למרות מאמצים מסוימים לשיפור איכות המורים - הירידה ברמת הסטודנטים להוראה, מורי העתיד של ישראל, נמשכה גם ב-2018, כך עולה מדו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם היום (ג'). לפי הדו"ח, הציון הממוצע של הסטודנטים להוראה ב-2018 היה 488 (הציון הכללי הממוצע במבחן הוא 550). מדובר בירידה נוספת, לאחר שב-2017 הציון הממוצע של הסטודנטים להוראה היה 495. לצורך השוואה, ב-2011 הציון הפסיכומטרי של המורים היה 516 (בסולם של 800-200). זאת, כאשר במקביל גם ציוני הבגרות של המורים לעתיד נמצאים במגמת ירידה. 

הנתונים מצביעים פעם נוספת על כך שתוספות השכר שניתנו מאז 2008 למורים לא הצליחו לשפר את מעמדם ואיכותם. זאת, מכיוון שרוב תוספות השכר הגבוהות יותר ניתנו בשנים האחרונות למורים הוותיקים, בעוד ששכרם של המורים המתחילים נותר נמוך.

דו"ח של ארגון OECD, שפורסם החודש, מצביע על כך שמורי ישראל סבורים כי מערכת החינוך שבה הם מלמדים מיושנת. דו"ח בינלאומי נוסף, שפורסם ב-2018, מצביע על כך שמעמד המורים בישראל הוא הגרוע בעולם, פרט לברזיל. 

דו"חות קודמים של הלמ"ס, שפורסמו בחודש שעבר, הצביעו על המשך הנשירה של המורים המתחילים האיכותיים מהתפקיד - כ-20% מהמורים עוזבים את התפקיד במהלך שלוש השנים הראשונות שלהם בבתי הספר. מדו"חות קודמים שפורסמו על ידי בנק ישראל ו-OECD בשנים האחרונות עולה כי איכות המורים - כפי שנמדדת במבחנים הפסיכומטריים ומבחני הבגרות - במגמת ירידה. עוד עולה כי כישורי המורים במתמטיקה נמוכים יותר מאשר עמיתיהם במערב. בדו"ח אחר, הצביע מבקר המדינה כי רוב המורים הישראלים למתמטיקה, אנגלית ולשון לא הוכשרו ללמד כראוי את המקצועות האלה. 

מהנתונים עולה כי רוב הסטודנטים להוראה כיום כבר לא נבחנים במבחן הפסיכומטרי ומתקבלים ללימודים על בסיס ציוני הבגרות שלהם. 91% מהסטודנטים בשנה הראשונה ללימודי הוראה ב-2006 עברו את המבחן הפסיכומטרי, אך ב-2018 רק 45% מהסטודנטים ניגשו למבחן הפסיכומטרי. בחינוך הממלכתי-דתי, רק 28% מהסטודנטים להוראה ניגשו לפסיכומטרי, ובציבור הערבי עדיין שיעור גבוה של סטודנטים להוראה ניגשים למבחן (81%). 

מנתוני הלמ"ס עולה כי ממוצע הפסיכומטרי של סטודנטים בשנה הראשונה מהחינוך הממלכתי עברי (לא חרדים וערבים), ירד ל-508 ב-2018 (בהשוואה ל-523 ב-2006); בחינוך הממלכתי דתי חלה ירידה תלולה ל-533 (בהשוואה ל-552 ב-2006), ובחינוך הממלכתי ערבי הציון הגיע ל-477 (חזר לרמתו מ-2006, לאחר ירידה תלולה בעשור האחרון). 

ציוני הבגרות של הסטודנטים להוראה מצויים אף הם במגמת ירידה, הבולטת במיוחד בחינוך הערבי; בחינוך הדתי יש ירידה קלה בקרב הסטודנטים להוראה במבחני הבגרות; ובחינוך העברי יש עלייה קלה בציון הבגרות במתמטיקה, לעומת ירידה בציון בבגרות באנגלית ובממוצע הבגרות הכללי. 

הירידה במדדי איכות המורים נרשמת על רקע עלייה משמעותית במספר המורים, ובמספר הסטודנטים להוראה - המיוחסת לתוספות השכר שקיבלו המורים וגם להפחתת תנאי הקבלה ללימודים.

בשנים האחרונות נהפך מקצוע ההוראה למקצוע מבוקש באופן משמעותי - ובעשור האחרון נרשם גידול של 90% במספר הבוגרים ללימודי הוראה. חלק מהגידול נובע ממספר המורים האקדמאים, שעברו הסבה להוראה (גידול של 286% בעשור האחרון). עם זאת, כאמור, שיעורי הנשירה מהתפקיד נמצאים במגמת עלייה.

מעמותת יציגים, ששואפת להפוך לארגון יציג של המורים בישראל, נמסר בתגובה כי "ממצאי הלמ"ס אמורים להדליק נורה אדומה. מדובר במצב חירום לאומי. רפורמות אופק חדש ועוז לתמורה נכשלו ואף אחד לא רוצה להוית מורה. הירידה בציוני הפסיכומטרי, לצד הירידה בציוני הבגרות של המועמדים להוראה, מעידים כי כוח אדם איכותי נמנע מלהצטרף להוראה. גם בקרב מועמדים שבחרו להצטרף להוראה קיימת עזיבה המונית במהלך תוכניות ההכשרה, ושיעור העזיבה של המורים ממשיך לעלות".

אייל נמר, מורה בתיכון ויו"ר העמותה, אמר כי הפתרון הוא "בניית הסכם קיבוצי אחד וחדש לכל המורים במערכת החינוך בישראל שיציל את המערכת מקריסה".

מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד הגיבה על פרסום נתוני הלמ"ס. "מקצוע ההוראה הוא שליחות. אך שליחות לבדה אינה מספיקה כדי להשאיר את האנשים במקצוע", אמרה בן דוד. "מקצוע ההוראה הוא בין השוחקים במשק ולכן שכרם של עובדי ועובדות ההוראה צריך להיות מתגמל ובהתאם. אני קוראת לאנשי האוצר ומשרד החינוך להתעורר. חינוך עולה כסף ולכן צריך להקצות משאבים ולהשקיע במחנכים ובמחנכות שלנו, השקעה זאת תטיב עם עובדי ההוראה, עם התלמידים ועם ילדי הגנים ותהיה ההשקעה הכדאית ביותר למשק בטווח הארוך. אני מצפה ממשרד החינוך שיפעל למען צמצום מספר הילדים בכתות ובגני הילדים ושיעלה את שכר עובדי ועובדות ההוראה בישראל".

הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך: