מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל עברו שינויים ותמורות רבות בעשור האחרון. המכללות הפרטיות, שמספרן זינק, שאבו אליהן סטודנטים; ההכרה במכללת אריאל כאוניברסיטה הגדילה את מספר הסטודנטים בה; והשינויים בשוק העבודה נתנו אותותיהם בהעדפות תחומי הלימוד.

כל אלה הובילו לירידה כללית במספר הסטודנטים לתואר ראשון. כיום, אוניברסיטאות המחקר הוותיקות מתקשות לשמור על מעמדן וחלקן מאבדות סטודנטים בקצב מדאיג - למשל, אוניברסיטת בר אילן שמספר הסטודנטים בה צנח ב-26.3% מאז 2007, ואוניברסיטת חיפה, שספגה ירידה של 20.8% במספר הסטודנטים באותה תקופה. במקביל, הממשלה ומשרד החינוך בפרט משקיעים מאמצים ותקציבי עתק באוניברסיטת אריאל בשומרון, שמאז הכרזתה כאוניברסיטה ב-2012 גדל מספר הסטודנטים בה ב-12.6%.

בגזרת המכללות הפרטיות, מספר הסטודנטים במרכז הבינתחומי הרצליה, ששכר הלימוד בו הוא עשרות אלפי שקלים בשנה, צמח מאז 2010 ב-19.7% (במדידה מ-2007 נרשמה צמיחה של 67%). המרכז הבינתחומי, שאינו מתוקצב על ידי הממשלה, מקבל חיבוק מתוקשר מאוד משר החינוך, נפתלי בנט, שאף קידם את החלטת המל"ג להסמיך את הבינתחומי להעניק תואר שלישי במשפטים, סמכות שעד כה היתה שמורה לאוניברסיטאות בלבד, ובכך סולל את הדרך בפועל להפיכתו של הבינתחומי לאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל.

מכללת קרית אונו הראתה גם היא גידול מרשים במספר הסטודנטים, מ-6,400 מ-2010 ל-8,000 ב-2017 (צמיחה של 25.3%). מנגד, במרכז למשפט ועסקים ברמת גן ספגו ירידה של 27.3% במספר הסטודנטים מאז 2010; ובמכללה האקדמית נתניה פחת מספר הסטודנטים ב-25.4% באותה תקופה.

גם במכללות הציבוריות, שנמצאות בעיקר בפריפריה, יש מגמה מעורבת: בעוד מכללת עמק יזרעאל, תל חי וסמי שמעון הגדילו את מספר הסטודנטים בהן ב-17.9%, 5.1% ו-8.2% בהתאמה, מכללת ספיר איבדה מאז 2010 סטודנטים בשיעור של 7.1%.

דווקא המכללות להוראה נותרו יציבות מבחינת מספר הסטודנטים הלומדים בהן, כשב-2007 היה מספרם 21.2 אלף וב-2017 - 25.6 אלף. ואולם במקביל התפרסמו באחרונה נתונים על ירידה במספר הנרשמים אליהן, לרבות ציוני פסיכומטרי נמוכים במיוחד.

בניכוי ערבים וחרדים

בחמש השנים האחרונות נרשמה ירידה רצופה במספר הסטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. התופעה בולטת במיוחד באוניברסיטאות הוותיקות, אך צפויה לפגוע בעיקר במכללות, משום שתקציבן מושפע ישירות ממספר הסטודנטים.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), מספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון בכלל המוסדות ירד ב-2018 ב-5.7% בהשוואה ל-2017; במכללות הציבוריות נרשמה ירידה של 6% במספר הסטודנטים; ובמכללות הפרטיות מספרם ירד ב-3.6%.

מתרחקים מהשיא של שנות ה-90

כמעט כל אוניברסיטאות המחקר הוותיקות ספגו ירידה במספר הסטודנטים לתואר ראשון בעשור האחרון, פרט לטכניון. הטכניון אף הצליח להציג גידול משמעותי של 12.5% במספר הסטודנטים בין 2007 ל-2010. זאת, בעקבות הביקוש הגובר ללימודי הנדסה ומדעי המחשב, תחומים שבהם מתמקד המוסד. הטכניון הוא גם המוסד היחיד שהצליח לשמור על גידול עקבי ורציף במספר הסטודנטים.

מצבה של אוניברסיטת תל אביב, שהיא הגדולה בישראל, נותר יציב יחסית בעשור האחרון, עם ירידה של 2.6% במספר הסטודנטים לתואר ראשון בין 2007 ל-2017. ואולם בהשוואה לאמצע שנות ה-90, אז למדו בה 16.7 אלף סטודנטים, מצבה אינו מזהיר וכיום לומדים בה 14.6 אלף סטודנטים בלבד.

