המון תלונות נשמעו על המעבר ללמידה מרחוק, על כך שמחקה כמעט לחלוטין את חיי החברה הסטודנטיאליים - שהיו חלק בלתי נפרד מחוויית הלימודים, על שהגבירה את תחושת התסכול בעקבות הריחוק החברתי, ובעיקר בשל העובדה שהיא דורשת משמעת עצמית גבוהה שאין לכל אחד. ולמרות זאת, עולם האקדמיה מחבק את השינוי ונהנה מעליה בכמות הנרשמים, לצד קיום פרויקטים ואירועים שמתאפשרים רק הודות המעבר ללמידה מרחוק.
באוניברסיטת בן גוריון בנגב, קיימו החודש כנס בינלאומי שהתארחו בו חוקרים מיותר מ-90 מדינות מרחבי העולם, ביניהן אבו דאבי ודובאי, ונרשמו אליו למעלה מ-2,000 משתתפים, בקריה האקדמית אונו מקיימים סדנאות אורח בפקולטה למשפטים עם מרצים מתיאלנד ובמכון הטכנולוגי חולון מארחים לאורח השנה מומחים מובילים מחו"ל ומחזקים את הקשרים עם התעשייה הבינלאומית. אין ספק, עצוב לראות קמפוס ריק, אבל תודות לפתרון הלמידה מרחוק, הלימודים מקבלים מימד אחר ורשימת היתרונות גוברת על החסרונות.
ללמוד מתי שאני רוצה ואיך שאני רוצה
אחד היתרונות המשמעותיים ביותר שהביאה הלמידה מרחוק, הוא העובדה שאפשר לשלב את הלימודים בצורה הרבה יותר נוחה עם אורח החיים שלנו, כשאנחנו יכולים ללמוד מתי ואיך שאנחנו רוצים. "יש לנו סטודנטים שנאלצו להפסיק את הלימודים בשל מעבר לחו"ל בעקבות בן או בת הזוג. וכיום, בזכות המעבר ללמידה מרחוק, הם יכולים להשלים את הלימודים". מספר פרופ' יובל אלבשן מהקריה האקדמית אונו. "אפשר לראות היום בזמן השיעור הורים מבשלים או עם ילדים על הידיים, זה קורה הודות לכך שיש כיום גמישות מאוד גדולה שלא הייתה בעבר - וזה מהווה יתרון אדיר".
מעבר לעובדה שאנחנו יכולים ללמוד מכל מקום ובאיזו פלטפורמה שנרצה, בין אם זה דרך הסמארטפון או המחשב, במיטה או במטבח, אנחנו יכולים לבחור גם מתי לצפות בשיעור. כפי שמציינת יפעת גודינר, סמנכ"ל חדשנות, דיגיטל וטכנולוגיה של האוניברסיטת בן גוריון בנגב: "אם מרצה מעלה את ההרצאה לתכנת הלמידה אחרי השיעור, הסטודנטית יכולה לצפות בזה מתי שנוח לה. אם זה הורה שיש לו ילדים אז הוא יכול בשעות הערב המאוחרות, כשהילדים ישנים, לעבור על השיעור. גם אם סתם לא הבנת משהו במהלך השיעור, אפשר פשוט לחזור על החומר בבית. זה פותח המון אפשרויות וזה מצוין".
יותר ביטחון והתגברות על מבוכה
חלק בלתי נפרד מהלימודים הם חיי החברה והקשרים שנוצרים במהלך התקופה שלנו כסטודנטים. אז נכון, הצורך האנושי ללמוד ולחוות יחד עדיין קיים ומכיוון שקיימת הגבלה על מפגשים חברתיים, הכלים הטכנולוגיים מאפשרים לנו חוויה חברתית אחרת. לצד לא מעט פרסומים שמדברים בגנות "עייפות הזום" או מחקרים שמצאו כי הלמידה מרחוק הופכת אותנו לאנטי חברותיים, יש כאלו שדווקא יטענו אחרת:
"יש קבוצות למידה שמתכנסות ללמידה משותפת בערבים. כל אחד מביא את הבירה שלו והכיבוד שלו. סטודנטים היום מוצאים את עצמם במפגשים חברתיים שכאלה לא רק לצורכי למידה", מספרת גודינר, שמדגישה כי ניתן לקיים חוויה חברתית גם בלמידה מרחוק: "בכיתה יש לאנשים נטייה תמיד לשבת באותו מקום. אנשים נכנסים לכיתה, ישבו במקום אחד בשיעור הראשון ותהיה להם נטייה לחזור לאותו כיסא, וככה הם יכירו רק את האנשים שסביבם. בלמידה מרחוק אתה מכיר יותר אנשים בצורה אחרת".
מעבר לכך, היא מעידה על שינוי בביטחון העצמי של הסטודנטים שמשתתפים בשיעור אונליין: "אחד הדברים שהפתיעו אותנו היה שסטודנטים שהיו שקטים בשיעורים ונבלעו מאחור, פתאום מרשים לעצמם לדבר דרך המסך ויש להם יותר ביטחון. הם יכולים לשאול שאלה מבלי שיראו אותם מסמיקים או לכתוב שאלה בצ'אט - וזה נותן להם פלטפורמה לעשות מה שהם לא העזו לעשות בכיתה רגילה".
