התנדבות פר"ח (צילום: יח"צ)
לקרב את הילדים אל עולם המדע | צילום: יח"צ

דורית שוסטרמן  בת 25, גרה באשדוד, לומדת סיעוד במכללה האקדמאית אשקלון ומתנדבת בפרויקט על"ה."הפרויקט שבו אני משתתפת במסגרת פר"ח נקרא על"ה - עוורים ולקויי ראייה. במסגרת הפרויקט אני חונכת ילדה מקסימה עם לקות ראייה הנקראת רטיניטיס פיגמנטוזה שהיא בעצם לקות ראייה קשה המקטינה את שדה הראייה לקוטר של קשית צרה מה שעלול להקשות על ביצוע פעילויות יום יומיות" מציינת שוסטרמן, ומזכירה אביחי אוחנה זוכה האח הגדול לוקה באותה תסמונת. במהלך המפגשים, המתקיימים פעמיים בשבוע, לזמן של כשעתיים בכל פעם דורית מסייעת לחניכה שלה בהכנת שיעורי הבית והן משוחחות, משחקות ומבצעות פעילויות יצירה יחד.

"לכל חונך יש רכזת שתפקידה ללוות את החונך, לייעץ לו ולהכווין במידה ועולים קשיים במהלך החונכות. הרכזת שלי נופר מלווה אותי במקצועיות רבה ונכונות לעזור ולייעץ בכל נושא העולה בדרך" היא מספרת.

איך את מצליחה לשלב את הלימודים יחד עם המלגה?

"בתחילת הדרך, בשנה הראשונה שלי בפרויקט, שילוב הלימודים ומפגשי החונכות יצרו מעט עומס. כעת, כשאני בשנת החונכות השלישית שלי במלגת פר"ח ובפרויקט על"ה מצאתי את הדרך המיטבית לאיזון בין לימודי התואר האינטנסיביים לדרישות הפרויקט."

מהי התרומה האישית שאת מקבלת מהמלגה?
"ההשתתפות בפרויקט גורמת לי לתחושת סיפוק רבה. אני רואה איך אני מצליחה להפוך ולהוות דמות משמעותית שמסייעת לחניכה שלי להתקדם ולהתפתח על אף האתגרים שבדרך ומלווה ותומכת בה."

דורית שטוסרמן (צילום: באדיבות המצולמת)
דורית שוסטרמן | צילום: באדיבות המצולמת

מה הדבר או החוויה הכי חזקה שאתה תיקח איתך מהחונכות?
"החוויה הכי חזקה שאקח מהחונכות היא לראות מקרוב כיצד החניכה שלי מצליחה עם המגבלה הרפואית והאתגרים המורכבים לפתח סביבה חברתית ולהצליח בלימודים" אומרת דורית. "בנוסף מרגש אותי לראות כיצד הסביבה עוטפת ומכילה את החניכה שלי. החשיפה הזאת מרגשת אותי ומעניקה לי תחושה ואמונה שיש אנשים טובים בעולם שתמיד יסייעו ויעשו ככל שביכולתם לקדם ולסייע לאדם עם מוגבלות או כל אתגר אחר בחייו."

מה הטיפ שלך לסטודנטים הרוצים להתנדב?
"אין ספק שאני מאחלת וממליצה לכל סטודנט וסטודנטית להתנדב ולקחת חלק בעשייה במסגרת מלגת פר"ח שכן מדובר בפרויקט מדהים. אני מאמינה שיש לבוא עם ראש פתוח ולא לחשוש מהאתגרים שככל הנראה יעלו במהלך ההתנדבות, שכן תחושת הסיפוק תתעלה על כל מכשול או חשש שיעלה במהלך הדרך".