האוניברסיטה העברית היא השנייה בגודלה, ובימים אלה היא מנסה להתאושש ממשבר כלכלי חסר תקדים שליווה אותה במשך שנים, לאחר שצברה חוב אקטוארי שלי יותר מ-13 מיליארד שקל לפנסיות התקציביות של אנשי הסגל הבכיר שלה, וכן גירעונות שנתיים שפגעו בפעילותה.

ב-2017 חתמה האוניברסיטה העברית על הסכם חילוץ עם הממשלה, ובעקבותיו צפויים לזרום לתקציבה כ-700 מיליון שקל במשך עשור, בתמורה ליישום תוכנית התייעלות מקיפה. בעשור האחרון צנח מספר הסטודנטים באוניברסיטה העברית ב-4.7%. וכיום לומדים בה 11.3 אלף סטודנטים - 12% פחות ממספרם בסוף שנות ה-90.

מצבן של אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בר אילן חמור הרבה יותר. באוניברסיטת חיפה חלה ירידה של 21% במספר הסטודנטים מאז 2007, ובר אילן איבדה בתוך עשור 25% מהסטודנטים שלומדים בקמפוס הראשי שלה ברמת גן. נתונים אלו אינם מתייחסים לסטודנטים שבעבר למדו במסלולים של בר אילן במכללות הציבוריות אריאל, אשקלון, עמק הירדן וגליל מערבי. אם סטודנטים אלה היו נכללים בבדיקה, הצניחה במספר התלמידים שבאחריות בר אילן היתה מגיעה ל-45% בעשור. בנוסף, ייתכן שהפיכתה של מכללת אריאל לאוניברסיטה והתפתחותה משכו סטודנטים דתיים שבעבר היו בוחרים בבר אילן. באוניברסיטת חיפה אומרים שבשנה האחרונה התמונה משתנה ושבשנת הלימודים שנפתחה היום נרשם גידול של 900 סטודנטים בהשוואה לשנה שעברה.

באוניברסיטת בן גוריון הצליחו להגדיל את מספר הסטודנטים בקמפוס הראשי בבאר שבע ב-8.5% בתוך עשור, אך בעבר היו באחריות המוסד גם סטודנטים רבים במסלולים חיצוניים במכללות הציבוריות ספיר ואחווה. כיום נמצאים סטודנטים אלה באחריות המכללות עצמן, וכך מספרם הכללי של הסטודנטים שבאחריות אוניברסיטת בן גוריון ירד ב-6%.

מנגד, באוניברסיטת אריאל חל גידול של 16.6% במספר הסטודנטים מאז 2012 (השנה שבה הוכרה המכללה כאוניברסיטה), ושל כ-50% מאז 2007. האוניברסיטאות הוותיקות והמכללות הציבוריות נדחקו הצדה בשנים האחרונות, על רקע ההעדפה של הממשלה ומשרד החינוך בפרט לאוניברסיטת אריאל והזרמת התקציבים המסיבית אליה, על חשבון יתר המוסדות. הפניית המשאבים הזו, בין היתר באמצעות התקשרויות ממשלתיות פטורות ממכרז, ניכרת בין היתר בהתרחבות המוסד ובגידול במספר הסטודנטים.

בשנים הקרובות יתקשו שאר מוסדות ההשכלה הגבוהה להתעלם מקיומה של אוניברסיטת אריאל. בשנה האחרונה דחף בנט לאישור הקמתה של פקולטה לרפואה באוניברסיטה החדשה, חרף התנגדות חריפה מצד הפקולטות הוותיקות; כמו כן הציג השר תוכנית להכפלת שטחה של אוניברסיטת אריאל ולהקמת פקולטות נוספות בה, מהלך שצפוי להגדיל בהתאם את מספר הסטודנטים ואת התקציב הממשלתי שממנו נהנית האוניברסיטה. במקביל לתמיכה הממשלתית הנדיבה, נהנה המוסד מחיבוק של תורמי ימין, ובייחוד המיליארדר האמריקאי ואיל ההימורים שלדון אדלסון, שתרם מיליוני דולרים לפקולטה לרפואה - שתיקרא על שמו ועל שם אשתו.

המכללה למינהל ונתניה ספגו מכה

השינויים בתחום ההשכלה הגבוהה אינם מוגבלים למוסדות המתוקצבים על ידי הממשלה, וניכרים גם במכללות הפרטיות שאינן מתוקצבות אך מפוקחות על ידי המל"ג.

בעוד המרכז הבינתחומי הצליח להגדיל את מספר הסטודנטים הלומדים בו, יש מוסדות הנאבקים במציאות החדשה. במסלול האקדמי של המכללה למינהל, בעבר המכללה הלא־מתוקצבת הגדולה בישראל, ירד מספר הסטודנטים מאז 2010 ב-27.3%. גם המכללה האקדמית נתניה ספגה ירידה חדה של 25.4% במספר הסטודנטים לתואר ראשון מאז 2010, כשההידרדרות המשמעותית החלה ב-2012.

המרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן סבל מירידה של 21.9% במספר הנרשמים לתואר ראשון מאז 2010. המכללה הפרטית המרכז האקדמי פרס, שגדלה באופן מרשים מאז היווסדה, מתמודדת גם היא עם ירידה חדה במספר הסטודנטים - כ-18% בין 2015 ל-2017.

בעוד מכללת שערי משפט הצליחה לשמור על יציבות, מכללות פרטיות אחרות כמו המרכז האקדמי כרמל ומכון לנדר בירושלים נאלצו לסגור את שעריהן בעקבות משבר כלכלי. במערכת ההשכלה הגבוהה חוששים כי מכללות נוספות - ציבוריות או פרטיות - עלולות להגיע למצב דומה בשנים הקרובות.

מצבם הרע של המרכז האקדמי כרמל ומכון לנדר התברר כנקודת אור עבור הקריה האקדמית אונו, שנהפכה בשנים האחרונות למכללה הפרטית הגדולה בישראל (ובכך עקפה את המכללה למינהל). כיום לומדים באונו כ-8,000 סטודנטים לתואר ראשון, אך גידול זה לא נוצר באופן טבעי אלא בזכות החלטת המל"ג להעביר לסמכותה של הקריה האקדמית אונו את הסטודנטים שלמדו במכללת כרמל ובמכון לנדר; וכן לאחר אישור המיזוג שלה עם המכללה האקדמית לאמנות. בנוסף, נפתחו בקריה האקדמית אונו מסלולי השכלה גבוהה לחרדים. מספר הסטודנטים בקריה האקדמית אונו גדל ב-25.3% מאז 2010.

מהנדסים קדימה

המכללות הציבוריות, שהקמתן הובילה למהפכה של ממש בנגישות להשכלה הגבוהה בישראל, נותרו יציבות יחסית וחלקן אף צמחו בעשור האחרון. ואולם לפי נתוני למ"ס, בשנה האחרונה נרשמו גם בהן ירידות במספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון - מה שייתכן שמצביע על סוף תקופת ההתרחבות שלהן.

במכללת עמק הירדן חל גידול עצום, וכיום לומדים בה כ-1,600 סטודנטים לעומת כ-170 לפני עשור; המכללה האקדמית הדסה בירושלים שילשה את גודלה, וכיום לומדים בה כ-3,000 סטודנטים לעומת כ-1,000 לפני עשור; המכללה האקדמית תל אביב־יפו הגדילה את מספר הסטודנטים שלה ב-31% בעשור; תל חי ב-35%; ומכללת עמק יזרעאל ב-18%.

מנגד, במכללת ספיר חלה ירידה של כ-8% במספר הסטודנטים מאז 2010 - אך ייתכן כי מדובר בין היתר בהשלכות המצב הביטחוני הרעוע באזור שדרות ויישובי עוטף עזה. אחרי מבצע צוק איתן הציגה הממשלה תוכנית להרחבת המכללה, אך זו עדיין לא יצאה לפועל.

כתבה זו פורסמה במקור ב-TheMarker

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

המכללות להנדסה נהנות מהגידול בביקוש ללימודים בתחום זה, ושר החינוך התגאה בכך באחרונה בדף הפייסבוק שלו, כשציין את הירידה במספר הסטודנטים למשפטים ומדעי החברה מול העלייה בסטודנטים להנדסה. כך למשל, במכללת סמי שמעון נרשם גידול של 8.2% במספר הסטודנטים מאז 2010; גם במסלול ללימודי הנדסה במכללת שנקר, מכללת עזריאלי בירושלים ובמכון הטכנולוגי חולון נרשם גידול במספר הסטודנטים לתואר ראשון.

הרף ירד, הביקוש עלה

ב-2013 הודיע משרד החינוך על ביטול חובת המבחן הפסיכומטרי כתנאי קבלה הכרחי למכללות להוראה בישראל. מאז החלטה זו עלה הביקוש ללימודי הוראה ב-30%. בנוסף, הגידול נקשר גם בהסכמי השכר החדשים שנחתמו עם ארגוני המורים. גידול זה נרשם בכל המוסדות להכשרת מורים, ואולם חלק ממוסדות אלו קטנים במיוחד ובשנים האחרונות מקדמת מל"ג תוכנית לאיחוד מכללות להוראה (שעד כה הצליחה באופן חלקי בלבד), כדי להעלות את רמת הלימודים בהן וכן לחזק את יציבותן הכלכלית.

עם זאת, הגידול הצפוי במספר המורים בעקבות הגידול בסטודנטים להוראה אינו מבשר בהכרח על שיפור באיכות: לפי הנתונים, במוסדות שכן דורשים בחינה פסיכומטרית כתנאי קבלה ללימודי הוראה ניכרת ירידה ברמת הסטודנטים, כשהציון הממוצע של הנרשמים ללימודי הוראה הוא נמוך מ-500. למעשה, אין כיום מחסור במורים במערכת החינוך - אלא מחסור משמעותי במורים איכותיים, בעיקר במקצועות האנגלית, המתמטיקה והמדעים.