אם אתם צעירים ומתכוונים ללמוד לימודים אקדמיים, הסטטיסטיקה אומרת שיש סיכוי סביר שתבחרו במשפטים או במנהל עסקים. אם לא אלה, יכול להיות שתלמדו פסיכולוגיה, תקשורת או מדעי החברה. אם יש לכם נטייה ריאלית - אולי תלכו על מחשבים או לרפואה. רגע לפני הבחירה הגורלית, החלטנו לבדוק עם כמה מומחים למקצועות (ממש) לא שגרתיים, שהזכירו לנו שבעולם של היום  - אפשר לעשות כמעט הכול.

אנדריי גודינה - ד"ר לקפה: "אנשים מופתעים שקיים מקצוע כזה"

הפוך, נטול, דל שומן, דל לקטוז, קצר, ארוך, קר או על בסיס חלב סויה - אנחנו אוהבים קפה. כל כך אוהבים שברגעים אלה קצת מתחשק לנו לעשות הסבה ולהפוך בעצמנו למומחים לקפה, כמו ד"ר אנדריי גודינה: "להיות מומחה לקפה, פירושו להיות בעל ידע מעמיק בכל שלב בשרשרת הפקת הקפה - החל מניהול מטע הקפה ועיבודו במדינות המוצא, דרך הניתוח הכימי שלו ועד למכירתו".


במשך ארבע שנים, חקר ד"ר גודינה את הדרך שבה הצרכנים תופסים את איכות הקפה שלהם ואיך התפיסה הזו משפיעה על הרגלי הצריכה שלהם. "היה מעניין מאוד לגלות שאנשים תופסים בצורה שונה את איכות הקפה שלהם, כתלות באזור המחייה שלהם, בהרגלי שתיית הקפה והאכילה שלהם", הוא מספר.

אפשר לומר שהקפה זורם בדמו של ד"ר גודינה, שהגיע החודש לארץ במיוחד כדי להכין את התערובת החדשה של רשת "קפה לנדוור". הוא נולד בטריאסטה שבאיטליה, עיר שבה הקפה הוא תחום העיסוק המרכזי, ומארחת כמה ממפעלי הקפה הגדולים בעולם. סבו עסק בקפה עוד בשנות ה-50', וכשגודינה היה בן 15, הוא כבר היה בודק יחד עם אביו את איכות פולי הקפה הירוקים שהגיעו לעיר. בהמשך, החל בלימודי כלכלה וסטטיסטיקה, אך משהתשוקה שלו לקפה הלכה וגדלה, הוא שילב לימודי ביולוגיה והנדסה כימית, כדי להבין את הדנ"א של הקפה ואת תהליך הקלייה שלו.

ד"ר אנדריי דוגינה - דוקטור לקפה (צילום: גלעד בר שלו,  יחסי ציבור )
אפשר לומר שהקפה זורם בדמו של ד"ר גודינה | צילום: גלעד בר שלו, יחסי ציבור

ביומיום, ד"ר גודינה עוסק בטעימת סוגים שונים של קפה במעבדה (כ-60 כוסות ביום!). וכן, זה נראה כמו מעבדה: תנאים סטריליים, בלי רעשים, חלונות או כל דבר אחר שיכול להשפיע על חושיו כשהוא טועם את הקפה. ואם תהיתם איך כל הקפאין הזה משפיע עליו - אז מסתבר שהוא לא באמת שותה את הקפה, אלא טועם ויורק (אבל הוא כן שותה להנאתו 7-8 כוסות קפה ביום). במקביל, ד"ר גודינה מנחה קורסי קפה באיטליה ובמדינות אחרות, ומייעץ מניסיונו לחברות ענק ולבתי קפה ברחבי העולם.

