במטרה להתפתח ולפתח יחד עם הסטודנטים תהליכי למידה חדשניים, חשיבה ועשייה שונים ומגוונים, פיתחה המכללה האקדמית אחוה קורס "ריצה למרחקים ארוכים". במסגרת הקורס, סטודנטים מביה"ס לחינוך גם מפתחים את כושרם הגופני באמצעות תרגול ריצה ואימוני כוח המותאמים אישית לכל סטודנט, וגם לומדים תהליכים חינוכיים אותם יוכלו להעביר בפועל לתלמידיהם לעתיד בבתי הספר. "בזמן שגרה, הקורס מתקיים אחת לשבוע במפגש אימון של כ-75 דקות במסגרתו אנו נפגשים ומפתחים בקרב הסטודנטים ערכים רבים בהם חיבור לאמונה עצמית, ביטחון ומסוגלות, הצבת יעדים והגשמת חלומות, התמדה ונחישות ועוד" מספר מנחה הקורס ומדריך הריצה אבי גאון. "השאיפה היא שהסטודנטים ישתמשו בכלים הרבים שהם מקבלים על מנת להקנות את אותם הערכים גם לתלמידיהם בעתיד".

בימים אלו היו אמורים במכללה להתחיל את סמסטר ב' עם מחזור חדש. "לפני שנכנסו לעידן הקורונה, נרשמו מעל ל- 75 סטודנטים לקורס והתחלנו לחשוב איך לבצע את הקורס בפועל בשטח" מספר אבי. "כיוון שהתחלנו בסגר, המכללה החליטה להמשיך את הקורס עם הנחיות מרחוק. הכנו סרטונים עם תכנית שבנויה לפי רמות קושי, לזה מצטרפים תרגילים של אימוני כוח. הרבה מאד סטודנטים משתפים בסרטונים שלהם ובתמונות בהם הם משתפים מהחוויה. כדי ליצור עניין גם החלטנו להשתמש ב'כוכב העולה של התקופה'- נייר הטואלט ושילבנו איתו אימוני כוח. כעת, כשאי אפשר גם לרוץ בחוץ, הכנו תכנית מיוחדת לאימונים בבית והסטודנטים נהנים מאוד ובכך גם משתחררים מהשגרה".

ליצור ממה שיש

גם המרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה עבר ללמידה מלאה מרחוק. "הוראה וירטואלית היא הוראה אחרת. מי שרגיל לעמוד מול כיתה וללמד צריך להתרגל מעתה לשבת מול מצלמה מספר שעות במהלך יום לימודים, לנהל כיתה ולגרום לכולם להתעניין, לא להתעייף ולהיות יצירתיים מאי פעם" מסביר אלון רזגור, מרצה בכיר, ראש מעבדת מחקר טכנולוגית וראש ועדת מחקר טכנולוגית במרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה, אשר מעביר קורס עיצוב בסיסי באדריכלות יחד עם המרצה רמי טריף.

.

"לאחר שמתגברים על הנושאים הטכניים הלא פשוטים צריך ליצור מערך שיעור אחר, חדש, וירטואלי. גייסתי לצורך כך את מאות השעות שצברתי בפגישות מרחוק, פגישות בין-לאומיות עם לקוחות וחברות שאני עובד איתן ושאיתן אני מקיים 'שיחות ועידה' מקצועיות. גם הסטודנטים מגלים יכולות מפתיעות- פתאום לסטורי ולאינסטגרם יש משמעות חדשה," הוא אומר – "כחמש-עשרה שנות ניסיון בהעברת מסרים קצרים וענייניים הכשירו את הסטודנטים להציג וירטואלית בפני הכיתה בצורה מושלמת את הפרויקטים שלהם".

 אלון רזגור (צילום: באדיבותהמצולם)
אלון רזגור במהלך שיעור מקוון | צילום: באדיבותהמצולם

בשיעור הראשון הוא ביקש מהסטודנטים ש'יצלחתו' את ההגשה. "הכוונה, כמובן, היא לא שיניחו צלחות על השולחן ויצלמו. התכוונתי שיקפידו על נראות ההגשה, כמו שהם בוחנים תמונה לפני שהם מעלים אותה לסטורי ומחליטים מה כן להציג ומה לא, כאן יש להם הזדמנות לקחת את החומרים ואת ההצגה למקום שהם הכי מכירים. למדתי שהמציאות החדשה והמוזרה הזו מביאה איתה גם לא מעט הזדמנויות חדשות ואפשרויות יצירתיות. כאשר הסטודנטים ואני מתכנסים ברשת, והם מצליחים בהגשות הפרויקטים שלהם ואפילו נהנים, ניתן להגיד שאני לומד לא פחות מהסטודנטים ושפתאום נוצרת שוויונית בין המרצה לבין הסטודנטים, ולרגע נשאלת השאלה מי מלמד את מי."

