הימים ימי קורונה, והלימודים האקדמיים לא ממש נראים כמו בשגרה, אך עם ימים פתוחים אונליין ומגוון פתרונות מקוריים, ההרשמה לשנת הלימודים תשפ"א עדיין בעיצומה. אבל האם ב-2020 תואר אקדמי הוא עדיין רלוונטי ונחוץ, ואם כן – איך מחליטים מה הכי כדאי ללמוד? שאלנו את עמוס שפירא, נשיא אגודת הידידים של אונ' ת"א ונשיא אונ' חיפה לשעבר.

"האקדמיה איננה מקום של הכשרה מקצועית, התפקיד שלה הוא ללמד לחשוב", אומר שפירא, שהיה בעברו נשיא אונ' חיפה, ומנכ"ל של חברות מרכזיות במשק (סלקום, אל על, חוגלה קימברלי), "בלימודים האקדמיים יש רצף של מקצועות מעשיים כמו רפואה, הנדסה, פיזיוטרפיה ומצד שני מקצועות גנריים כמו מדעי הרוח והחברה אפילו כלכלה, זה לא מעשי. כל מה שלמדתי בלימודי כלכלה אשר שימש אותי בהיותי מנכ"ל אפשר ללמוד בשבועיים. האם זה היה חשוב שלמדתי? כן, כי זה עשה לי מסאג' למוח, ולימד אותי חשיבה ביקורתית. כל מה שלומדים היום לא יהיה רלוונטי בעוד 15 שנים, זה תמיד יהיה כך. המוסדות האקדמיים לעולם לא ידביקו את מה שקורה בשוק העבודה והטכנולוגיה, כי זה לא התפקיד שלהם".

לימודים מרחוק ולימודים באמצעות הרשת יכולים לדעתך להחליף תואר במוסד אקדמי?

"קיימנו דיונים באוניברסיטה האם הפלטפורמות של למידה מרחוק, הם סוף עידן האוניברסיטאות, ואם סטודנט בהודו יכול לעשות תואר בהרווארד באינטרנט למה שילמד באוניברסיטה מקומית? באמצעות למידה מרחוק, כולם ילמדו בשעות הנוחות להם, וכך האקדמיה מונגשת לשכבות נוספות של אוכלוסייה באזורים שבהם אין אוניברסיטאות. אמנם, היום ההייפ סביב הלמידה מרחוק לא נעלם, אך הוא נרגע. שיעור המסיימים הוא קטן, כי לימודים מרחוק דורשים יותר יכולות של למידה וכוח רצון. כשהגיע אליי בוגר של האוניברסיטה הפתוחה, הסתכלתי עליו בהערכה רבה. ללימודים אקדמיים יש אפקט של חברותא, זהו מקום שבו צעירים נפגשים יחד. אני לא מאמין בסיפורי דור ה-Y וה-Z ," אומר שפירא, "הצרכים הבסיסיים של האדם – שייכות, להרגיש ראוי, סקרנות - לא משתנים".

אילו מקצועות מחייבים כיום תואר אקדמי, אחרת לא יהיה לנו סיכוי להיכנס לתחום?

“בעיקר לימודי רפואה, הנדסה, ראיית חשבון. בחברות שניהלתי, קבעתי כי אין חובה להגדיר מקצוע לימוד מסוים, כי לא חשבתי שזה תנאי הכרחי, האמנתי שצוותים הטרוגניים הם יותר טובים ולכן העדפתי שבשיווק יהיו גם בוגרי מתמטיקה וגם ספרות או היסטוריה. מנהל משאבי אנוש לא חייב להיות בוגר פסיכולוגיה ולהתמחות בייעוץ ארגוני. כך בדיוק פועלים בחברת הייעוץ מקינזי - 40 אחוז מהעובדים אינם בוגרי מנהל עסקים וכלכלה, כי לא כל בוגר לימודים אקדמיים הוא בהכרח יותר טוב". עם זאת, הוא מסייג, "כשיש מיון למועמדים רבים, מי שסיים לימודים אקדמיים הוא בעל יכולות יותר טובות מזה שסיים קורס מקצועי בלבד, ומי שסיים אוניברסיטה יותר נחשבת כמו פרינסטון הוא מועמד יותר טוב מבוגר אוניברסיטה אזוטרית".

