"האקדמיה הישראלית היתה בין ענפי המשק שהגיבו למשבר הקורונה בצורה מהירה ומיטבית", אומרת ד"ר שרון חלבה-עמיר מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן, "על אף שההוראה הסינכרונית מרחוק לטעמי, אינה חלופה אופטימלית ובלעדית להוראה אקדמית פרונטלית, האקדמיה הציעה אלטרנטיבה ראויה לשיעורים בקמפוס, בזמן התארגנות קצר ביותר ובתנאים משבריים של חוסר וודאות והנחיות ממשלתיות המשתנות עיתות לבקרים. במצב דברים כזה נראה שיכולת התגובה המהירה של המוסדות להשכלה גבוהה (תחת אילוצי הרחקה של מרבית העובדים המנהליים והאקדמיים מן הקמפוס) מנעה ירידה לטמיון של שנה אקדמית - סיטואציה שהיתה מובילה לצוואר בקבוק הן בכניסה לאוניברסיטאות כמו גם בסיום התואר ועלולה היתה להוות בעיה של ממש עבור ציבור רחב של סטודנטים".
ד"ר חלבה-עמיר סבורה שהאקדמיה תצא מהמשבר טוב יותר מענפים אחרים, משום שבעידן פוסט קורונה מיומנויות חשיבה וביקורת יהיו משמעותיות יותר מבעבר. "אנחנו כבר יודעים שבעידן הדיגיטלי אנשים נדים בין מגוון רחב של עבודות לאורך חייהם, ולכן צריכים ללמוד ולהתעדכן במיומנויות מקצועיות שונות על פי הצורך. כעת, כאשר העולם נכנס למשבר כלכלי בשל הפנדמיה, היכולת של אנשים להמציא את עצמם מחדש חשובה יותר מתמיד. אי לכך, דווקא מיומנויות החשיבה הגמישה והביקורתית המוקנות לעוברים בשערי האקדמיה הופכות חשובות יותר מתמיד (בשונה ממיזמי השכלה המקנים מיומנויות מקצועיות בלבד)".
אילו מאפיינים צריכים להיות במוסדות אקדמיים על מנת לשרוד משברים מסוג כזה?
"האוניברסיטאות הנתפסות כגופים אנאכרוניסטיים צריכות להיות בעלות יכולות של חדשנות משמרת (sustaining innovation) תוך שהן מתגמשות ומציעות מגוון אופני למידה. איני רואה בהוראה המקוונת חזות הכל, לשיח האקדמי המתהווה עם סטודנטים בהוראה פרונטלית כמו גם בשיחות בלתי אמצעיות מעבר לגבולות השיעור יש חשיבות עצומה לפיתוח מחשבה, כמו גם לשיג ושיח המאפיין את מהות האקדמיה כמוסד".
האם לאחר שהסטודנטים חוו למידה מרחוק עשויה להיות הרשמה לאוניברסיטאות אחרות, לאו דווקא מקומיות שניתן לרכוש בהן תואר מרחוק?
"אני כלל לא בטוחה, כמובן שאני לא מקלה ראש בסיבות הפרוזאיות של חיסכון בזמן, כסף ואנרגיות אבל כמי שמלמדת סטודנטים באופני הוראה שונים כולל הוראה פרונטלית, הוראה מתוקשבת והוראה סינכרונית מרחוק, אני יודעת לעמוד על התועלות של הוראה פרונטלית ושיחה בלתי פורמלית עם סטודנטים. אני מקבלת משוב בזמן אמת מהסטודנטים שהיו שמחים לשוב לקמפוס, למרות הצורך לשרוף זמן ואנרגיות. ההוראה הסינכרונית המקוונת, בה התנסינו בחודשיים האחרונים, מונעת קשר ישיר עם הסטודנטים, מצמצמת את יכולת הקשב ומקשה על פיתוח שיח אמיתי הכולל סטודנטים רבים ככל האפשר. קורסי ה - MOOC (Massive Open Online Courses) - קורסים המאפשרים למידה מרחוק בפורמט המאפשר רישום של אלפי סטודנטים בעת ובעונה אחת לקורס תוך מתן מענה ממוחשב או רובוטי בלבד, נתפסו עד לפני מספר שנים כדבר הגדול הבא בענף ההשכלה הגבוהה. ככאלו, מיטב האוניברסיטאות בעולם פיתחו MOOC והציעו תכנים מרתקים בחינם (אם כי ללא קבלת נקודות זכות לתואר). היום, אנחנו יודעים שהפורמט לא הצליח כפי שציפו ממנו, בין היתר בשל היעדר השיח והתקשורת הבינאישית העומדים בבסיס תהליך הלמידה. גם אוניברסיטאות פתוחות האמונות על הוראה מרחוק מזה עשרות שנים מציעות קשר אינטראקטיבי עם רכזים וכוללות רכיבי שיחה, פורומים, וכו'."