משב רוח מרענן בין קשיי הלימודים

אביב דהרי, בן26 , גר בבאר שבע, סטודנט להנדסת חומרים, באוניברסיטת בן גוריון ומתנדב בפרויקט "מדברים עברית"

"פרויקט 'מדברים עברית' מתקיים בשיתוף פעולה בין פר"ח לבין אג'יק- מכון הנגב. במסגרת הפרויקט החונכים - דוברי עברית שפת אם, מדריכים בבתי הספר בחברה הבדואית. מטרת התוכנית הינה לסייע בצמצום פערי שפה בקרב תלמידי חטיבת ביניים ותיכון בחברה הבדואית, בדגש על עברית אקדמית בכדי לעודד לימודים גבוהים" מספר אביב.

איך אתה מצליח לשלב את הלימודים יחד עם המלגה?

"לפעמים זה קשה לתאם בין הלימודים האקדמאיים לבין המלגה אך לדעתי היא מספיק מעניינת ותורמת אישית לכל הצדדים בה, גם לילדים וגם לנו כדי שנתמודד עם הקשיים."

מהי התרומה האישית שאתה מקבל מהמלגה?

"בסופו של יום, התרומה הזאת לחברה מייצגת מבחינתי משב רוח מרענן בין כל קשיי הלימודים שיהיו בין כה וכה. אני אישית, מרגיש שהתפתחתי מבחינת אישיותית - גם מזה שפתאום הכרתי יותר לעומק חברה שחיה בינינו ונראתה יוצאת דופן, וגם מעצם הדרכת הילדים, ללמוד עליהם ועל הקשיים שלהם. זה לימד אותי לא פעם ולא פעמיים איזו דוגמה אני רוצה להוות כלפיהם וכלפי שאר הסובבים אותי", הוא אומר, "זה גרם לי לראות תרבויות שונות משלי באור שונה, הם כבר לא יוצאי דופן, אלא רק תרבות בדיוק כמו שלי עם הכללים משלה."

אביב דהרי (צילום: באדיבות המצולם)
אביב דהרי | צילום: באדיבות המצולם

מהי החוויה הכי חזקה שתיקח איתך מהחונכות?

"החוויה הכי חזקה שאקח איתי היא משהו שלימד אותי אחד הילדים - מתחילת שנה הוא עשה בלאגן, הפריע, הציק, צעק ולא נתן להעביר הדרכה שלמה ללא בעיות. יום אחד ישבתי לדבר איתו והתברר לי שאביו גורש מהארץ ואחיו הקטן מת ממחלה איומה קצת לפני שהתחילה שנת הלימודים. פתאום כאב לי על כל הצעקות שצעקו עליו, קלטתי שאמא שלי תמיד צדקה במשפט שאמרה לי שוב ושוב מגיל צעיר 'אין ילד רע, יש ילד שרע לו' ושאסור לכעוס על אנשים כי אנחנו לא יודעים מה הם עוברים. צריך להבין את הבעיה ואני לא מופתע שהוא עשה בעיות, הוא היה צריך יחס, הוא היה צריך מישהו שיקשיב לו, בדיוק כמו כולנו. לא כעסתי עליו יותר, הוא עשה פחות בעיות ופעם אחת בא אליי ואמר לי בעברית יפה - 'אתה.. אתה חבר טוב שלי,' וזה משפט שאין סכום של כסף שיכול להשתוות אליו".

טיפ לסטודנטים הרוצים להתנדב?

"הטיפ שלי לסטודנטים, זה שתקשיבו לילדים. גם אם אתם חושבים שהם עושים בעיות", אומר אביב, "ילד זה ילד וכולם צריכים תמיכה ואהבה והם כל הזמן מחפשים את הבוגר שישמש להם דוגמה ושיוכל להבין אותם. וגם שכבוד זה משהו שצריכים לזכות בו, לא תקבלו אותו מעצם היותכם 'מבוגרים' או 'מדריכים' תראו לילדים שאכפת לכם באמת מהם, תנו להם את החופשיות להביע את עצמם."  

אסור להפסיק לחפש

עידן ממיה – בן 24, גר בתל אביב, סטודנט להנדסת חשמל ב - HIT ומתנדב במרכז חווידע.

