"אני לא אשכח את היום הראשון שלי במפעל השיקומי לאנשים עם מוגבלות שכלית, מאוד נבהלתי מהם אך בסופו של דבר השירות הזה חרץ את גורלי, ואת התחום המקצועי שלי", מספרת פרופ' בתיה חפציבה ליפשיץ, ראש ההתמחות  לתואר שני במוגבלות  שכלית בבית הספר לחינוך  באוניברסיטת בר אילן, ראש הקתדרה לחקר וקידום כושר ההשתנות ע"ש מצ'אדו ומרכז בייקר לחקר וקידום  פעוטות  וילדים  עם עיכוב  התפתחותי. בר אילן היא האוניברסיטה היחידה שבה יש התמחות במוגבלות שכלית. "מוגבלות שכלית זו פרופסיה ויש מה ללמוד בה, היא לא יכולה להישען על מגמות של מוגבלויות אחרות כמו חינוך מיוחד, אוטיזם ולקויות למידה. כיוון שצמחתי מעבודת שדה, ידעתי שיש הרבה מה להעניק לסטודנטים על מנת שדור העתיד יוכל לפתח שיטות ודרכים כדי למצות את הפוטנציאל של אנשים עם מוגבלות" היא אומרת.

על פי ה-DSM  (מדריך דיאגנוסטי אמריקאי) מוגבלות שכלית מאופיינת בשני פרמטרים עיקריים, הראשון הוא IQ שנע בין 70-75 ומטה - כאשר ממוצע ה-IQ באוכלוסייה נע בין 85-110. הקריטריון השני הוא קשיים בהתנהגות ובכישורי חיים שבאים לידי ביטוי בשלושה תחומים עיקריים – הפרקטי - אכילה, עזרה עצמית, היגיינה, וכו'; הקוגנטיבי- תפיסתי שכולל קריאה, כתיבה, יכולת ביצוע אנלוגיות, ופתרון בעיות; ויכולות אינסטרומנטליות - ניהול בית, ארגון, קניות, ניהול תקציב. קיימות 4 דרגות של מוגבלות שכלית על פי התפקוד.

בעולם יש  3 אנשים עם תסמונת דאון שסיימו תואר ראשון, פרופ' ליפשיץ ניסתה לברר אודותיהם אך לא יכלה לקבל עליהם כל מידע, ואז החליטה לבנות בעצמה את המודל. היא פתחה באוניברסיטה את פרויקט 'עוצמות', המתייחס לשילוב אקדמי של אוכלוסייה עם מוגבלות שכלית.

פרופסור בתיה חפציבה ליפשיץ
פרופסור בתיה חפציבה ליפשיץ | צילום: באדיבות המצולמת

הגיל המפצה: התפתחות תקינה בגיל מאוחר

בשלב הראשון מדובר על העשרה אקדמית בלבד. בוגרים מגיל 21 עם מוגבלות שכלית מגיעים לאוניברסיטה ליום לימודים בן 4 שעות, ולומדים מבואות לפסיכולוגיה, אקולוגיה וכו - כאשר החומר הנלמד מותאם לרמתם והם מלווים על ידי מנגישים אקדמיים. לסטודנטים הייתה זכות בחינה, ובהנחה שהצליחו בבחינות ובעבודות, קיבלו קרדיט אקדמי. כך סיימו הסטודנטים 40 קורסים אקדמיים מתוך 64 ב-6 שנים. האוניברסיטה הכירה בהם כסטודנטים מן המניין, בתכנית רב תחומית מדעי החברה וחינוך. בשלב הבא האוריינטציה היא מחקרית, יש למידת עמיתים, ומבצעים מחקרים משותפים עם סטודנטים רגילים בנושאים של חינוך מיוחד.

