התנאים יוצאי הדופן שנוצרו בתקופת הקורונה השפיעו לא אחת על סטודנטים עם הפרעות קשב -הפרעה מולדת ונרכשת הקשורה ביכולת וויסות מוחית המתבטאת בקשיי קשב, נטייה להסחות דעת בשל גירויים חיצוניים, ולעיתים היפראקטיביות והתנהגות אימפולסיבית.

ימי הקורונה, התאפיינו בלמידה מרחוק, לעיתים בדירת שותפים, בסביבה מרובת הסחות דעת. כל אלו, יחד עם המחסור במסגרת מחייבת, הביאו לקושי רב לסובלים מהפרעת קשב בכל הקשור להתארגנות ללמידה ושמירה על סדר יום. מעבר לכך, הנטייה לדחיינות,  ותופעות הנלוות להפרעת הקשב כמו חרדות ו-OCD שהתחזקו בתקופה האחרונה והתבטאו בחוסר ביטחון וחרדה קיומית, הקשו על השלמת החומר ופגעו בפניות  של סטודנטים רבים ללמידה.

גם בימים כתיקונם לסטודנטים בעלי הפרעות קשב אתגרים רבים כמו התמדה בטיפול בזמן הלימודים, התמודדות עם המסגרת המחייבת תמרון בין הלימודים לעבודה וכיוצא בזה. כעת, לקראת תקופת המבחנים, נדרשים סטודנטים בעלי הפרעות קשב להשקיע את מירב המאמצים כדי להגיע לתוצאות.

הדבר מאתגר, אך אפשרי בהחלט - הקפדה על מספר עצות תסייע לעבור את התקופה הקרובה בהצלחה:

  1. תכנון - תכנון נכון של הזמן ומטלות הלמידה לצד מטלות אחרות כמו עבודה וטיפול במשפחה, יסייעו לסטודנטים למפות את האתגרים השונים, להבין איפה כדאי להשקיע יותר וכך להימנע מדחייה של משימות.
  2. הפרעת הקשב לא נגמרת בלימודים- הפרעת קשב משפיעה על הסטודנט גם מעבר לשעות הלימודים, ויכולה לבוא לידי ביטוי בקושי לשלב בין עבודה ללימודים וניהול זוגיות בריאה. האתגר שבתמרון בין המשימות והמחויבויות השונות יחדיו עלולות לגרום ללחץ ועל כן חשוב להתייחס למצב בצורה הוליסטית באמצעות טיפול תרופתי, טיפול רגשי, תכנון זמן נכון וכיוצא בזה.
    ADHD (צילום: SHUTTERSTOCK)
    צילום: SHUTTERSTOCK
  3. טיפול תרופתי- בקרב סטודנטים הנעזרים בטיפול תרופתי הקפדה על רצף טיפולי הוא דבר הכרחי להצלחה. עם זאת, לא כולם נעזרים בתרופות מסיבות שונות- יש מי שמרגיש שהוא מצליח להסתדר בלי, אחרים לא אובחנו בילדותם ורק בבואם לאקדמיה נתקלים בקיר שהם לא מצליחים לעבור מעליו, אחדים טופלו אך הפסיקו את הטיפול בתקופת השירות הצבאי ומתקשים לחזור אליו ואחרים אולי לא מרגישים שהטיפול מסייע להם. למרות כל אלו, אני ממליץ לבחון את האופציה התרופתית לעומק, לא למהר ולהצהיר ש"הטיפול התרופתי לא מתאים לי" שכן כיום יש מגוון של אפשרויות טיפוליות ואפשר להגיע להתאמה אופטימלית של הטיפול למטופל.
  4. טיפול התנהגותי- סטודנטים רבים מגיעים לאקדמיה לאחר שטופלו בטיפול תרופתי בלבד, מבלי שקיבלו כל מענה להתמודדות הרגשית והחשובה לא פחות, המלווה הפרעות קשב. הרחיבו את היריעה, דווקא טיפול התנהגותי, כמו CBT, קאוצ'ינג, מיידפולנס וכיוצא בזה, או כל מענה רגשי אחר מעבר לטיפול התרופתי, מרחיבים את ארגז הכלים להתמודדות ומסייעים להגיע לאיזון רציף לאורך זמן.
  5. חשיבות האבחון- לעיתים קרובות סטודנטים בעלי הפרעות קשב זכאים להתאמות במבחנים, אך לא אחת הנטייה היא לדחות את ביצוע האבחון הנדרש במוסדות האקדמיים לצורך קבלת ההתאמות. למרות שלעיתים מדובר בתהליך ארוך, גשו לאבחון, אל תוותרו על האפשרות לקבל סיוע משמעותי כמו תוספת זמן, אפשרות לבצע בחינה בכיתה שקטה ועוד.
    גבר לומד למבחן (אילוסטרציה: OcusFocus, Thinkstock)
    אילוסטרציה: OcusFocus, Thinkstock
  6. שינה-משאב יקר ביותר שאין לזלזל בו הוא שינה.  בלתי אפשרי לתפקד בצורה טובה, בוודאי לא בלימודים, ללא שעות שינה מספיקות. מחקרים מוכיחים כי לא רק זמן השינה חשוב אלא גם איכות השינה ולכן יש להקפיד על תנאי שינה נאותים ולטפל בהפרעות חיצוניות שעלולות לגרום לשינה איכותית.
  7. אורח חיים בריא- בדומה לשינה, גם תזונה נכונה חשובה לשמירה על ריכוז. למרות לוח הזמנים העמוס המאפיין את חיי הסטודנט מומלץ להיערך מראש ולהקפיד על ארוחות מסודרות במהלך היום כולל ארוחות ביניים.  מומלץ להקפיד גם על פעילות גופנית מספקת במהלך היום.

אין ספק כי תקופת מבחנים הוא זמן אינטנסיבי ומאתגר בחיי הסטודנט. עם מעט סדר וארגון והרבה רוגע אפשר לעבור את האתגר בשלום ובהצלחה גדולה.

הכותב הוא ד"ר יעקב גניזי- מנהל היחידה לנוירולוגית ילדים מרכז רפואי בני ציון