המכללות לחינוך מאפשרות לסטודנטים ולסטודנטיות שלהן לבחור בחטיבת הגיל ובהתמחות הדיסציפלינרית אותן ילמדו. כך, למעשה, צומצמה התפיסה החינוכית לכדי מיקוד הוראתי, והלכה למעשה הפכו המכללות לחינוך למכללות להוראה. זאת בעוד במערכת החינוך מורה היא קודם כל מחנכת, גננת היא מחנכת ומנהלת, כך שבפועל המכללות לחינוך מקנות ידע, כישורים ומיומנויות רחבים הרבה יותר.

לפיכך, החל משנת הלימודים תשפ"ד, מכללת סמינר הקיבוצים מבקשת להחזיר לקדמת הבמה את החינוך ומציעה לסטודנטים ולסטודנטיות שלה להוסיף בחירה שלישית שהיא בגדר מהפכה שמבקשת להרחיב את השימוש במושג. 

הבחירה הנוספת היא 5 נתיבי לימוד שמרחיבים משמעותית את ההכשרה של הסטודנטים והסטודנטיות ומספקים להם סל כלים, כישורים ומיומנויות רחב יותר עמו יגיעו למערכת החינוך, וכן גם אופק תעסוקתי ואפשרות  לקריירה נוספת, גם ביום שאחרי ההוראה – אם יגיע כזה.

"כמכללה לחינוך אנחנו מרחיבים את הייעוד שלנו מתוך הבנה שחינוך קורה לאורך כל החיים, בזירות מגוונות וגם בעולם המבוגרים", אומרת ד"ר רוני רמות, מנהלת תכנון אסטרטגיה ופיתוח אקדמי במכללת סמינר הקיבוצים והוגת רעיון הנתיבים. "תוכנית הנתיבים מאפשרת לנו לנצל טוב יותר ולהדגיש את הכישורים והמיומנויות שיש לאנשי ונשות חינוך. כל מורה וגננת הן הרי אלופות בביצוע ותפעול, ביצירת קשרים ושותפויות, בפתרון סכסוכים, במתן פתרונות יצירתיים ומהירים, במולטי טסקינג, בתקשורת ובהפקה. למעשה אנחנו משתמשים בסט הכלים שאנחנו מעניקים לבוגרים ולבוגרות שלנו בתוך ומחוץ למערכת החינוך מתוך הבנה ששוק העבודה דורש את זה בדיוק".

דור ה-Z והחלפת קריירות
רעיון הנתיבים הגיע מהשטח וממציאות של שוק העבודה המשתנה. יותר ויותר אנשים מחליפים מקום עבודה כל 4-5 שנים, לפעמים אפילו כל שנה-שנתיים, ואין ספק שמדובר בתהליך טבעי שמתקבע בחברה. "הדור הזה הוא לא דור שמתחייב לעבודה לאורך זמן", מסבירה ד"ר רמות. "אנחנו רואים היום אפילו רופאים שעושים הסבת קריירה. להיות אשת חינוך במערכת החינוך, זה הדבר הכי חשוב שיש מבחינתנו, אבל הסטודנטים שנכנסים בשערי המכללה לא לומדים הוראה, אלא חינוך, ומרחיבים את האופקים ומקבלים ידע, כלים ומיומנויות שישפרו את הביצועים שלהם ויאפשרו להם להתפתח לקריירה נוספת אם ירצו בכך".

שותפי שוק בתכנית הנתיבים
לכל אחד מחמשת הנתיבים של סמינר הקיבוצים הצטרף שותף חיצוני משוק העבודה שמכיר בערכם של אנשי ונשות חינוך, מכיר בידע, ביכולות, בכישורים שלהם ורואה את התרומה הפוטנציאלית שלהם לשוק העבודה. המטרה של המהלך היא לאפשר לסטודנטים להתנסות גם מחוץ למערכת החינוך, במרחבי התנסות מקצועיים שיחשפו אותם לתרבויות ארגוניות חדשות ולקשרים ולרישות.

"השותפים שלנו הם חלק מהותי משיפור מעמד המורה או המקצוע" מסבירה ד"ר רמות. "כשהשוק החופשי ובכירים במשק מצהירים שהם יכולים למצוא ערך באנשי ונשות חינוך שלמדו בנתיב הרלוונטי להם ובניסיון שהם מביאים מתוך הניסיון החינוכי שלהם במערכת החינוך, אני מאמינה שמשם יגיע השינוי".

5 הנתיבים של סמינר הקיבוצים

נתיב פיתוח למידה וניהול הדרכה
פיתוח למידה וניהול הדרכה הוא תפקיד נדרש בעידן שבו עובדים בכל תחום זקוקים ונדרשים ללמידה מתמדת ולהכשרות מקצועיות. תפקיד זה הוא תפקיד מרכזי ואסטרטגי

בכל ארגון כי הוא מסייע בהובלת תהליכים פנים ארגוניים, בבניית תרבות ארגונית ובהכשרת עובדים ומנהלים.

"בשוק הלמידה הארגונית יש 3 תפקידים מרכזיים של כתיבה, הפקה והדרכה", אומרת ד"ר רמות. "בוגרי תואר בחינוך והוראה יודעים לעשות זאת ונתיב פיתוח למידה וניהול הדרכה מאפשר לאיש או לאשת החינוך להתמקצע ולקבל את המיומנויות והערכים כדי להשתלב באותם תפקידים. מדובר בתפקידים נחשקים עם שכר מכובד שיש כמעט בכל חברה וארגון - בשירות הציבורי, בהשכלה הגבוהה, בעמותות ובעולם ההייטק".