מומחים מכל העולם במרחק לחיצה על העכבר
אחד האתגרים החשובים בעולם האקדמי, הוא לשמור על רלוונטיות ולהיות מעודכנים בכל פיתוח ומידע חדש שמתגלה בעולם. אם פעם בשביל לשמוע מרצה מחו"ל היה צריך להטיס אותו במיוחד, היום זה הרבה יותר פשוט. אפילו מרצים מהארץ יכולים לחסוך את הנסיעה וחיפוש אחר חניה ולהתחיל את ההרצאה בזמן – בלי שיצטרכו לצאת מהבית.
"אם יש סיטואציה עכשווית שקרתה בתחום שלנו, אפשר להביא את המומחה שיספר על הסיטואציה כאן ועכשיו", מספרת פרופסור גילה קורץ, דיקן הפקולטה לטכנולוגיות למידה במכון הטכנולוגיHIT. "בכל שנה הכנסים מאוד פופולריים והרישום נסגר אחרי יומיים, כי אנחנו מוגבלים במספר האנשים. השנה עשינו את זה אונליין ומעבר לעובדה שהצלחנו לרשום 800 משתתפים, הצלחנו להביא את האנשים התותחים מחו"ל בזמן אמת. דבר שאין מצב שהיה קורה לפני הקורונה".
גם באוניברסיטת בן גוריון בנגב, שאמנם לא נחשבת חו"ל אבל רחוקה מהמרכז, נהנים מהשינוי הזה: "היום הרבה יותר פשוט להביא מרצה אורח", מדגישה גודינר, "פעם היית מזמין מרצה אורח לבאר שבע, הוא היה צריך לבזבז חצי יום על הרצאה של שעתיים. היום אני רק אומרת לו להתחבר וזהו, זה הרבה יותר פשוט".
גודינר מוסיפה גם את עניין התרעיפים שירדו, דבר שאין להקל בו ראש בעידן הכלכלי של ימינו: "אתה יכול להביא היום מרצה אורח מכל העולם במחירים יותר נוחים ובאופן יותר גמיש".
שיטות למידה חדשניות
עולם הלמידה כפי שהכרנו אותו, היה עולם מאוד מסורתי. מרצה עומד בפני כיתה, בשיעור מאוד פרונטלי, לוח וגיר ואם נרצה להתפרע אז אולי מצגת או צפיה בסרטון. הלמידה החדשה הביאה איתה יותר כלים של למידה עם שימוש בטכנולוגיות חדשות וטרנדים חדשים.
"ההוראה היום דומה לעולם היוטיוברים", אומרת גודינר, "למה היוטיוברים כל כך מצליחים? עומד יוטיובר שמוגדר כמומחה בעולם תוכן מסוים, וכל מה שהוא עושה זה לעמוד מול הצופים שלו ולשתף את הידע שלו. הוא רק מדבר, לא מביא איתו מצגות או סרטונים, וזה מרתק אותנו. לשם העולם האקדמי הולך".
אחת הדוגמאות שאליה מתייחסת פרופסור קורץ היא השימוש בחדרים וירטואליים, שלטענתה הפך את חווית הלמידה ליותר אינטימית ומשמעותית. "בדרך כלל כשמחלקים את הכיתה לקבוצות, צריך חלל מאוד גדול כי יש המון רעש כשמדברים. פה אין שום בעיה, מייצרים חדרים וכל אחד קבוצה יכולה לדבר במקביל בזמן שהמנחה מסתובב".
"החוכמה היא לא לעשות העתקה של המודל הישן למודל החדש", מוסיפה גודינר, "המרצה באונליין מוגבל בשפת הגוף שלו ולכן אנחנו צריכים ליצור למידה אינטראקטיבית. הוא יכול לפנות לסטודנטים באופן ישיר, מכיוון שכתובים לו השמות של הסטודנטים, וליצור דיון בתוך הכיתה. אתה יכול לעשות סקרים ולהכניס משחוק להוראה שלך. יש המון כלים שבכיתה פרונטלית יהיו פחות אפקטיביים".
למרות רשימת היתרונות הארוכה בלמידה מרחוק, המומחים מסכימים פה אחד שצריך גם מפגש אנושי ובעתיד יהיה ניתן לשלב את השיטות החדשות והישנות על פי מודל למידה היברידי, שיורכב מלמידה מרחוק, למידה עצמאית ומפגשים פנים מול פנים בקמפוס.
"לא יהיה לנו קל לוותר על הפורמט הזה", אומר פרופ אלבשן, "אבל להרבה אנשים היציאה מהבית לקמפוס חשובה וגם העניין החברתי. לכן אנחנו מאפשרים לאנשים שקשה להם מהבית לבוא לקמפוס וללמוד מהמחשב".
הלמידה מרחוק זו לא המצאה של הרגע, כבר שנים שעולם האקדמיה תיכנן וחלם על מעבר ללמידה דיגיטלית והודות לנגיף הקורונה, החלום התגשם מהר מהמצופה. אפשר לומר הרבה דברים רעים על השינויים שהביאה איתה המגפה, אבל אין ספק שיש לה יתרונות בעולם האקדמי שנהנה משינוי משמעותי - שקשה להאמין שיחזור אחורה.