עמוס שפירא (צילום: יח"צ)
עמוס שפירא | צילום: יח"צ

עד כמה תואר אקדמי משפיע על הקידום ורמת ההכנסה העתידית?

"הלימודים הם כלי לקידום. אני רצתי ללמוד תואר ראשון, כשהבנתי ש'גאונים' כמוני עם תעודת בגרות יש הרבה מאוד כך שסיכויי להתקדם לא גדול. אחרי שהבנתי שתואר ראשון הפך גם למובן מאליו החלטתי שאני צריך לעשות תואר שני" מספר שפירא. "תואר אקדמי תורם לאוריינות אקדמית -  יכולת חשיבה עצמית, אנליזה, חשיבה ביקורתית, זה משול לאיסוף נקודות כדי להתקדם. יחד עם זאת, בתפקידים ניהוליים היכולת של אוריינות אקדמית אינה מספקת, נדרשים גם כישורים של יצירת קשר בין אנשים, יכולת להיות אמפטי יכולת ביצוע ועוד. יש גאונים שלא למדו לימודים אקדמיים, אבל הם נדירים". 

למרות זאת, בהייטק קולטים עובדים גם ללא תואר אקדמי

"הסיבה שמנכ"ל יקלוט אנשים ללא תואר אקדמי היא כי האוניברסיטה לא מוציאה לשוק מספיק בוגרים. ברגע שקיים שוויון בין שני מועמדים ברור שבעל התואר האקדמי יתקבל. שוק ההייטק צריך יותר אנשים ברמה הטכנית, הכשרה מעשית תספיק בשלב הראשון, אך היעדר התואר יתחיל להשפיע כשהעובד צריך להתקדם, וצריך יכולות ניהול ולמידה עצמית, ככל שיעלו במדרג היעדר הכשרה אקדמית תבוא לידי ביטוי".


יש לא מעט אנשים שלא יודעים מה הם רוצים ללמוד, מה היית מייעץ להם? 

"בעיקר לא להיות לחוצים מכך. הבת שלי היססה לגבי תחום הלימודים, אני החלטתי שתהיה מנכ"לית ואשתי רצתה שתהיה עו"ד, היא למדה את שני התחומים, והיום היא עוסקת בכלל בשיווק. הצעירים נורא לחוצים שמא יעשו טעות, אך אפשר תמיד לעשות הסבה, בעיקר במדינה שבמוסדות המתוקצבים שלה שכר הלימוד הוא לא בשמיים, ויש גם לימודים חוץ אקדמיים. זה די נורמלי שעד גיל 30 אדם לא בדיוק ייידע מה הוא רוצה להיות כשיהיה גדול. אני הייתי בטוח שפסיכולוגייה זו אהבת חיי ואחרי שהתחלתי ללמוד הבנתי שזה לא בדיוק כך, ופניתי ללימודי כלכלה. מי שאוהב ספרות או פילוסופיה, שיילך ללמוד את המקצועות הללו, אך עצתי היא ללמוד אותן במוסד האקדמי שמציב את הדרישות הגבוהות ביותר. אם רוצים אחר כך לעסוק לדוגמה בלוגיסטיקה אפשר תמיד לעשות השלמה מקצועית חוץ אקדמית, ההכשרה המקצועית לא חייבת להיעשות במסגרת אקדמית" אומר שפירא.

"עד שאנחנו מרגישים שלמים עם המסלול המקצועי לוקח זמן וזה טבעי גם לשנות, רצוי לא להאריך כי למעברים יש מחיר גדול. אתה צובר ניסיון ומעמד ולפעמים כשמתחילים משהו מתחילים מאפס, בעיקר כשאין חפיפה בין הדברים. צריך לפעמים לסגת אחורה כדי לבנות מחדש, אך זה לא מחיר פשוט כשיש לך ילדים. התשובה לצעירים היא שילכו ללמוד את מה שהם אוהבים" הוא מסכם. "אנחנו בדרך כלל אוהבים את מה שאנחנו טובים בו. אם אדם הולך ללמוד מקצוע שאינו אוהב כי הוא חושב שיעשה בזה קריירה, או כי הוא מנסה לרצות את הוריו, הוא ייכשל בזה, אם בכלל יתקבל, וודאי שירגיש אומלל בלימודים או בעבודה, וכל החיים שלו הוא יהיה במקום הלא נכון".