בשבועות האחרונים, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, בשיתוף אגודות הסטודנטים ברחבי הארץ, מנהלות מאבק עיקש מול המועצה להשכלה גבוהה ומול המוסדות האקדמיים, בדרישה לקבלת סיוע כלכלי משמעותי, ולהקלה בדרישות האקדמיות בעקבות משבר הקורונה. זאת, לטענתם, נוכח "הפגיעה האנושה" של משבר הקורונה בציבור הסטודנטים, ועל אף שבבדיקה שנעשתה בשבוע שעבר ב-mako, נמצא כי מוסדות אקדמיים רבים- אוניברסיטאות ומכללות, מציעים לסטודנטים מספר אפשרויות סיוע וביניהן- הלוואות בתנאים נוחים, מלגות סיוע, פריסת תשלומים ואף שחרור מחוזי דיור במעונות.
מנתוני סקר מקיף שערכה התאחדות הסטודנטים, עולה כי בעקבות המשבר, כ-45 אחוז מהסטודנטים (בין מאה וחמישים אלף למאתיים אלף איש), הוצאו לחופשה ללא תשלום. ההסבר לנתון הגבוה, נעוץ בכך שרבים מהסטודנטים מועסקים במשרות שהפכו לא רלוונטיות כתוצאה מהמשבר, כמו מלצרים, ברמנים, דיילי קרקע ואוויר. משכך, הם גם יהיו בין האחרונים לשוב למעגל העבודה. עוד עולה מהסקר, כי למעלה מ-50 אחוז מהסטודנטים ייאלצו לקבל סיוע כלכלי מהוריהם כדי לעמוד בהוצאות שכר הלימוד והמחייה.
דניאל סלומון, יושב ראש אגודת הסטודנטים באוניברסיטת אריאל, ובין מובילי המאבק הארצי, מסביר כי עיקר הביקורת של התאחדות הסטודנטים מופנית נגד המל"ג: "התחושה היא שאיש אינו מתעניין בסטודנטים - לא משרד האוצר, לא המל"ג ולא המוסדות האקדמיים; אולם המל"ג הוא שקובע את עמדת המוסדות האקדמיים, והוא מכתיב את 'מדיניות טמינת הראש בחול'". שיאו של המאבק נרשם ביום חמישי האחרון (7 במאי), בהפגנה שערכה התאחדות הסטודנטים מול בניין המל"ג בירושלים ("לצערי עוכבתי על ידי שוטרים, אף על פי שהקפדנו לקיים את ההפגנה בהתאם לדרישות משרד הבריאות"). ההחלטה לצאת להפגין הגיעה לאחר משא ומתן שניהלה ההתאחדות מול משרד האוצר, אשר לדברי סלומון, "לא הניב דבר".
התאחדות הסטודנטים משמיעה ביקורת חריפה נגד המל"ג ונגד המוסדות האקדמיים, בעוד שבפועל, מוסדות רבים הציעו סיוע בדרכים שונות, למשל קרנות סיוע, הלוואות ללא ריבית ופריסת תשלומי שכר לימוד. מדוע כל אלה אינם מספקים לטעמכם?
"המוסדות האקדמיים אמנם הקימו קרנות סיוע בהיקפי מיליוני שקלים, אולם כשמסתכלים על האותיות הקטנות, מסתבר שהתנאים לקבלת סיוע מצמצמים מאוד את מספר הזכאים. למשל, בחלק מהמוסדות, הסיוע אינו ניתן לסטודנטים בשנה האחרונה ללימודיהם, והרי גם הם נפגעו מהמשבר. התחושה שלנו, היא שהכריזו על הצעדים כדי 'לסמן וי', ובסופו של דבר, סכומים משמעותיים מבין אלה שהוקצו ייוותרו בקופות המוסדות".
"מעבר לכך, יש לנו רשימת דרישות אקדמיות שטרם נענו, ובראשן התאמת המבחנים למציאות החדשה שנוצרה בעקבות התפשטות הנגיף. ראשי המוסדות האקדמיים חייבים להבין שהלימוד המקוון הוא לא יותר מפלסטר, כי קשה מאוד ללמוד את החומר דרך הזום, במיוחד בתארים ריאליים".
מקווים לעבור את הסמסטר
רוני שניצר, סטודנטית למשפטים ולמדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב, היא אחת מהסטודנטים הרבים שנפגעו ממשבר הקורונה: "מאז תחילת המשבר, החיים שלי השתנו באופן דרסטי. אמי נמצאת באוכלוסיית סיכון - היא עברה את גיל 70 וחלתה בסרטן בעבר, ולכן עוד בימים הראשונים של הסמסטר, לפני שסגרו את האוניברסיטאות, לא הגעתי ללימודים כדי לא להסתכן בכך שאחשוף אותה לנגיף. מעבר לכך, כבר בראשיתו של המשבר היה ברור שעובדים רבים עתידים להיפגע, ובאופן מתבקש, מצאתי את עצמי לוקחת עוד ועוד משמרות בעבודה, בניסיון לחסוך כמה שיותר למקרה שכספי החל"ת לא יספיקו או למקרה שלא אהיה זכאית לכספים מהמדינה".
בשלב מוקדם יחסית של המשבר, שניצר, שעובדת כמנהלת סניף ברשת אופנה מוכרת, הוצאה לחל"ת, ובהמשך הוצאה גם אמה לחל"ת. "כמובן שזה הגביר מאוד את הלחץ הכלכלי בבית. הרי, ההוצאות השוטפות, כולל שכר הלימוד, המשיכו כסדרן. בשלב מסוים, הרשת החזירה אותי לעבודה במחסן, שכן החנויות עוד היו סגורות. זה הציל אותי מבחינה כלכלית, אבל היה לא פשוט מבחינה פיזית. רק בימים האחרונים, חזרתי לתפקידי כמנהלת".
