבתי הספר. במהלך לימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטת ברקלי בארה"ב, הוא הבחין בחשיבות התקווה. הוא הגדיר כי התקווה היא היכולת של הילדים לראות בדמיונם עתיד טוב יותר, להאמין שיוכלו להשיג אותו ושיצליחו לפעול לשם כך. מחקריו בדקו תלמידים בגילים שונים, כגון תלמידים מתבגרים בתיכון וסטודנטים באוניברסיטה. הוא בדק  את הקשרים בין התקווה לעתיד, לבין אמונה במסוגלות עצמית כללית וגם מסוגלות ספציפית ללמוד. על מנת להבין כיצד התקווה קשורה להצלחה בלימודים, הוא בחן את הקשרים עם הקשרים החברתיים והכוחות האישיים.

דיקסון הוכיח כי מתבגרים ומבוגרים צעירים שיש להם תקווה בעתיד, מעריכים שיש להם יכולת כללית להצליח ויש לכך השפעה על תפיסות האישיות והחברתיות - ובעקבותיהם על הצלחה בלימודים. בהרצאתו הוא הציג מחקר אורך, בו בחן כיצד תורמת התקווה להישגים גבוהים בלימודים ולציונים טובים. כפי שמוצג בתרשים הבא, הוא מצא כי התקווה מנבאת דימוי עצמי אקדמי ומוטיבציה והם מנבאים  את הציונים.

חשוב להדגיש, כי במחקריו מוכיח פרופ' דיקסון גם את המצב ההפוך: התעלמות מתלמידים עם רמות תקווה נמוכות, עלולה לגרום לכך שפחות יהיו מוכנים להשקיע בלימודים, יגיעו להישגים נמוכים, ובעקבותיהם תתגבר התקווה הנמוכה. מחקריו מדגישים את החשיבות של מחקר התקווה במערכת החינוך מהגילים הצעירים ועד לרמות ההשכלה הגבוהה.

שאלה חשובה שאין עליה תשובה חד משמעותית היא מהו הקשר בין תקוות התלמידים והרמה הסוציואקונומית של משפחותיהם. בחלוקה לקבוצות נמצא כי אמנם במשפחות משכילות מהמעמד הבינוני והגבוה נמצאו ילדים עם רמות תקווה גבוהות, אך גם במשפחות מצוקה נמצאו ילדים עם חוסן אישי, תקווה גבוהה והצלחה. . תוצאות מחקריו של פרופ' דיקסון דומים למחקרים שבוצעו על ידי קבוצת המחקר של פרופ' מרגלית, שמדגישים את חשיבות התקווה וקידומה עבור תלמידים מתקשים עם לקויות למידה.

בסיכום סדרת המחקרים קודמת של פרופ' דיקסון, הודגשה החשיבות של השימוש בהשלכות של מחקרי התקווה עבור תלמידים במערכת החינוך, ובעיקר עבור צעירים בסיכון. הדגשה זו נמצאת בהתאמה עם תוצאות המחקרים שבוצעו במרכז האקדמי פרס, בהתיחס לתלמידים עם צרכים מיוחדים - כגון תלמידים עם לקויות למידה ו/או הפרעות קשב.

נמצא כי יש חשיבות מרובה להדרכת הורים ולהכשרת מורים להכיר את התקווה ככלי חשוב לקידום הלמידה וההסתגלות בית הספר. בהרצאתו הדגיש פרופ' דיקסון את החשיבות של קידום התקווה במערכת החינוך, והצורך להשתמש בסדנאות תקווה לקידום החשיבה והבטחון בעתיד והכרת דרכים לפתח אמון עצמי ונכונות להשקעת מאמצים. הוא ממליץ על פיתוח גישות התערבות קצרות הנתמכות באינטרנט, לקידום החשיבה והביטחון בעתיד והכרת דרכים לפתח אמון עצמי ונכונות להשקעת מאמצים. לפי פרופ' דיקסון רצו לבסס זאת על שלושה מרכיבים:

  1. להאמין כי "יותר" – הוא אפשרי.
  2. לראות כי "יותר" – הוא אפשרי.
  3. לצעוד צעד ראשון כדי להשיג יותר.

פרופ' Dante Dixson הינו אורח של המרכז האקדמי פרס, בכנס התקווה הבינלאומי