סקר חדש שנערך השבוע על ידי קרן אייסף לחינוך, לקראת החזרה ללימודים בדק מה הן עמדותיהם של בני הנוער הישראליים לגבי לימודים אקדמיים ומידת נחיצותם להצלחה בהמשך החיים. הסקר מגלה כי כ-47% מבני הנוער סבורים שהסיבה בגללה חשוב ללמוד לימודים אקדמיים היא לצורך רכישת מקצוע וקבלה לתפקיד טוב יותר בבגרותם. בנוסף, כ- 25% מהמשיבים מאמינים כי לימודים אקדמיים יאפשרו להם להרוויח יותר כסף ולקבל משכורת גבוהה יותר וכ- 26% מאמינים כי הסיבה הינה להיות אדם משכיל ולהרחיב אופקים וידע כללי, ורק כ- 2% מאמינים כי הדבר יאפשר להם למצוא זוגיות טובה יותר.
הסקר נערך בקרב 300 משיבים, בני נוער, גולשי אינטרנט בגילאי 13-18, המהווים מדגם מייצג של אוכלוסייה זו במדינת ישראל (יהודים וערבים), ובדק את עמדות בני הנוער לגבי הסיבות שבגללן חשוב לדעתם ללמוד לתואר אקדמי. עוד עלה מן הסקר כי האזור בארץ בו מרבית בני הנוער מקשרים בין לימודים אקדמיים להצלחה מקצועית בעתיד, הוא השרון עם 72% מהמשיבים, זאת לעומת 54% מבני הנוער תושבי הדרום, 49% מהנוער תושבי הצפון, 46% מהנוער תושבי המרכז ולבסוף 33% מהנוער תושבי ירושלים והסביבה.
ומה לגבי הבדלים מגדריים? בעוד 57% מהנערות מאמינות כי חשוב ללמוד לימודים אקדמיים לצורך רכישת מקצוע וקבלה לתפקיד טוב יותר, רק 37% בלבד מהנערים שחושבים כך. ומצד שני, בקרב הנערים 31% מהם חושבים שתואר אקדמאי מקנה משכורת גבוהה יותר ויכולת להרוויח יותר כסף , לעומת 19% בלבד מהנערות שחושבות כך.
51% מהנוער הדתי-חרדי מאמין כי חשוב ללמוד לתואר אקדמי כדי לרכוש מקצוע או תפקיד טוב יותר, זאת לעומת 47% מהנוער החילוני שענה כך. 26% מהנוער הדתי-חרדי סבור כי הסיבה המרכזית ללמוד הינה על מנת להרוויח יותר כסף או משכורת גבוהה יותר, זאת לעומת 25% מהחילוניים שענו כך.
"מחקרים עדכניים מאשרים כי גם כיום קיים יחס ישיר בין רמת ההשכלה של אדם לבין גובה הכנסתו וסיכוייו להיות מועסק. קבוצות מיעוט סובלות מפערים חריפים בהשתלבות בשוק העבודה וברמות השכר, ופערים אלו חמורים אף יותר בקרב עובדים חסרי השכלה". אומר תומר סמרקנדי, מנכ"ל אייסף – הקרן הבינלאומית לחינוך. "לדוגמה, ע"פ נתוני הלמ"ס, שכר גבר חרדי ללא תואר אקדמי נמוך בממוצע ב-56% לעומת שכרו של גבר חרדי בעל תואר אקדמי. היה לנו חשוב לבחון את תפיסות בני הנוער בנושא זה דווקא לקראת תחילת שנת הלימודים כיוון שיש קשר ישיר בין תקציב החינוך ליכולת להתקבל ללימודים אקדמיים בעתיד. מדובר בהשקעה לטווח ארוך - כל שקל המושקע כיום בילד במערכת החינוך ישא דיבידנד כפול ומשולש כאשר אותו ילד יגיע לבגרות, וכל שקל אשר יקוצץ כעת מתקציב החינוך עבור בני נוער בסיכון או מתגבור לימודי לתלמידים מתקשים, יעלה לקופת המדינה בעתיד כאשר אותם צעירים ימצאו את עצמם ברחוב. ובמקביל, נהיה עדים לפגיעה בהישגי הזכאות לבגרות, אשר תמנע המשך ללימודים אקדמיים ושדרוג כוח העבודה במשק. "