כשאנחנו מבקשים שיספר לנו עובדה מפתיעה על קפה, ד"ר גודינה אומר בגאווה כי "הקפה הוא המשקה הפופולארי ביותר בעולם, יותר ממים ומקוקה-קולה!". בנוסף, הוא אומר כי סוג הקפה הפופולארי ביותר בעולם הוא קפוצ'ינו, אבל הסוג האהוב עליו, אם תהיתם, הוא דווקא אספרסו (ועדיף שיהיה מפולי קפה אתיופיים) - שהוא, מסתבר, המסובך ביותר מבחינת ההרכב הכימי והתרכובות הארומטיות. "אני אוהב אספרסו כי הוא מאוד אינטנסיבי, מבחינת הארומה וטעם הלוואי שלו", הוא מסביר, "שתייה של כוס אספרסו היא חוויה נהנתנית מבחינתי".

דוד פסיג - פרופ' לחקר העתיד: "כדי לשפר את הווה - צריך לחקור את העתיד"

"אין עתיד אחד, אלא הרבה מאוד עתידים בסבירויות שונות", מסביר דוד פסיג, פרופ' לחקר מגמות עתידיות. "בחקר העתידים, אנחנו למעשה חוקרים מערכות ומנסים לזהות את המגמות העתידיות כדי שנוכל לשפר את ההווה, על ידי עקיפה של מגמות שליליות וקידום מגמות חיוביות. לימדו אותנו שצריך ללמוד את העבר כדי לשפר את ההווה, אנחנו טוענים שאין זה מספיק, ושכדאי ללמוד את העתיד כדי להבין טוב יותר את ההווה ולשפרו".

"חקר העתיד עוסק בטווחי זמן שונים, החל בטווחים המידיים של העתיד, שהם כשנתיים קדימה, וכלה בטווחים המאוד ארוכים של כמאה שנה. יש חוקרים המתמחים בתחומים רבים - פוליטיקה, חברה, כלכלה, גיאופוליטיקה, טכנולוגיה ועוד. אנשים חושבים, למשל, שטכנולוגיה מתפתחת סתם כך, כשרעיון צץ פתאום במוחו של אדם. אבל למעשה, יש כוח מניע והיגיון להתפתחותם של כלים - ואנחנו מנסים להבין את ההשלכות של הכלים הללו, למשל על האינטליגנציה של המין האנושי, על תהליכים חברתיים וכלכליים, על מלחמות ועוד. מאז שהתחום החל להתפתח לפני למעלה משמונים שנה, כ-70% מהתחזיות התממשו".

לחקר העתיד, פרופ' פסיג הגיע לגמרי במקרה: "בתחילת שנות השמונים הסתובבתי בבריסל וראיתי תערוכה בשם 'הבית העתידי'. נכנסתי מתוך סקרנות, והייתי בהלם - היו שם מחשבים ניידים, מסכים דקים, טאבלטים. עניין אותי איך אנשים מצליחים לדמיין עתיד כזה ולהבטיח בסבירות גבוהה שזה יקרה. מפה לשם, פניתי ללימודי חקר העתיד באוניברסיטת מינסוטה - עד היום אין אפשרות ללמוד את התחום בארץ".

אין תמונה
פרופ' דוד פסיג: "המין האנושי נמצא עדיין בתחילת דרכו"

איך אנשים מגיבים למקצוע שלך?
"הרבה אנשים חושבים שאנחנו קוראים בקפה, והם בהלם כשהם מגלים מה אנחנו עושים באמת. ראיתי גם אנשים משכילים וחשובים שחשבו שאנחנו מלחשים. המעמד של חקר העתיד טוב בהרבה משהיה לפני 25 שנה, כשאני סיימתי את הדוקטורט, אבל אנחנו עדיין נאבקים כדי להכניס את התחום לאקדמיה בישראל. בעולם כבר יש מחלקות שלמות לחקר העתיד, אפילו באיראן".

אז אם לא קריאה בקפה - באילו כלים משתמש חוקר העתיד?
"יש הרבה מאוד מתודולוגיות, ובעיקר מודלים מתמטיים וסטטיסטיים שבאמצעותם אנחנו מנסים להבין את הדפוסים וההיגיון של מערכות כדי לסמן את המגמות".