"בשיעור בפורמט החדש אני כמרצה פתוח יותר להקשבה ואז אני מגלה שבעולם הווירטואלי הזה הם המנצחים האמתיים ועוד עושים זאת בהליכה" אומר רזגור. "את הדרך להציג בדו-מימד סרטונים ליד הדמיות מחשב בשילוב עם מודל מוחשי הם יכולים לעשות בטבעיות. אני כאן כדי להביא אותם להבנה שמותר להם הכול ושאין גבול לעשיה היצירתית. וגם כדי לתת להם כלים לתרגם את המחשבות והרעיונות לתוצר איכותי. הסטודנטים מנצלים את המדיה כדי להציג את התוצרים שלהם אך לא ויתרנו על מודלים תלת-ממדים העשויים ביד, וכל זאת בתקופה בה אסור לצאת מהבית לקנות חומרים. הסטודנטים גילו פתאום שיש להם הרבה יותר חומרי גלם זמינים ממה שניתן לחשב: קרח כחומר, סריגות, הקשחות בסוכר, יריעות שנעשו בקרמל סוכר, אור כחומר, קשי-שתיה, שיפודים, ניירות מחברת, בגדים ישנים ועוד ועוד. איזו יצירתיות נפלאה התגלתה לפתע".

עבודות עיצוב, המרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה (צילום: באדיבות המרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה)
עבודותיהם של הילה צור, נועם ביתן וגיא חנין | צילום: באדיבות המרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה

באופן דומה, בית הספר למנהל עסקים באקדמית נתניה, עורך קורס "ניו קריאייטיב", הנלמד במסגרת תואר ראשון. הקורס הותאם לעולם ולמציאות החדשה בה אנו חיים, בה אסור לצאת מהבית. במהלך השיעורים כל הסטודנטים המשתתפים בהרצאות אונליין, מצלמים סרטונים שיווקיים לרשתות החברתיות, לעסקים קטנים בישראל, באמצעות הכלים הנמצאים בכל בית- מחשב וטלפון חכם. המטרה היא ללמד את הסטודנטים, להתמודד עם מהלכים שיווקיים גם ללא האפשרות לצלם מחוץ לבית או באולפן. וכמובן, ללמוד אסטרטגיות שיווקיות היכולות לעזור עסקים קטנים במצב קשים, כמו התפרצות מגפת הקורונה. במהלך הסמסטר מכינים הסטודנטים סרטוני שיווק ביתיים, ובכל שיעור יספרו על התפתחות הסרטון ומהלך עשייתו.

"דווקא בימים קשים אלו, החלטנו ללמד את הסטודנטים שלנו לצאת מחוץ לקופסא, ולהתנסות בעולם הפרקטי גם בשיעורים המועברים באונליין" אומר אורי אוברוצקי פרסומאי ומרצה לחדשנות וקריאייטיב, שמעביר את הקורס, "במהלך הסמסטר יצלמו ויחשבו הסטודנטים סרטונים שיווקיים, פוסטים, תמונות ומהלכים שיווקים לעסקים קטנים בימי קורונה וכך יפתחו חשיבה יצירתית, ביקורתיות ואסטרטגיה שיווקית בימים קשים".

קורס ניו קריאייטיב באקדמית נתניה (צילום: באדיבות האקדמית נתניה)
שיעור מקוון בקורס ניו קריאייטיב | צילום: באדיבות האקדמית נתניה

האפשרות תישאר גם כשהמשבר יחלוף

גם למהנדסים לעתיד יש פתרון, קורס מבוא להנדסת תעשייה אשר מתקיים במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, הינו קורס בתואר ראשון. במסגרת הקורס, הסטודנטים עובדים בשיטת pbl על פרויקטים אמיתיים בשיתוף פעולה עם מפעלים וחברות מהתעשייה הישראלית. בשגרה, הסטודנטים יוצאים לחברות ומפעלים שונים בתעשייה, מאתרים בעיה כמו למשל עומס בתור במסעדה או אחוז פגומים גבוה בייצור, עורכים תצפיות למיפוי הגורמים לבעיה ומוצאים הצעות לשיפור, כמו למשל שינוי בתכנית המשמרות. זוהי התנסות ראשונה שלהם בשטח כמהנדסי תעשייה וניהול לעתיד, ויש לה חשיבות גדולה בחשיפה שלהם לתחום.

כעת, במעבר ללמידה מקוונת, הסטודנטים יוצרים קשר מרחוק עם אנשי הקשר בחברות ובמפעלים במפגשי הנחייה במערכת הזום, ועל ידי ראיונות ומידע שמגיע מהמפעל הם מנתחים כיצד הנושאים התיאורטיים שנלמדים בכיתה באים לידי ביטוי בארגון. למשל: ניהול פרויקטים, שיבוץ, מבנים ארגוניים ועוד.

ד"ר נירית גביש (צילום: יח"צ)
ד"ר נירית גביש | צילום: יח"צ

ד"ר נירית גביש, ר' המרכז לחינוך הנדסי ויזמות במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה ומרצה במחלקה להנדסת תעשייה וניהול, שיתפה כי "ביום שאחרי הקורונה, בו תחזור השגרה למחוזותינו וגם האקדמיה תשוב לתפקוד סדיר, יעמדו בפנינו שתי החלופות – הווירטואלית והממשית – כדרכי הוראה אפשריות בעתיד. אז כבר נבין טוב יותר מהם היתרונות והחסרונות של כל מדיה וכיצד נכון להשתמש בהן. האקדמיה תצטרך להכריע איך לשלב בין שתי החלופות או לבחור באחת על פני השנייה".