הרצון להכניס רעיונות חדשים לתוך מערכת החינוך ממש לא חדש. מסתבר שיש הרבה רעיונות כאלה, ולא כולנו מכירים אותם. שימו לב למשל למה שקורה היום במכללת אורנים ולהיצע של החינוך האלטרנטיבי שהיא מציעה לסטודנטים לחינוך בתואר ראשון, תואר שני ובהסבות - וזאת יחד עם תעודת הוראה מוכרת על ידי משרד החינוך. שוחחנו עם ד"ר הלל וורמן, ראש החוג לחינוך במכללה, כדי להבין טוב יותר לאן נושבת הרוח.

"ההורים סוחבים כאב מהחינוך שאותו הם קיבלו"

"מערכת החינוך הקיימת בנויה על מערכת שעות שבה מלמדים המורים מקצועות לימוד, למשל - חשבון, אזרחות, גיאוגרפיה, אנגלית ועוד", מסביר לנו ד"ר וורמן. "כתוצאה מכך, סטודנט שבוחר ללמוד תואר ראשון בחינוך יחד עם תעודת הוראה, נדרש להתמקצע בתחום דעת אותו ילמד במערכת החינוך ועליו להבין כיצד ללמד אותו, כלומר, כיצד לעבוד בתוך מקצוע הלימוד עם ילדים. זהו הסטנדרט הרווח של הכשרת מורים".

אולם, ד"ר וורמן מספר שרוחות המבקשות ליצור שינוי במערכת החינוך מגיעות כל הזמן ובין היתר, הן כוללות קבוצות הורים, מורים וקהילות שלמות שמעוניינות לייצר שינוי בחינוך הרגיל, השמרני והשגרתי לו זוכים הילדים שלהם.

"מדובר על הורים אשר סוחבים כאב מסוים סביב החינוך לו הם זכו, לצד פחד וחרדה סביב מה שהילד שלהם מקבל ממערכת החינוך אליה הוא מגיע יום-יום", אומר ד"ר וורמן. אז מה עושים? מנסים להגיב לשינויים שבאים מלמטה על ידי שינויים גם מלמעלה, כלומר מנסים להצמיח שיטת הכשרה שאינה מתמקדת אך ורק במקצועות הלימוד אלא בחלופות לחינוך הרגיל.

המחנכים הם לא רק מורים

מסלולים להכשרת מחנכים מציעים כיום את האפשרות ללמוד גישות עמוקות של חינוך אלטרנטיבי, לצד לימודי חינוך קונבנציונליים. לפי ד"ר וורמן, "הדגש הוא לאו דווקא על רכישת ידע, אלא על מתן השראה אישית, חברתית, ולעיתים רוחנית, אשר עתידות להוות את ההתפתחות המשמעותית ביותר בחייו של ילד".

"אנו במכללת 'אורנים' מציעים לסטודנטים לבחור כחוג ראשון תחום דעת אותו ילמדו במערכת החינוך, וכחוג שני, לבחור בהתמחות המלמדת שיטת לימוד אלטרנטיבית", הוא מפרט.

"הלימודים מתקיימים בקבוצות בהן מכירים הסטודנטים האחד את השני לעומק, וכוללים יציאות רבות אל מרחבים שמחוץ למכללה למשל, ליער או לגן הבוטני". בין היתר, ד"ר וורמן מספר שהסטודנטים מתרגלים מדיטציה, מעגלי הקשבה, לוקחים חלק בסיורים בבתי ספר אלטרנטיביים מסוגים שונים ועוד.

עכשיו רק נותר לנו להבין מה בעצם ההבדל בין הגישות והזרמים בחינוך החדש. למזלנו, ד"ר וורמן עושה סדר:

חינוך וולדורף וחינוך יער

"בתואר הראשון אנו מציעים התמחות המשלבת בין שתי גישות המתכתבות זו עם זו", הוא מסביר. "חינוך וולדורף היא גישה בחינוך ביסודו של רודולף שטיינר מתחילת המאה ה-20, שמנסה לעקוב אחרי השינויים העמוקים שקורים באדם לאורך תקופות חייו. כל שלב בחייו של אדם הנו פרק זמן משמעותי ובעל ערך אחר. בתקופה של הילדות יש להתחשב במאפיינה הייחודיים, תקופה בה הילדים צומחים, הופכים להיות בשלים יותר ומפתחים בהדרגתיות כישורים, איכויות והבנה. הדגש בגיל צעיר הנו על אמנויות – ריקוד, תיאטרון, ציור ושירה, וכן על קשר עמוק ואינטימי בין התלמידים לבין עצמם ולבין מוריהם".