מה גורם לך לאהוב את התחום?
"הוא מאוד רב תחומי. בניגוד לכלכלנים שעוסקים בכלכלה או למשפטנים שעוסקים במשפטים - חקר העתיד דורש ראייה רחבה של הרבה מאוד תחומים - כלכלה, חברה, ביטחון, מדעים ועוד. אני מנסה להבין כיצד כולם חוברים יחד ומייצרים מגמות. מדובר בתחום תובעני מאוד, אבל מרתק. אני מטורף עליו".

אז מה צופן לנו העתיד?
"המין האנושי נמצא עדיין בתחילת דרכו, והדמיון הפרוע ביותר לא יכול לדמיין את מה שיקרה בעוד מאה שנה, בדיוק כמו שב-1916 לא דמיינו שנדבר במכשיר קטן ונייד. אנשים חושבים שאנחנו נמצאים בעיצומה של הקדמה, אבל זה עוד כלום לעומת מה שנעשה בעוד חמישים או מאה שנה".

 צ'ארלס במפורט - פרופ' לבירה: "חושבים שאני שותה בירה כל היום"

"אנשים שלא מכירים את המקצוע בטוחים שמה שאני עושה זה לשבת ולשתות בירה כל היום!", מספר הפרופסור לבירה, צ'ארלס במפורט. "כל כך הרבה אנשים לא מבינים שתחום הבירה למעשה מורכב מתחומים שונים במדעים: כימיה, ביוכימיה, מיקרוביולוגיה, פיזיקה, הנדסה כימית, מדע חושי, כימיה אנליטית ועוד. מהבחינה הזו, מדובר בתחום מאתגר יותר מאשר תחום שבו אתה מתמקד בסוג אחד של מדעים".

מה המשמעות של להיות מומחה לבירה?
"לצד הידע המקיף, להיות מומחה לבירה אומר לדעת לוודא שהבירה מופקת באיכות הגבוהה ביותר, בעלות סבירה ועם מינימום השפעה על הסביבה, להבין את ההשפעה של בירה על החברה וללמד אנשים לכבד את הבירה".

אחת האסוציאציות הראשונות שעולות לנו בראש כשמדברים על בירה היא, כנראה, כרס בירה. אבל, לפרופ' במפורט חשוב לספר שבירה דווקא הרבה יותר בריאה מיין: "בירה מכילה ערך תזונתי הרבה יותר גבוה - סיבים, מינרלים, ויטמינים וכולי. היא גם טובה באותה המידה כמו יין למניעת טרשת עורקים, מפני שהרכיב הפעיל הוא האלכוהול, ולא איזה חומר קסום בקליפת הענב".

אין תמונה
פרופ' צ'ארלס במפורט - בטוחים שהוא רק שותה בירה כל היום

פרופ' במפורט הצטרף לתעשיית הבירה בשנת 1978. הוא בדיוק סיים את הפוסט-דוקטורט שלו בלימודי מדעים, והציעו לו להיות חוקר אנזימים ולהתמקד בשעורה ובשמרים. 38 שנים מאוחר יותר, הוא מרצה וחוקר באוניברסיטת נוטינגהאם, ואומר: "אין דבר כזה 'יום עבודה רגיל', מפני שכל יום נראה אחרת". בנוסף, הוא מעורב מאוד בתעשיית הבירה, ובשנתיים האחרונות הוא נשיא "מכון הבירה ויצרני המשקאות החריפים", ובעבר גם שימש כעורך הראשי של מגזין "החברה האמריקנית לכימאי בירה". בנוסף, הוא טס מסביב לעולם כדי לנאום במקומות שונים.

מה הופך את התחום לכל כך מעניין בעיניך?
"למרות שמייצרים בירה כבר בין 6,000 ל-8,000 שנים, יש עדיין דברים חדשים שאנחנו מגלים כל הזמן".

אנחנו ככל הנראה נאלץ להסתפק בלימודים היותר בנאליים שהאקדמיה מציעה לנו, אבל לחלוטין קיבלנו פרספקטיבה חדשה על כמה תואר דוקטורט הוא לא לחנונים בלבד.