לפני 4.5 שנים ערכה פרופ' ליפשיץ מבחני אינטליגנציה  לסטודנטים  המשולבים ובתחילת השנה הנוכחית  נבדקה  האינטליגנציה שנית ונמצאה  עליה  מובהקת במנת המישכל הכללית, הוורבלית והביצועית. בתחום  המילולי  עברו הנבדקים  מסטטוס  של מוגבלות שכלית (IQ< 70) לסטטוס  של התפתחות  תקינה (IQ=90)  בעיקר בתחום המילולי. המחקר על העלייה הדרמטית ב-IQ התפרסם במרץ 2020 בספרה החדש של פרופ ליפשיץ : Growth and Development in Adulthood among Persons with Intellectual Disability: New Frontiers in Theory, Research, and Intervention. המחקר פורץ הדרך שלה מפריך ממצאים קודמים  בדבר קביעות ה-IQ  במיוחד  בקרב אוכלוסיה  עם  מוגבלות שכלית.

במוקד הספר עומדת תיאוריית "הגיל המפצה" באוכלוסייה  עם מוגבלות  שכלית,  הטוענת כי לעיכוב בהתפתחות בשנותיהם הראשונות של בעלי מוגבלות שכלית יש פיצוי בשנים מאוחרות יותר והם ממשיכים להתפתח ולהתקדם אף בשנות הבגרות. התאוריה מבוססת על סדרה  ענפה של  מחקרים  שערכה ליפשיץ יחד עם קולגות וסטודנטים לתארים  מתקדמים  אשר הצביעו על עליה מההתבגרות לבגרות באינטליגנציה  וביכולות הקוגניטיביות של אנשים עם מוגבלות  שכלית. "נוכחתי שהאינטליגנציה שלהם מגיעה לשיאה בגיל 40-45 וזאת בניגוד למה שטענו בעולם – שה-IQ בלתי ניתן לשינוי ונעצר בגיל 20, גם אם תהיה תוכנית התערבות ובמיוחד אצל אנשים עם מוגבלות שכלית". כאמור, על מחקרה פורץ דרך קיבלה פרופ' ליפשיץ את פרס החדשנות המדעית מטעם הרקטורית של אוניברסיטת בר אילן.

יש מחוננים גם בקרב אוכלוסייה עם מוגבלות שכלית

פרופ' ליפשיץ מספרת שבמסגרת מחקר קודם שערכה עם ד"ר כרמית אלטמן מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן, נמצאו קריטריונים לשילוב אקדמי או העשרה אקדמית של אנשים עם מוגבלות שכלית. "מצאנו שה-IQ הכללי, הכולל בתוכו אוצר מילים וניבים, הוא המנבא הטוב ביותר לשילוב מלא באקדמיה או להעשרה אקדמית בלבד. למעשה, מדובר במחוננות באוכלוסיית מוגבלות שכלית. באוכלוסייה הרגילה מחוננות באה לידי ביטוי ב-IQ 130-140 אך אני טוענת שיש מחוננות גם בקרב האוכלוסייה עם מוגבלות שכלית. מחוננות זו באה לידי ביטוי בדרכי הלמידה, האסטרטגיות והמוטיבציה שלהם, שבתחילת הדרך הייתה זקוקה לדחיפה מהצוות, להעצמה ולגיבוש כקבוצה".

כאמור, 6 סטודנטים בני 25-40 עם מוגבלות שכלית משולבים באקדמיה באופן מלא בנוסף ל-40 שמשולבים בהעשרה אקדמית. רובם חיים בדיור מוגן.  "אנחנו רוצים להכשיר אותם כתומכי ספרנים, שיוכלו לעשות עבודה של קטלוג, מיון וכו'. מידע על תחומים רבים, הרחבת הדעת, עזרה לאנשים. פיתחנו ידע חדש שלא היה ידוע עד כה. הטרנד של שילוב אנשים עם מוגבלות בהשכלה גבוהה פותח בשנים אחרות בעולם, אבל המגמות הן יותר חברתיות. לראשונה מתמקדים כאן בצד האקדמי - קוגנטיבי, וכפועל יוצא ראינו שגם בתחום הרגשי הם התקדמו, וההון הפסיכולוגי גדל, יש להם היום יותר תחושת מסוגלות ואופטימיות".