מאז פרוץ מגפת הקורונה בישראל, בחודש מרץ האחרון נמצאים הסטודנטים תחת אי וודאות גדולה, את הסמסטר האחרון העבירו רובם ככולם בלמידה מרחוק, מהבית וגם תקופת המבחנים שזה עתה נגמרה התקיימה ברובה באופן מקוון, ועוררה לא מעט סערות. סטודנטים רבי נותרו ללא עבודה וללא יכולת לשלם שכר לימוד, אחרים חוששים להמשך לימודיהם ולעתידם התעסוקתי בצל המשבר, והאווירה הכללית בקרב הסטודנטים היא שקצת שכחו אותם, ואף אחד לא מספק פתרונות. גם השאלה באיזה אופן תפתח שנת הלימודים הבאה (תשפ"א), נותרה בנתיים ללא מענה.

בעקבות כל אלו, מתקיימת בימים אלה מחאת סטודנטים מכלל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, הן מכללות פרטיות והן מתוקצבות. שלומי יחיאב, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, המונים כ-350 אלף איש, מסביר כי היעד המרכזי במחאה הוא לצמצם את האבטלה. "מחצית מהמובטלים הם צעירים. אנחנו הראשונים שפוטרו והאחרונים שנחזור. בעיה נוספת היא היעדרותן של רשתות ביטחון - דמי אבטלה לבעלי משכורות נמוכות או חלקיות הם נמוכים מאוד, כך יוצא שסטודנטים נפגעים משמעותית, הם לא מצליחים עדיין לשלם לשנה האחרונה ולא את המקדמות לשנה הבאה."

בשיאו של המשבר, זינק שיעור הצעירים דורשי העבודה עד גיל 34 ל-47.6% וכעת בגל התחלואה השני רק 20% מהצעירים דיווחו על חזרה לעבודה. ריכוזי התעסוקה של צעירים בתחומי המסעדנות, הפנאי, המכירות והתיירות - אשר חזרתם לשגרה מלאה אינה נראית באופק, יחד עם מאפייני הכשרתם, מטילים צל כבד על יכולתם הנוכחית והעתידית להשתלב בשוק התעסוקה המעורער. 

על אף שהיעד לצמצום האבטלה הוא יעד לאומי, הביקורת שמעלה שלומי יחיאב היא שצמצום האבטלה לא מכוון לאוכלוסייה הצעירה, לא ברמת סדרי עדיפויות ולא ברמה ביצועית. "כיום מנגנון החל"ת הוא לתת דמי אבטלה נמוכים עד יוני 2021 - עובדה זו פוגעת בצעירים, משום שמנגנון זה אינו מתמרץ מעסיקים להחזיר את העובדים לעבודה. קיימים מודלים באירופה שבהם דמי האבטלה ניתנים כמערכי תמרוץ למעסיקים עבור העסקת אנשים במשרות חלקיות, מה שמאפיין אוכלוסיית צעירים", אומר שלומי ומוסיף כי שינוי מודל החל"ת ועידוד מעסיקים לקליטה מחדש של העובדים, הם חלק מדרישותיהם. "כעת, גם לאחר התאוששות המשק, מספר הסטודנטים המובטלים עומד נכון לחודש יולי על כ- 90 אלף, כלומר 27 אחוזי אבטלה בקרב סטודנטים. צעירים אלו מצויים במצוקה כלכלית חמורה, ללא אופק תעסוקתי ועם חשש גדול מהעתיד. אנו מעריכים כי 30 אלף בוגרי האקדמיה לשנת תש"פ לא יכנסו למעגל התעסוקה בשנה הקרובה".

"הסטודנטים חזרו לגור אצל ההורים"

דרישה נוספת של הסטודנטים היא הפחתה של שכר הלימוד. "במכללות הלא מתוקצבות שכ"ל נע בין 20-40 אלף לשנה. שם אחוז הנשירה גבוה מאוד כי סטודנטים לא עומדים בתשלומים. ככלל, בישראל 25-30 אחוז מהסטודנטים משלמים את שכר הלימוד באמצעות הלוואות, ככל הנראה הם לא יוכלו להמשיך לשנה הבאה וזו טעות מקרו-כלכלית אדירה למשק. עדיף שאנשים יישארו באקדמיה ויסיימו את הלימודים. אנו לא מבקשים צדקה אלא רוצים לראות איך גורמים לשוק לקבל צעירים ולייצר רשת ביטחון".