שמענו לאחרונה על לא מעט סטודנטים שנקלעו למשבר כלכלי בעקבות חל"ת וגלי פיטורים, דבר המעמיד בסימן שאלה את הרשמתם או את המשך לימודיהם באקדמיה. האם וכיצד אתם נערכים לכך?
"האוניברסיטאות צריכות לבוא לקראת הסטודנטים שלהן, ככל הניתן, בין אם מדובר בצמצום סירבול בירוקרטי ובין אם מדובר בשילוב מגוון טכניקות למידה - החל מהוראה פרונטלית, דרך קורסים מתוקשבים ועד הוראה סינכרונית אונליין. שילוב של מגוון אופני למידה בקורסים שונים ואפילו במסגרת קורס מסוים והיצע חלופות נרחב יאפשרו לסטודנטים "ליהנות מכל העולמות" ולבחור בחלופה המתאימה להם בין אם זו צפייה בהקלטה של שיעור שהועבר באונליין, בין אם זו הגעה לקמפוס ובין אם זו השתתפות בפורום מקוון במסגרת הוראה מתוקשבת".
מתוצאות הקורונה: הוזלה בשכר הלימוד ותוכן מגוון
דמיינו עולם שבו סטודנט קם בבוקר, פותח את המחשב וקורא חומר, רואה סרטוני הסברה, עונה על שאלות ומגיש עבודות וכל זאת מבלי לצאת מביתו, והאוניברסיטה שלו נמצאת במרחק ארצות ממנו. זה החזון שמניע את חברת צ'ג Chegg , המתרכזת בעזרה בלימודים לסטודנטים בעיקר בארה"ב (בפוקוס על אוניברסיטאות). "לחברה יש מאגר תשובות, צעד אחר צעד, לשאלות בספרי הלימוד של הסטודנטים. כלומר אם סטודנט נתקע בשאלה בספר הלימוד הוא יכול לראות אצלנו פתרון מפורט, שלב אחר שלב, כך שיכול להגיע לשלב בו התקשה, לראות את ההסבר ולהמשיך לבדו, ולא רק לראות את התוצאה הסופית. כמו כן יש לנו מאגר של 8 מיליון שאלות ומומחי תוכן אשר יכולים לענות על כל שאלה שיש לסטודנט גם אם היא לא מופיעה בספרים", אומר שחף שקוף, מנכ"ל , Chegg Israel , "יש לנו מוצרי למידה כגון Flashcards, מחשבון מתמטי וכן מערכת שעוזרת לסטודנט להגיש עבודות ע״י בדיקת הgrammar וביבליוגרפיה. יש לנו מורי עזר אשר מלמדים בצורה דיגיטלית וזמינים לכל שאלה 24/7".
לדברי שחף שקוף, אוניברסיטאות יתחילו לעבור יותר ויותר לממד הדיגיטלי, ובכך יפתחו יותר לסטודנטים מכל מקום בעולם, ללא קשר למיקום גיאוגרפי. "כיום הסטודנט האמריקאי בדרך כלל עובר לגור בקרבת האוניברסיטה שבה הוא לומד, מגמה שאני מעריך שתשתנה בעתיד הקרוב, בין היתר בזכות "מציאות הקורונה. אני בהחלט חושב שבעתיד הלא רחוק אנחנו נראה שינוי משמעותי בלמידה מרחוק, תהיה הבנה שהסטודנט לא חייב להיות פיזית באוניברסיטה. העומס על הסטודנטים יירד הן מבחינת הזמן והן מבחינה כלכלית, סטודנטים יוכלו להישאר בבית ההורים, ולא לצאת ולשכור דירה או לגור במעונות עד לסיום התואר. כמו כן סטודנטים רבים ששואלים למה הם צריכים את התואר, אני חושב שבעתיד הלא רחוק נראה תואר שמורכב מנקודות שקיבלנו באוניברסיטאות, כי עד היום האוניברסיטה הייתה מוגבלת בכמות הסטודנטים שהיא יכולה להכיל, בעיקר בגלל מגבלה פיזית של כיתות, כאשר אוניברסיטה פתוחה גם בצורה דיגיטלית היא יכולה לתת מענה להרבה יותר סטודנטים ואז אין סיבה שלא אלמד שיעור עם מרצה מאוניברסיטה אחת ושיעור אחר עם מרצה מאוניברסיטה אחרת".
כיצד האקדמיה תצטרך להיערך לשינויים הללו?