נתיב חינוך והוראה במרחב הרפואי
בכל מוסד רפואי בארץ, גם פסיכיאטרי וגם רפואי יש מוסדות חינוך של משרד החינוך, אבל נכון להיום אין הכשרה ממוקדת לתחום הזה. המורות משתלבות בהם ללא הכשרה ייעודית. המטרה בנתיב זה היא לספק מסגרת לימודי חינוך שחותרת להלך על הגבול הדק שבין חינוך לטיפול ולתת מענה לצורך קיים בבתי החולים ולילדים המרותקים לבתיהם- לא רק צמצום פערים לימודיים, אלא גם תיווך של תהליכים רפואיים באופן רגיש ומקצועי.

"זה שבית החולים "ספרא" לילדים, בית החולים הגדול בארץ, מכריז שהוא רוצה להיות שותף במסלול שמפתח אנשי ונשות חינוך לעבודה במרחבים הרפואיים של ילדים חולים, אומר לנו המון", מסבירה ד"ר רמות. "התיקון לחוק החינוך המיוחד הכניס לתוך מערכת החינוך ילדים חולים, ילדים עם אלרגיות, ילדים שעברו פגיעה פיזית. בנתיב חינוך והוראה במרחב הרפואי אנחנו מפתחים אנשי מקצוע שמשלבים חינוך עם עולמות העבודה הסוציאלית ובריאות הנפש ובסיום הלימודים הבוגרים יכולים להשתלב במבחר תפקידים, לאו דווקא במרכזים רפואיים. תרומתם תהייה גבוהה גם במערכת החינוך הרגילה, נוכח התיקון לחוק ובקבלה של הילדים החוזרים מאשפוזים ארוכים."

נתיב החממה ליזמות חינוכית חברתית
שיתוף הפעולה בין סמינר הקיבוצים והמכון הדמוקרטי יצר את נתיב החממה ליזמות חינוכית חברתית, המאפשר לבוגרים לפעול במוסדות הפורמליים, הבלתי פורמליים וגם במרחבים של השלטון המקומי. סטודנטים שבוחרים בנתיב זה לומדים כיצד לקדם שיטות ניהול שמבקשות לפרק היררכיות ולקדם ניהול בהשתתפות - אחת המגמות הכי חדשניות כיום בשוק הניהול.

"הבוגרים שלנו יוכלו להשתלב בחברה שמעוניינת לשנות את המודלים הניהוליים שלה", אומרת ד"ר רמות. "זה נתיב שכבר פועל אצלנו כמה שנים ויצאו ממנו בוגרים שהפכו למנהלי עמותות שגם הקימו אותן מאפס, בוגרים אחרים השתלבו בתפקידים בכירים במערכת החינוך ובמגזר הציבורי, ברשויות המקומיות."

נתיב אמנות במרחב הקהילתי חברתי
הסטודנטים והסטודנטיות בנתיב זה ייהנו מחמישה מסלולי אמנות שונים: אומנויות הבמה, מחול, עיצוב, אמנות, תקשורת וקולנוע. המטרה היא לפתח ערוצים חינוכיים-יצירתיים אשר ישמשו בעבודה החינוכית ובמרחבים חברתיים וקהילתיים, מתוך הבנה כי אנשי חינוך בעלי אופקי השכלה רחבים ומגוונים בתחומי האמנות והיצירה יכולים להעשיר את ארגז הכלים הפדגוגיים שלהם, להוביל את קהילת הסטודנטים קדימה ולייצר שינוי בשדה החברתי-קהילתי.

"אמנות ותרבות הם עולמות משיקים לחינוך, ובטח אם נכנסים לתוך זירות חברתיות-קהילתיות", אומרת ד"ר רמות. "כיום, אפילו חברות נדל"ן מציעות עבודות לאנשי חברה-חינוך-תרבות בליווי פרויקטים שלהן".

נתיב רוח, גוף ונפש
נתיב רוח, גוף ונפש מאפשר לסטודנטים של סמינר הקיבוצים להרחיב אופקים ולפתח הבנה במורכבות תפיסת האדם בעולם המשתנה. בין השאר, סטודנטים שבוחרים בנתיב זה לומדים על הקשר בין האדם לבין הסביבה במהלך "סדנת שוטטות".

לדברי ד"ר רמות "נתיב זה יקדם אנשי חינוך טובים יותר שיקבלו מיומנויות של חשיבה ביקורתית ויכולת למידה גבוהה". אנחנו רואים היום מגמות בשוק העבודה שאנשי רוח משתלבים בחברות כי מבינים שיש להם חשיבה מורכבת".

באוקטובר 2023, מרבית הסטודנטים לחינוך בסמינר הקיבוצים יבחרו את אחד מנתיבי הלימוד. לדברי ד"ר רמות, הבחירה תשנה את לימודי החינוך שהיו נהוגים עד היום בישראל. "אנחנו אומרים לסטודנטים שלנו בואו ותבחרו באיזה חינוך אתם רוצים להתמקד כי חינוך הוא הרבה יותר ממה שחשבתם. התפקיד שלנו הוא לייצר מורים, מורות וגננות בעלי מיומנויות חדשות, מגוונות ומותאמות לעידן הנוכחי ולעתיד הלא נודע, אבל לא רק. בנוסף, השאיפה שלנו היא גם שהבוגרים והבוגרות שלנו ישתלבו בעולם תעסוקתי רחב יותר וישפיעו עליו, וכתוצאה מכך גם ישתנה מעמד מקצוע ההוראה".