בחודש יוני אושרה תוכנית סיוע לסטודנטים בגובה 100 מיליון שקלים, לסטודנטים שנפגעו כלכלית המאבק בגל הראשון, כאשר לקראת תקופת המבחנים הראשונה היה מאבק על רשתות ביטחון, ומענק סיוע לסטודנטים במצב סוציו אקונומי נמוך. "10,000 סטודנטים קיבלו מלגה חד פעמית בסך 4000 ש"ח, שהגיעה ישירות לחשבון הבנק שלהם והצילה אותם. על אף שאין מלגות בקיץ, הצלחנו לייצר בשיתוף מפעל הפיס ומשרד האוצר עוד 10,000 תקנים למלגות שפעלו בחודש יולי. בגל השני הבנו שזו אופרה אחרת. צריך רשתות ביטחון לטווח ארוך ונדרשים כאן שינויי רגולציה וחקיקה".  

במדינות כמו קנדה, אמנם לא הפחיתו את שכר הלימוד אך לדברי שלומי, נתנו מענק לכל סטודנט במדינה שיסייע בתשלומי שכ"ל ושכ"ד. "כאן כל הסטודנטים עברו לגור עם ההורים. הפריפריה תתרוקן, וזה יתגלגל כמו כדור שלג".  

כיצד תקדמו את הדרישות שלכם?

"העמדנו מאהל יומי מחוץ לכנסת, שבו אנו מציגים את האג'נדה והתוכניות שלנו, והגיעו אליו נציגים מכל הקשת הפוליטית, יש לנו לובי אגרסיבי ואנו עושים עבודה פרלמנטרית גם בתוך הכנסת. בנוסף, בנינו תוכנית כלכלית, וזה מביך לממשלה ולנבחרי הציבור שאנחנו עושים זאת במקומם. יש לנו גב חזק מהמחוקקים ואנו בונים מהלכי שטח. אנו רוצים לראות מה המדינה מוכנה לייצר ובימים הקרובים נראה לאן נושבת הרוח, או שנחזור להתנדב בבתי חולים ובבתי קשישים או שנחריף את המהלכים, נייצר מהלכי שטח, הפגנות מחאות, כל הכלים עומדים לרשותנו".

שלומי יחיאב, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית (צילום: התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית)
שלומי יחיאב | צילום: התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית

"הציעו לנו החזר של 66 שקלים לסטודנט"

דוגמה למצוקה עליה מדבר שלומי ניתן למצוא כשמדברים עם הסטודנטים המוחים מהקריה האקדמית אונו, שבאגודת הסטודנטים שלה מעריכים כי המשבר יוביל לנשירה של עשרות עד מאות סטודנטים. ״הקורונה יצרה בעבורי מצב בלתי אפשרי. היינו במהלכו של מעבר דירה כך ששילמנו גם שכר דירה וגם משכנתא, ופתאום ברגע ממשפחה מסודרת, ההכנסות ירדו כמעט לאפס בעוד שההוצאות רק עלו בגלל שהילדים בבית. עכשיו אנחנו נמצאים במאבק יום יומי כדי לשרוד ובמקביל אני נדרשת לשלם כ-3,000 ש״ח כל חודש עבור הלימודים, זה אבסורד״, מספרת ורד אורן, סטודנטית למשפטים שנה ג’, אשר פוטרה ממקום עבודתה.

"בגלל הקורונה נאלצתי לסגור את הפאב בו אני שותף בתל אביב ובמקביל גם עבודתי הקבועה, שהינה בתחום התיירות, פסקה. אין לי כיום מקורות הכנסה ואין לי יכולת לעמוד בתשלומי שכר הלימוד", מספר בן נדלר (27) סטודנט שנה א' לפרסום ושיווק.

