נתיב חינוך והוראה במרחב הרפואי שיפתח בשנת הלימודים הקרובה (תשפ"ד – 2023) במכללת סמינר הקיבוצים, מהווה פריצת דרך בתחום שעד היום לא ניתן לו כל מענה אקדמי בישראל. הנתיב, שעתיד להכשיר את עובדי ההוראה במרכזים הרפואיים ובבית הילד החולה, פועל בשיתוף פעולה עם בית חולים ספרא לילדים במרכז הרפואי שיבא, בתוכו פועל המרכז החינוכי ע"ש ויצמן. נתיב חינוך זה הוא אחד מחמישה נתיבים שיפתחו בשנת הלימודים הקרובה בסמינר הקיבוצים. לפי ד"ר רמות, מנהלת הפיתוח האקדמי של המכללה "רעיון הנתיבים הוא לתת מענה טוב יותר לצורכי השדה החינוכי, לאפשר אופק תעסוקתי רחב יותר לבוגרים ולבוגרות שלנו, וכן לקדם את מעמד מקצוע ההוראה על ידי משיכת קהלי יעד נוספים למקצוע ועל ידי יצירת שותפויות רחבות שיתנו עוד ערך ומשמעות."
שיתוף פעולה בין בית חולים ספרא לסמינר הקיבוצים
הצוות החינוכי ע"ש ויצמן בספרא מצטרף לטיפול המקיף של הצוות הרב מקצועי ולוקח חלק במטרות הטיפול, בכדי לתמוך בקידום תהליכי החלמה ובריאות. הן עושות זאת באמצעות חינוך מותאם לכל תפיסה ותימה מחלקתית תוך שמירה על קשר עם המסגרת החינוכית בקהילה )לדוגמא: תיווך הליכים לפרוצדורות רפואיות, עבודה על מיומנויות חברתיות ופיתוח דיאלוג חינוכי בעת משבר, הכנה לבגרויות ,ומיומנויות של למידה.
"בית חולים ספרא לילדים שמח ונרגש לפתוח יחד עם סמינר הקיבוצים תוכנית ראשונה מסוגה להכשרת אנשי ונשות חינוך במרחב הרפואי", אומר פרופ׳ איתי פסח, מנהל בית החולים ספרא לילדים. "מטרת שיתוף הפעולה החשוב והערכי הזה היא להשלים את המעטפת הרפואית ההוליסטית הנדרשת לילדים ולמשפחותיהם בתקופה המורכבת של חולי ואשפוז. השילוב של בית חולים מוביל, לאומית ובין-לאומית, עם המכללה המובילה לחינוך ולהכשרת מורים מייצר הזדמנות להובלת שינוי אמיתי ופורץ דרך בתחום, שנוי שיקבע אמות מידה חדשות לתחום".
מדוע נדרשים אנשי הוראה במרחב הרפואי?
כ-40 אלף תלמידים נמצאים מדי שנה באשפוזים ממושכים. אליהם מצטרפים עוד כ-2,500 תלמידים ששוהים עקב מחלתם בביתם למשך שבועות ואף חודשים. בשנת 2001 נחקק חוק שנועד לתת להם מענה – חוק חינוך חינם לילדים חולים המאושפזים במחלקות ילדים ובני נוער בבתי החולים, ולילדים חולים שנמצאים בביתם מעל 21 יום.
משרד החינוך הוא זה שנושא באחריות להפעלת המסגרות החינוכיות לאותם ילדים, רוב תוכניות החינוך הן אישיות ומותאמות לתוכנית הלימודים של התלמיד טרם אשפוזו. החוק נותן מענה לילדים מגיל 3 עד 18 שמשובצים בימים כתיקונם במסגרות חינוכית של משרד החינוך ולילדים עד גיל 21 שנמצאים במסגרות החינוך המיוחד.
"עובדי ההוראה מלווים את הילד ובני משפחתו בשעת המשבר סביב המחלה ומול תחושת חרדה וחוסר וודאות", אומרת דנית בן עמר שכטמן, מנהלת הנתיב לחינוך והוראה במרחב הרפואי בסמינר הקיבוצים ואחת מיוזמות הקמת הנתיב. "הם שם כדי להעניק תחושה של שגרה וביטחון וחייבים להבין את המצבים האלו לעומק. עשינו סקר בקרב מורים שעבדו במרחב הרפואי ללא הכשרה מיוחדת וייעודית לתחום חולים וגילינו שהם פעלו אינטואיטיבית ולא לפי שיטה מבוססת מחקר. חלקם העידו כי הם נכנסו למשבר בעקבות העבודה כי הם חוו מראות קשים ומצבים מאתגרים. הבנו שאותם אנשי ונשות חינוך חייבים לקבל הכנה והבנה לגבי מה שמצופה מהם ומה שהם עלולים לפגוש".
