הנה משפט שכל סטודנט אמר לעצמו בשלב מסוים במהלך הלימודים כשהיה צריך ללמוד למבחן: "אם אני אלמד כל-כך הרבה לפני המבחן, אני בסוף אשכח את החומר". הו הדחיינות המפורסמת.

הדחיינות כתופעה קיימת בכל העולם, אצל כל בני האדם, ולכן יש לה כינוי מיוחד בכל שפה. הספרדים, למשל, קוראים לתופעה הזו Mañana, שזה בתרגום מילולי – מחר. היהודים קוראים לזה "אחרי החגים" או "שבת היום" או "פסח היום". בכל מקרה, תמיד יש תירוץ מדוע לא לעשות כלום.

כל אחד יודע בדיוק מה זה, ואיפה זה פוגש אותו. כאשר אנחנו נתקלים בסיטואציה שלא נעימה לנו, אנחנו נוטים לדחות אותה למועד מאוחר יותר - פתרון פשוט וקל. מכיוון שלימוד אמיתי מכיל בתוכו קשיים אינהרנטיים, אנחנו נוטים לדחות את הלימודים שלנו לרגע האחרון. זאת הסיבה שרוב הסטודנטים מתחילים ללמוד למבחן רק בסוף הסמסטר, ורובינו ממלאים דלק רק כשהמחוג כבר צועק.

למידה למבחנים (צילום: Firmbee.com | @firmbee, unsplash)
עשו לעצמכם טובה: השנה השתדלו ללמוד למבחן תוך כדי הסמסטר | צילום: Firmbee.com | @firmbee, unsplash

כולם היו רוצים לדחות פחות. הרי כולנו מבינים שכדאי לנו לבצע את המשימות שלנו בזמן, אבל משום מה זה פשוט לא מצליח לנו. דחיינות תמיד מהווה בעיה, אבל כאשר אנחנו באים ללמוד נושא חדש, היא יכולה להיות הרסנית. למידה של נושא חדש משולה לבניית קיר: הלבנים הן פיסות המידע, ואם אנחנו לא נותנים מספיק זמן לטיט ביניהן להתייבש, הקיר לא יהיה יציב. סטודנט שמתיישב ללמוד רק שבוע לפני המבחן לעולם לא יגיע לרמת ההבנה של סטודנט שלמד בנחת, במנות קטנות, לאורך הסמסטר כולו.

חשוב להבין שדחיינות היא בסך הכל הרגל רע. הרגלים הם פונקציות שמכניסות את המוח למצב ״טייס אוטומטי״, כך שהוא לא צריך לחשוב בצורה מודעת על כל פרט. למזלנו, האסטרטגיות לטיפול בדחיינות הן פשוטות.

אז איך שוברים את הרגל הדחיינות? הנה שני טיפים שיעזרו לכם לצלוח את הסמסטר שמתחיל ממש בקרוב:

  1. כיף מבוזבז והגדרת משימות

באופן כללי, סטודנטים רבים מנצלים את זמן הלימוד שלהם בספריה בצורה לא יעילה, עם הפסקות קפה ארוכות מדי, בדיקה אינטנסיבית של מה התחדש ברשתות החברתיות, גלישה בסרטונים חסרי משמעות וכו'.
לנקודות האלו קוראים low density fun או "כיף מבוזבז". במקום לנצל את הזמן בספריה באופן אופטימלי, ובכך לאפשר לעצמנו כיף אמיתי כפרס, ללא תחושות אשם, אותם סטודנטים "ממירים" את הכיף המשמעותי בכיף מבוזבז.
הבעיה היא כפולה: ריבוי ההפסקות מפריע ללמידה רציפה ואיכותית מחד, אך גם לא מאפשר לנו את הפרס הגדול בסוף היום מאידך.

הפתרון הוא לעשות חוזה עם עצמנו בסגנון הבא: 7 שעות לימוד אינטנסיביות יתוגמלו בערב בילוי אמיתי, ללא תחושת אשם. רוצים לראות את הסדרה האהובה עליכם בסוף היום? אין בעיה, אבל תרוויחו את הזכות הזאת ביושר.
לפני הכניסה לספריה בבוקר, קבעו את רשימת המטלות לאותו יום, ועשו הכל כדי לעמוד בה. שימו לב - חשוב לבחור את המטלות בצורה חכמה. יש מטלות שאנחנו יכולים לסיים ביום, ויש מטלות שלא. יש מטלות שיש לנו שליטה עליהן ויש כאלה שלא. אני יכול להתחייב לקרוא 20 עמודים בספר ולנסות לפתור מספר מסוים של שאלות, אבל אני לא יכול להתחייב לפתור את בעיית הקוד שיש לי במשימת התכנות. יש בעיות שלא נפתרות ברגע ויש בעיות שלא נפתרות ביום עבודה.

דוגמה נוספת להגדרת מטלות לא נכונה היא מטלות שאתם לא האחראים הבלעדיים לביצוען. דוגמה מהעולם העסקי יכולה לעזור. אני יכול להתחייב לעשות 30 טלפונים ללקוחות פוטנציאליים ביום, אבל אני לא יכול להתחייב לסגור ארבעה אירועים. סגירת אירוע היא בחלקה מחוץ לשליטה המוחלטת שלי. שימו לב למשימות שלכם - איך זה מתקשר למשימות לימודיות? קיימים לא מעט מקצועות שרמת ההבנה הנדרשת בהם איננה גבוהה.

  1. הציבו שעת סיום

קבעו לכם שעת סיום ללימודים - ועמדו בה.
אם אתם יודעים שהלימודים שלכם מסתיימים בשעה 17:30 בכל יום, יש יותר סיכוי שתלמדו בזמן המוגדר ללימודים. זאת גם אולי הסיבה שדוקטורנטים נשואים עם ילדים מסיימים את התואר שלהם מוקדם יותר מדוקטורנטים רווקים. דוקטורנט שהוא גם הורה חייב לעזוב את המעבדה בשעה מסוימת, ולכן זמן העבודה שלו מנוצל טוב יותר.

יתרון נוסף ומרכזי של שעת הסיום הוא שאפשר להשתמש בה כתירוץ לסיום שיחות משעממות והפרעות אחרות. כאשר אתם יודעים שהלימודים שלכם מסתיימים עוד שעה וחצי בדיוק, אתם תרגישו בנוח לבטל הפרעות מסביב.

ד"ר רועי יוזביץ'  (צילום: דוד שטיין,  יח"צ)
ד"ר רועי יוזביץ' | צילום: דוד שטיין, יח"צ

 

ד"ר רועי יוזביץ' הוא סופר וחוקר ישראלי רב-תחומי, מרצה במחלקה למדעי מחשב בHIT מכון טכנולוגי חולון. יוזביץ' ידוע לציבור הרחב בעיקר בזכות הרצאותיו, סרטיו הלימודיים וספריו העוסקים במצוינות והשכלה.