"המכללה מנותקת והבכירים בה תלושים מהמציאות", אומר אלחנן פלהיימר, יו”ר אגודת הסטודנטים בקריה האקדמית אונו, "בעוד שסטודנטים מתקשים לסגור את החודש והיו הראשונים שפוטרו מעבודתם, הוצאו לחל"ת וסגרו את העסק שלהם, הם מוצאים עצמם נאנקים תחת העול של שכר הלימוד הגבוה (30 אלף ₪ ואף יותר בשנה). צמרת המכללה טומנת את ראשה בחול ומתעלמת בצורה בוטה מהמצוקה בשטח. הבקשה שלנו היא החזר יחסי של שכר הלימוד, בשל מיעוט השירותים שקיבלנו בעת הזו, רמת השירות שירדה, העיכוב במענה לפניות הסטודנטים ושינוי צורת הלימוד המקובלת, מדובר בבקשה בסיסית והגיונית".

אלחנן מסביר כי הדרישה של הסטודנטים בקריה האקדמית אונו היא החזר של 20% משכר הלימודים בתקופת הקורונה. "קיימנו עם ההנהלה 2 פגישות במהלכן הציעו לנו דברים מגוחכים – החזר של מיליון שקל לסטודנטים -במוסד של 15,000 סטודנטים מדובר על 66 שקלים לסטודנט".

לדברי אלחנן, נראה כי תתקיים נשירה של עשרות אם לא מאות סטודנטים בעקבות המצוקה הגדולה בה הם נתקלו. "ערכנו מיפוי ולמעלה מ 8,000 סטודנטים בקריה האקדמית אונו נפגעו משמעותית ממשבר הקורונה, קרן שכ"ל שמוצעת לסטודנטים על ידי הקריה קיימת כבר משנת 2010 והנה גוף פרטי שהוקם בלי שום קשר לנגיף הקורונה והוא מוצע לכלל הסטודנטים בארץ, מה גם שבסופו של דבר הלוואות צריך לשלם ואין כאן שום הנחה או הטבה לסטודנט. בנוסף הקריה הציעה 5% הנחה לסטודנטים שישלמו את כל שכר הלימוד השנתי בתשלום אחד ומכאן ניתן לראות עד כמה הניתוק והפערים ביננו לבינם משמעותיים. הסטודנטים נפגעו בצורה קריטית ולא יודעים איך לשלם תשלום חודשי של 3,000 ₪ כיצד אתם רוצים שהם ישלמו 30,000 ₪ בתשלום אחד".

 

תגובת הקרייה האקדמית אונו: כמו כל מוסדות הלימוד בישראל ובעולם גם הקריה האקדמית אונו כפופה להנחיות משרד הבריאות. לימודים מרחוק מצריכים השקעת משאבים גדולה ומשמעותית כך שעלויות ההוראה והפעלת המוסד לא ירדו ובתחומים מסוימים אף עלו. אנו מיישמים ומטמיעים מערכות ומתודות הוראה ולמידה מהמתקדמות בעולם וזה כדי להבטיח שסטודנט הלומד בימי קורונה יקבל את אותו הידע וההכשרה אשר ניתנו בעבר ויינתנו בעתיד. מיד עם פרוץ משבר הקורונה, היתה הקריה מראשוני המוסדות האקדמיים בישראל, שנתרמו לסייע כלכלית לסטודנטים. עד היום העניקה הקריה מאות מלגות שסייעו לסטודנטים להמשיך את הלימודים בצורה שקטה.

עם התגברות הגל השני נערכה הקריה אקדמית אונו לקראת שנת הלימודים הבאה, והעמידה לרשות הסטודנטים תוכנית סיוע ארוכת טווח בה יושקעו למעלה מ 11 מיליון ש"ח. התוכנית כוללת סל פתרונות כלכליים ואקדמיים שמיועדים להבטיח שאף סטודנט לא יפול בין הכיסאות.

בין השאר שילשה הקריה את קרן המלגות השנתי שלה והוסיפה 4 מיליון שקלים לסיוע לנפגעי המצב הכלכלי בעקבות הקורונה שעומדים כבר כעת לטובת הסטודנטים. מדובר בקרן שנועדה לתת מענה מיידי לכל סטודנט שזקוק לה. מעבר למלגות הניתנות בשגרה הקימה הקריה קרן הלוואות מסובסדות לסיוע לנפגעי המצב הכלכלי. אנחנו קוראים לכל סטודנט שזקוק לסיוע בעת הזו, לפנות אלינו דרך מדור שכר לימוד ונבטיח שיימצא עבורו פתרון ראוי כך שיוכל להשלים לימודיו.