מיכל רז, מנהלת המרכז החינוכי ע"ש ויצמן בבית חולים ספרא לילדים, ואחת מיוזמות הקמת הנתיב, מוסיפה: "אנשי חינוך שעובדים בבית חולים מעידים בשיחות עימם, שהעבודה במרחב הרפואי לא דומה כמעט בכלום לכל מסגרת חינוכית אחרת בה עבדו או הוכשרו. זו לא מערכת חינוכית סטנדרטית. המסגרת שונה, ייחודית ודורשת עבודה בתנאים של אי ודאות ושינוי תמידי. אופי עבודתם של מורים בבית חולים חייב להיות גמיש, מסתגל לשינויים ולמצבים רפואיים מורכבים אליהם הם נחשפים ועימם הם מתמודדים".
לדברי שרונה נמר, מנהלת המטה לקידום החינוך לילדים חולים "חשוב להכשיר אנשי ונשות חינוך לעבודה בבתים ובבתי חולים, משום שילדים חולים נמצאים במקום קשה ושונה, מקום מורכב בחייהם ונדרשת הכשרה אחרת ומקיפה, חינוכית ריגשית וטיפולית כדי להבין את המרקם הייחודי של חיי ילד חולה. אנשי חינוך כיום לא מבינים מספיק מה קורה בנפשם של ילדים חולים, עד כמה הטלטלה משנה אותם ואיך אפשר לסייע להם. מורים בבית חולים הם הראשונים שפוגשים ילדים שחייהם וחיי משפחותיהם השתנו ואמורים לתת מענה רגשי טיפולי בשלב ראשון, להיות קשובים, תומכים ולתת מענה לצרכי הילד בשלב ראשוני".
ילדים מתקשים ללמוד בשל מצבם הרפואי
ילדים שנמצאים באשפוז נאלצים ללמוד במערכת ללא מצבת תלמידים כאשר משך האשפוז משתנה - לעיתים מדובר על אשפוז קצר ולעיתים ארוך. גילאי הילדים שונים והם מגיעים ממגזרים שונים והמאפיין העיקרי שמשותף לכולם הוא מצב של חרדה ולחץ הפוגמים ביכולת שלהם ללמוד. מסיבה זו, להיות איש חינוך במרכז חינוכי בבית חולים היא משימה מאתגרת ומורכבת הדורשת ראייה מערכתית ותהליכית, יכולת לשלב ידע ומיומנות בין תחומי החינוך, הטיפול, הסיעוד והרפואה, ושימוש בארגז כלים מותאם למצבו של הילד וכל זאת, תוך שיתוף פעולה עם הצוות הרב מקצועי. בנוסף לכך, נדרשת מהם גם הבנה מעמיקה בעולמו של הילד החולה, במהות התהליכים המקדמים החלמה וכן הבנה של היבטים ברפואה, סיעוד וטיפול.
בן עמר שכטמן מספרת על המקרים בהם איש החינוך נדרש להגיע לביתו של ילד חולה שנעדר תקופה ממושכת מהמסגרת החינוכית. "אנשי החינוך הבאים מתוך המערכת הציבורית נכנסים למקום פרטי ואינטימי של משפחה וצריכים לכבד אותו. זה שונה ממורה שנכנס לכיתה ולבית ספר. הורה או אפוטרופוס חייב להיות בבית כשאשת החינוך מגיעה ללמד ועובדת בסיטואציה שזרה לה. יש כאן שאלות של מה נכון ולא נכון לעשות, איך להצטרף לפרוטוקול הרפואי ובמה להתמקד. בנוסף, במקרים בהם המורה נתקל בנורות אדומות, הוא צרך לדעת כיצד לפעול ולמי לפנות לסיוע והמשך טיפול. במקרים בהם המורה נתקלת בנורות אדומות, היא צריכה גם לדעת למי לפנות".