מעניין אתכם? במכללת אורנים מוצעת התמחות המשלבת בין חינוך וולדורף לחינוך יער – חינוך אלטרנטיבי נוסף המתחזק מאוד בישראל כיום המבקש להוציא את הילדים ממבנים סגורים אל הטבע, שם יתמודדו עם אתגרים שהאדם המודרני כבר שכח, וחבל שכך. החוץ נתפס כגורם רב עוצמה בהתפתחותם של ילדים. גישה זו מפותחת ב'אורנים' בשיתוף פעולה עם התנועה הגדלה של שומרי הגן. 

לימודים בטבע (צילום: shutterstock By Iryna Inshyna)
להוציא את הילדים ממבנים סגורים אל הטבע | צילום: shutterstock By Iryna Inshyna

שילוב אמנויות וחינוך בגישת מיינדפולנס

שתי התמחויות נוספות מוצעות באורנים למבקשים השראה חינוכית אלטרנטיבית.  האחת, התמחות בשילוב אמנויות בחינוך – כלומר, הצטרפות לעניין הגובר במערכת החינוך להעשיר ילדים בעשייה אומנותית כגון פיסול, תיאטרון, ציור ועוד. בניגוד ללמידה מופשטת. "הגישה", מסביר ד"ר וורמן, "מפתחת אצל הילד את מוקדי היצירתיות שבו. יש לראות במו עיניך את ההשתנות העמוקה בילדים כאשר הם מקבלים נפח זמן משמעותי במהלך השבוע שלהם ליצור, להביע עצמם דרך אמנויות. הסטודנטים שלנו חווים זאת על עצמם במהלך הלימודים, ומעבירים זאת הלאה".

כמו כן, מכללת אורנים כבר זוכה להצלחה במסלול לימודי מיינדפולנס, גוף ונפש, בו מכניסים לסדר היום של ילדים תרגולי מדיטציה, יוגה, טאי-צ'י ומעגלי הקשבה. ההתמחות מפגישה את הסטודנטים עם הפילוסופיה של עולמות אלה, מחקרים על האופן בו הן מפחיתות מתח, חרדה ודיכאון, מגבירות שלווה ובונות אופי מועצם. יתרה מכך, הסטודנטים מתנסים באורח משמעותי בכל אלה על עצמם ועורכים רפלקציה אישית וקבוצתית על השינויים העמוקים הטמונים בהם עבור בני אדם המודרניים.

חינוך ברוח מונטיסורי

גישת חינוך מונטיסורי, על שמה של המייסדת האיטלקית דוקטור מריה מונטיסורי, צוברת כיום תנופה אדירה בעולם ובישראל. גישה זו מדגישה למידה בקצב אישי ומתוך כוחות עצמאיים מחד, ונגישות לאוצרות התרבות האנושית מאידך. גברת מונטיסורי דגלה במעין דרך אמצע שבין גישות דמוקרטיות ומסורתיות, ויישום תורתה החל לצבור תאוצה מרשימה במאות גני ילדים ובתי ספר יסודיים בעיקר. הילד נתפס כמי שהטבע הפנימי שלו יכול להנחות אותו להתפתחות מושלמת טוב יותר מכל אחד אחר.

"בשיטת חינוך ברוח מונטיסורי", מפרט ד"ר וורמן, "כל ילד לומד בכוחות עצמו. בהמשך, כל תלמיד עסוק בנושא אחר ומתקדם בקצב שלו ולכן מתפתח באופן עמוק וגדל להיות אקטיבי, עצמאי ואחראי".

"בשורה התחתונה, מרתק לראות מי נמשך לתחומי החינוך האלטרנטיבי. אלה לרוב סטודנטים וסטודנטיות בעלי השראה חינוכית משמעותית, בעלי יכולות אינטלקטואלית גבוהות במיוחד ועולם ערכי רגיש", מסכם עבורנו ד"ר וורמן. "בגלל תכונות אלה יש לסטודנטים אלה הרבה אפשרויות בחיים, והם בכל זאת בוחרים להתעסק בתחום הזה בגלל החלום שלהם להצמיח חלופות למערכת החינוך הציבורית בישראל. אנו מפגישים אותם עם סטודנטים בעלי חלום דומה לשלהם, ויוצרים עבורם קבוצה לומדת, חוקרת, מתנסה ויוזמת. אנו מושכים אלינו צעירים עם חלום, ומסייעים להם להעמיק ולהתקדם איתו מעשית. חלום על חינוך אחר".

משהו מעניין קורה בחינוך הציבורי בישראל בשנים האחרונות, ומשהו מעניין קורה בהכשרות מחנכים חדשות במכללות למורים. כדאי לבדוק.