"מרכזי חווידע, מבית פר"ח, הינם מרכזי מדע חווייתי לילדים, המעבירים פעילויות מדע לילדים בגילאי 3 עד 12," מסביר עידן. "השם חווידע- צרוף מילים של חוויה וידע -  משקף נאמנה את מטרתם העיקרית של המרכזים: ליצור סביבת למידה בלתי פורמאלית, נעימה ומהנה כדי לקרב את הילדים אל עולם המדע. במהלך הפעילות הילדים נחשפים למיצגים מדעיים במגוון תחומי העשרה - אשליות אופטיות, סוגי חומרים, משחקי חשיבה ומתמטיקה. בנוסף, הילדים לוקחים חלק בניסויים מדעים המתרחשים אצלנו במעבדה ובכך מתנסים בעצמם בלמידת הנושא עליו נדון."

איך אתה מצליח לשלב את הלימודים יחד עם המלגה?

"האמת שזו שאלה שמאתגרת כל כך הרבה סטודנטים ומעלה לא מעט ספקות בקשר לזמן אותו נדרש להקדיש לפרויקט. אני מגדיר את העשייה בחווידע כדבר שאני אוהב לעשות ומבצע זאת מתוך תשוקה ולמען מטרה חברתית טובה" הוא אומר. "ללא ספק, אם מצליחים לנהל את הזמן נכון, ניתן לשמור על למידה אפקטיבית וגם להקדיש זמן לתחומים אחרים - ספורט, חברים ומשפחה".

מהי התרומה האישית שאתה מקבל מהמלגה?

"להתנדב בחווידע זו זכות וכל עוד אני אוהב את מה שאני עושה, זה נותן את הרצון להמשיך ולהביא ערך ולתרום מהידע שלי לאחרים. באירוע יום הולדת, הגיעה אליי קבוצה המשלבת ילדים בעלי תפקוד נורמטיבי יחד עם ילדים על הרצף האוטיסטי. היו מעט חששות ודאגות מהשילוב החברתי והתנהלות הקבוצה. לאחר שבחרתי להתמסר אליהם ולהפוך את האירוע למעניין ומיוחד, התגובות מההורים לאחר האירוע לא איחרו לבוא וההרגשה איתה יצאה הקבוצה הייתה עילאית ומבורכת," מספר עידן, "יותר מכך, ישנן קבוצות בהן אני בוחר ללמד מסרים חברתיים יותר מאשר ללמד אותם מדע. העיקר חשוב לי שכל אחד יצא מכאן אדם טוב יותר ממה שהוא נכנס אלינו."

עידן ממיה (צילום: באדיבות המצולם)
עידן ממיה | צילום: באדיבות המצולם

מה הדבר או החוויה הכי חזקה שאתה תיקח איתך מהחונכות?

"ללא ספק היכולת לתת. הרבה אנשים שואלים את עצמם איזה ערך יוכלו להביא לעולם? מה אני מסוגל לתת? במה אני יכול כבר להועיל? התשובה היא שאסור להפסיק לחפש ותמיד להמשיך לנסות. אני נחשפתי לערך הנתינה כאן בחווידע ובהחלט הסביבה שלי מגיבה לכך בהתאם" הוא אומר. "אושר לא בהכרח מגיע מדברים חומריים, אושר מגיע מההתקדמות האישית שלך."

יש לך טיפ לסטודנטים הרוצים להתנדב?

"תעשו את זה, אם יש לכם את הזמן והיכולת לתת מעצמכם לאחרים, לכו על זה. ההערכה העצמית שלכם תעלה וההרגשה היומיומית תשתפר לטובה.כמו שכבר אמרתי, כל אחד יכול לתת מעצמו במשהו שהוא אוהב לעסוק בו ולתרום לאחרים. אל תפסיקו לחפש, האושר שלנו תמיד נמצא מעבר לפינה."