השאלה היא כמה משקל יש להעברת החומר הלימודי בעבודת איש ההוראה במרחב הבריאותי? "צמצום פערים לימודיים זה דבר חשוב אבל לאורך השנים הבנו שהוא מצמצם את העבודה שלנו ויכול להשכיח את הדברים היותר משמעותיים, מסבירה בן עמר שכטמן. "החלק ההוראתי-אקדמי בעבודת איש החינוך הוא רק חלק אחד מתהליכי ליווי, שיקום והחלמה רבים".
ההכשרה שניתנת במסגרת נתיב החינוך והוראה במרחב הרפואי בסמינר הקיבוצים שמה דגש על הבסיס שאנשי החינוך צריכים לקבל ברגע שיגיעו לעולם הרפואי – בין היתר למחלקות הפנימיות, האונקולוגיות, הפסיכיאטריות ולמחלקות השיקומיות והסיעודיות. הסטודנטים מקבלים ידע באנטומיה, אך לא רק מכיוון של מדעים, אלא את מה שנדרש על מנת לעזור להם להבין איך לחבור לפרוטוקול הרפואי ולתת את המענה החינוכי המותאם למצבו הבריאותי של התלמיד לדוגמה: לדעת איך להתאים את התוכנית כאשר יש תלמידים המוגבלים לקום מהמיטה.
"נתיב הלימודים מעניק לסטודנטים הכשרה בנושא עבודה משותפת מול מספר גורמים" אומרת דנית בן עמר שכטמן. "אנשי החינוך הם חלק ממערך שלם וצריך לעבוד בשיתוף פעולה עם ההורים, הצוות הרפואי ובית הספר בקהילה כדי לשמר קשר עם בית הספר ממנו הגיע התלמיד ולהשאיר לו פתח לחזרה מוצלחת למסגרת.
"ההכשרה שמעניק הנתיב החדש נותנת משקל גם לסוגיות של אתיקה בבית חולים או בבית התלמיד", מוסיפה ד"ר רמות. "והיא מיישרת קו עם ההכשרה שמקבלים אנשי חינוך במדינות מתקדמות, כמו איטליה וגרמניה הפועלות על פי מחקרים מיוחדים בתחום. בעולם פועלים איגודים ומתקיימים כנסים אקדמיים ורשתות עבודה משותפות של אנשי ונשות חינוך מהתחום הרפואי. אנו מקווים שייסוד הנתיב בישראל ישים אותנו בשורה אחת עם המדינות המפותחות, ואין לנו ספק שגם בתחום הזה, כמו בתחומים אחרים, נוכל להיות מובילים ועוד יעלו לרגל לראות את המעשה החינוכי בישראל".
המרצים של הנתיב לחינוך והוראה במרחב הרפואי
המרצים שמלמדים בנתיב לחינוך והוראה במרחב הרפואי מגיעים ברובם מתוך סמינר הקיבוצים ממגוון הפקולטות, נדרש פה מגוון של תחומי מחקר וניסיון חינוכי. הם מביאים את הידע הפסיכולוגי, המדעי, הטיפולי, החינוכי, הרפואי והאתי שלהם. כמו גם, השותפות עם בית החולים ספרא לילדים מאפשר שילוב של מגוון הרצאות ממיטב הרופאים והחוקרים העוסקים בתחום רפואת הילדים.
לדברי בן עמי שכטמן, העתיד התעסוקתי של בוגרי הנתיב מגוון ומאפשר השתלבות בתוך מערכת החינוך ומחוצה לה. "הבוגרים שלנו הופכים לשגרירים של הנושא ויכולים לבצע את התפקיד המשמעותי גם בבית הספר על מנת לחבור לילדים החולים שנעדרים מהמערכת ולהכשיר עוד צוותים וגם מחוצה לו בעזרת סל רחב של כישורים".
מה התגובות של המשפחות לעובדי ההוראה במרחב הרפואי?
לדברי בן עמר שכטמן "יש המון התלהבות ורצון לקבל את השירות העוטף והקהילתי. במקרים של בני נוער או ילדים שאינם פנויים ללמידה, תפקידו של איש החינוך הוא לבחור מתוך הכלים שיוכשר אליהם, את החינוך המותאם למצבו הבריאותי של כל תלמיד חולה. הדבר מצריך כאמור ידע ספציפי רב תחומי".