כיצד השפיע עלייך המשבר מבחינה אקדמית?
"הלימודים היו הראשונים להיפגע, שכן בגלל הקושי הכלכלי, הם נדחקו לתחתית סדר העדיפויות. לפני שיצאתי לחל"ת, כאמור, מצאתי את עצמי עובדת שעות על גבי שעות, ובימים הבודדים שבהם לא עבדתי, לא הצלחתי למצוא את הכוחות לקום מוקדם בבוקר ובטח שלא להתרכז בלימודים. היום, כבר הפסקתי לצפות בשיעורים המקוונים, ולרוב אני גם לא מספיקה להשלים את ההקלטות בסופי השבוע, כי אני פשוט מותשת אחרי שבוע של 12 שעות עבודה ביום. לכן, נוצר אצלי פער אדיר שאין לי מושג איך אשלים. אני פשוט מקווה לעבור את הסמסטר במינימום הנדרש".
מה דעתך על הסיוע שמציעים המוסדות האקדמיים?
"אני מבינה שהמוסדות האקדמיים ניסו, באופן כזה או אחר, להירתם לטובת הסטודנטים, אבל אנו לא מרגישים את זה בשטח. מבחינה אקדמית, הייתי מצפה שראשי המוסדות יבינו שרבים מהסטודנטים עובדים מסביב לשעון כדי להחזיק את הראש מעל המים, ולכן הגיוני שנוצרו פערים משמעותיים בחומר הלימוד. למעשה, גם אלה מבנינו שמצליחים לעקוב אחר השיעורים המקוונים, לא תמיד נהנים מתנאי למידה נוחים בבית, ובמיוחד סטודנטים שהם הורים. בפקולטות תחרותיות, כמו משפטים או הנדסה, הבעיה חמורה במיוחד, שכן הציונים חשובים להמשך הקריירה; וכך, נוצר אי שוויון משמעותי, בין סטודנטים שנפגעו מהמשבר, לבין כאלה שיכולים להרשות לעצמם לשבת בבית וללמוד כרגיל. לכן, הייתי מצפה לפתרון של עובר בינרי בקורסים, כלומר ללא ציון מספרי".
"מבחינה כלכלית, בהתחשב בעובדה שאנו כלל לא נמצאים בקמפוס, הייתי מצפה להחזר כלשהו של שכר הלימוד, או לכל הפחות לפריסת תשלומים נוחה יותר. כמו כן, שמעתי שבמעונות יש מחלוקת סביב תשלום שכר הדירה, והייתי מצפה שימצאו פתרון גם לעניין זה. אני, באופן אישי, כלל לא עומדת בתנאים לסיוע, כי אני מקבלת מלגה חלקית".
מה את חושבת על המאבק של התאחדות הסטודנטים?
"אני מודה שאני לא עוקבת באדיקות אחר המאבק, בעיקר כי אני נמצאת בעבודה במשך רוב שעות היום. בכל אופן, כמובן שאני מעריכה את המאמצים, אולם מהמעט שקראתי, אני חושבת שננקטת גישה קלה ומתרפסת מדי. הייתי מצפה שהתאחדות הסטודנטים, גוף שמצטייר כחזק ושמייצג קהילה עצומה של סטודנטים - ינצל את הגב שיש לו מאיתנו כדי להציב דרישות ברורות - במקום להציע הצעות מנומסות".
"הסטודנטים יהיו בין האחרונים לחזור למעגל העבודה"
מדבריו של סלומון, יו"ר אגודת הסטודנטים באריאל, עולה כי שניצר מייצגת את המצוקה שרבים מהסטודנטים נתונים בה בעקבות משבר הקורונה ("המשבר הביא רבים מהסטודנטים לנקודת שפל"). אמנם, המאבק אותו הם מנהלים טרם נשא פרי, אך לדבריו, הם נחושים להוסיף ולשקף את קשייהם של הסטודנטים, וימשיכו "עד שכל הדרישות ימולאו".
מדוע אתם יוצאים מנקודת הנחה שלמוסדות האקדמיים יש חובה לסייע לסטודנטים? אולי הכתובת הנכונה היא הממשלה?
"האחריות היא משותפת. המל"ג מחזיקה בכוח משמעותי, ואם היא תבחר לזעוק את הזעקה של הסטודנטים - אנו מאמינים שהסיוע מהממשלה יגיע. כמו כן, המוסדות האקדמיים נהנים מתקציבי עתק מהמדינה ומהסטודנטים, ומן הראוי שייתנו כתף לסטודנטים בעת משבר. הם נוהגים באטימות".
בימים האחרונים המשק מתחיל לחזור לסדרו. יש שיאמרו שנתון זה הופך חלק מדרישותיכם ללא רלוונטיות...
"החזרה לשגרה עדיין חלקית מאוד, ורבים מהמוסדות האקדמיים כבר הודיעו שהם ממשיכים בלימודים המקוונים עד סוף הסמסטר. כמו כן, מבחינה כלכלית, ענף המסעדנות יהיה בין האחרונים לחזור, כך שהסטודנטים הרבים המועסקים בענף זה, עדיין נמצאים בחל"ת. מעבר לכך, הפגיעה הכלכלית בסטודנטים היא כל כך משמעותית, שייקח להם זמן רב להתאושש ממנה".