צמד המילים 'נוכחות חובה' הוא בין הביטויים הפחות חביבים על סטודנטים; במיוחד כשמדובר בקורס של מרצה משעמם ולא אהוב, או בשיעור בודד ביום שבו אתם לא לומדים ומעדיפים לקבוע משמרת. האופן בו נאכפת חובת הנוכחות גם הוא שנוי במחלוקות, ובעוד בתרגולים בכיתות קטנות היא נפוצה יותר ונאכפת לרוב על ידי הקראת שמות - בהרצאות רבות משתתפים היא במקרה הטוב לא קיימת ובמקרה הפחות טוב נאכפת על ידי העברת דף עם חתימות הסטודנטים, מה שלגמרי מאפשר למי שירצה את זה מספיק פשוט לרמות. כעת הטכנולוגיה מנסה לשנות גם את זה, להפחית את תופעת ההברזות ולעודד סטודנטים להגיע לשיעורים.
לאחרונה פורסם כי אוניברסיטת מיזורי תערוך ניסוי, במהלכו יתבקשו סטודנטים להתקין במכשירי הטלפון שלהם אפליקציית מעקב, באמצעותה יוכלו חיישנים לזהות כאשר הם נכנסים ויוצאים מכיתות הלימוד, ולהעביר את המידע לסגל. המטרה היא כמובן, להגדיל את נוכחות והשתתפות הסטודנטים בקורסים, וכן לאתר סטודנטים מתקשים.
מיזורי לא לבד וברחבי ארצות הברית ישנן כמה אוניברסיטות שכבר אימצו את השיטה, במסגרתה הפיקוח על נוכחות הסטודנטים בהרצאות והשיעורים נעשה על ידי שימוש באפליקציה בשם SpotterEDU, שפועלת באמצעות חיישני בלוטות' (Bluetooth) הפזורים בכיתות ובאולמות ומזהים מתי כל סטודנט (או יותר נכון הטלפון שלו) נכנס ויצא מהכיתה. המידע הזה מועבר למרצה, כמו גם עדכון לגבי הסטודנטים שכלל לא נכחו בשיעור או איחרו.
האפליקציה רושמת ציר זמן מלא לנוכחות הסטודנטים כך שהסגל יכול לראות אם הם יצאו מוקדם או יצאו להפסקה ארוכה במהלך השיעור למשל. עם זאת, לא מדובר באפליקציית איתור מבוססת GPS כך שלא ניתן לנהל מעקב אחר סטודנטים ברגע שהם עזבו את השיעור, או את כותלי האוניברסיטה במקרה שהיא כולה מרושתת בחיישנים.
באמצעות הנתונים שהם מקבלים מהאפליקציה יכולים המרצים והמתרגלים לדעת מי נוכח בשיעורים באופן קבוע ומי מרבה להחסיר, לצ'פר בציון סטודנטים שמתמידים ואף לאתר סטודנטים שמתקשים ולנסות לסייע להם.
למרות כל זאת, ולמרות שקיימים כבר סיפורי הצלחה - כמו למשל אוניברסיטת סירקיוז בניו יורק, בה הצליחו באמצעות האפליקציה להעלות את את אחוז הסטודנטים המשתתפים בהרצאות באופן ניכר - עדיין יש מי שחוששים כי השימוש באפליקציה פוגע בפרטיותם של סטודנטים, מאפשר מעקב אחריהם ואף פוגע בעצמאותם.
על פי הדיווח ב-FOX, דובר אוניברסיטת מיזורי אף הסביר כי נכון לזמן זה, המעקב נכנס לאוניברסיטה רק באופן נסיוני, ב-20 קורסים בלבד, ועל כ-2 אחוזים בלבד מכלל הסטודנטים, וכן כי הסטודנטים לא יוכרחו להתקין את האפליקציה על מכשיריהם אלא יעשו זאת באופן וולנטרי. בנוסף הוא העיד כי עד כה הניסוי מוכיח את עצמו ואף מסייע למרצים לזהות סטודנטים מתקשים ולפנות אליהם לעזרה. גם באגודת הסטודנטים של מיזורי הביעו שביעות רצון מהתנהלות הניסוי, ומסרו כי בכוונתם לפקח על השימוש בנתונים ולוודא שלא מדובר במעקב פולשני.
ומה בישראל? כנראה שבינתיים נמשיך לחתום בשם החברים המבריזנים שלנו על רשימה שמודפסת על דף A4.