"האוניברסיטאות יצטרכו כלים דיגיטליים זמינים ואיכותיים. הצורך במתרגל לא יעלם, אוניברסיטאות יצטרכו להתאים את השירותים שהן נותנות לסטודנטים בצורה דיגיטלית, ממש כמו שראינו בצ׳ג, סטודנטים משתמשים יותר בשירותים שלנו על מנת לענות על הדרישה ההולכת וגוברת של עזרה בזמן אמת עם מטלות ושאלות שהם לא מבינים עד הסוף. השוק העולמי ישנה גם הוא את האוניברסיטאות, צרכים שונים שלא נלקחו בחשבון לפני כן יצטרכו להיות חלק מהשגרה, כמו הנגשת הממשק לשפה אחרת, וזמינות בשעות אחרות.
המשבר גרם לאוניברסיטאות לקפוץ שנים קדימה באופן מואץ, הן נאלצו להפוך כמעט בין לילה מגוף מסורבל, שמלמד רק בצורה פיזית "מסורתית" לגוף מתקדם יותר, שמלמד בצורה דיגיטלית. הפער עדיין גדול אך הם עובדים על צמצומו, וככול שהפער יצטמצם כך הסטודנטים ירוויחו יותר.
אין היום גוף שיכול להרשות לעצמו לא להיות פעיל גם מרחוק, על אחת כמה וכמה האוניברסיטאות.
בסך הכול ל"מציאות הקורונה" בחינוך תהיה השפעה חיובית על גודל הכיתות, על הוזלת שכר הלימוד באוניברסיטאות ועל מגוון התוכן".
תוכניות לימוד ארוכות הופכות לפחות אטרקטיביות בעידן של חוסר וודאות
לדברי דורון אהרונסון, מנכ"ל ג'ולט בישראל, בעקבות הקורונה והמשבר הכלכלי הגדול שנלווה אליו, אנו צפויים לראות בשנים הקרובות שינויים בהעדפות הסטודנטים בישראל "אנשים רבים התרגלו לרעיון של למידה מרחוק. הביקוש ללמידה מרחוק צפוי לעלות, ובמקביל יעלו גם איכות והיצע תכניות הלימודים שמציעות לימודים שלמים אונליין או מודל משולב. זה יהווה אתגר משמעותי למוסדות אקדמיים רבים, במיוחד אלו שנמצאים במרכז ישראל, משום שזה שוחק את היתרון המשמעותי שלהם על פני מוסדות לימוד רחוקים יותר. ברמה הלאומית האתגר מתחדד - אם במילא תלמיד מתכנן לעשות תואר מהבית, למה שלא יעשה את זה באמצעות אוניברסיטה אירופאית או אמריקאית, שגם כן מציעה מסלול אונליין?"
בימים אלה אנו עדים לכך שתעשיות שלמות נמחקו וקרסו. אנשים רבים נפלטו משוק העבודה וגילו שהניסיון והכישורים שלהם כבר לא רלוונטים. כעת הם נאלצים לפנות להסבת מקצוע ורכישת כישורים חדשים, ובזמן קצר. לדברי דורון אהרונסון, רוב תוכניות הלימודים באקדמיה לא יענו על הצורך בתוכניות ממוקדות, עדכניות ומהירות ולכן אנחנו צפויים לראות עליה גדולה בביקוש לתוכניות הכשרה פרטיות, על חשבון האקדמיה. בנוסף, ישנה עליה משמעותית במרכיב אי הודאות בכל תחומי החיים. אף אחד לא יודע אם יהיו עוד גלי תחלואה, האם יהיו עוד הסגרים, אילו תעשיות יתאוששו ואילו יקרסו. "זה גורם לכך שארגונים, וגם אנשים, יעדיפו לקחת החלטות שנוגעות לטווח הזמן הקצר ולא הארוך. תוכניות לימודים ארוכות של מספר שנים יהיו פחות ופחות אטרקטיביות באווירה כזו, ואנשים יחפשו פתרונות מהירים וקצרים יותר - מה שיפגע באטרקטיביות של מסלולים לתואר. מדובר כאן באתגרים משמעותיים שלא פשוט להתמודד איתם. גם אנחנו בג׳ולט מחפשים להם פתרונות. יצרנו לדוגמה מסלול הסבה מהיר להייטק, שמאפשר לאנשים שנפלטו משוק העבודה בעקבות המשבר לרכוש בחודש מרוכז אחד את כל המיומנויות והכישורים שנחוצים על מנת להיכנס למגוון תפקידים עסקיים בחברות הייטק. הלימוד עצמו משלב בין הוראה מרחוק לבין מפגשים של התלמידים ללמידה משותפת. לדעתי, לאקדמיה יש רצון אמיתי ללכת גם כן לכיוונים שכאלו, אבל שלל סיבות מבניות ועמוקות מונעות מהאוניברסיטאות לעשות זאת במהירות. מוסדות הלימוד הראשונים שיצליחו להשתנות ולהסתגל למצב החדש יוכלו להרוויח ולגדול, אבל אלו שיגיבו באיחור עלולים למצוא את עצמם בבעיה קשה בשנים הקרובות".