כשאומרים עיצוב תעשייתי חושבים על מכוניות, על מקררים, על אריזות של פסטה. אבל כשאומרים עיצוב תעשייתי- האמת היא שמאחורי הביטוי ישנו עולם שלם של עשייה הנושקת לתחומי כלכלה, חברה, מגדר ואפילו רפואה. בקיצור, המעצבים התעשייתיים המכלילים של המחר הם הרבה יותר ממפתחי מוצרי צריכה, הם אלו שמעצבים ומגדירים את סגנון החיים האמיתי שלנו בעולם העתידי. כשאנחנו מדברים על סגנון חיים- אנחנו לא מתכוונים לאפנות חולפות אלא לאורחות חיים אמיתיים והעתיד? העתיד כאן והוא מתחיל עכשיו.

"הסטודנטים לעיצוב תעשייתי מייצרים חדשנות", אומר גדעון דותן, מרצה בכיר בחוג לעיצוב תעשייתי מכליל, המכללה האקדמית הדסה ירושלים. "הסטודנטים שלנו מעצבים ברזולוציות גבוהות ועל סמך תחקירי עומק, בהיבטים שונים ומגוונים, מדובר ברמה שמקובלת בעולם לסטודנטים של תואר שני".

"אני קורא לזה 'Design Situation', זה למעשה המופע העכשווי של העיצוב התעשייתי - פתרון לבעיות בכל תחומי החיים, שמתבסס על הבנה רחבה וניתוח של המרחב. המעצבים שלנו לא רק מעריכים את הצורך של הלקוחות שלהם, הם לומדים ומכוונים למשתמשי הקצה, לתרבות שבה הם חיים, מצבם הסוציואקונומי והדמוגרפי. כל אלה הם שיקולים בהחלטות העיצוביות". לדבריו של דותן, התוצאה יכולה להיות מוצר תלת מימדי, עיצוב שירות או שילוב שלהם, אך זו גם יכולה להיות אפליקציה לסלולרי או עשייה שחוצה מגזרים ויבשות.

נשמע כמו הצהרה פומפוזית? גם אנחנו הופתענו עד כמה מדובר בהחלטות ובעיצובים משני חיים – הנה למשל 3 דוגמאות הממחישות עד כמה:

להגיע לאפריקה

"אחד הנכסים של החוג לעיצוב תעשייתי מכליל במכללה האקדמית הדסה הוא תהליך שמכוון את הסטודנטים לצבור מידע לתרגם אותו לידע ועל גבי הידע לגבש דעה המובילה את האפיון של התוצר הסופי. לצורך זה אנו מתאמנים על ראייה רחבה, גמישות רבה והיכולת לספר סיפור מעניין. לצרכים אלו פיתחנו במחלקה מגוון תהליכים ומתודולוגיות להתבוננות, עיצוב משתף (Co- Design) , ניתוח והבנה של האקלים החברתי, הכלכלי והעולמי. בתוך כך אנו מנתחים את פני תעשיית העיצוב כיום ומכינים את הבוגרים לעבודה בסטודיו לעיצוב אבל גם ליזמות והקמת סטארטאפים בעצמם".

אפריקה – הילה גדות | שם הפרויקט: Elysium (צילום: שחר תמיר )
אפריקה – הילה גדות | שם הפרויקט: Elysium | צילום: שחר תמיר

קחו למשל את הסטודנטית הילה גדות, שבחרה בפרויקט חברתי, המאפשר לנשים אפריקניות לייצר חשמל ביתי ולמכור אותו לבעלי עסקים קטנים. "במסגרת פרויקט הגמר שלה, הילה חקרה ומצאה שיש באפריקה שימוש עצום בטלפונים סלולריים, אבל אין מספיק תשתיות חשמל כך שקשה מאד לטעון את הטלפונים, שהם כלי בסיסי במגזר העסקי. בנוסף, היא בדקה מה הוא מיקומן של נשים בחברה ומה חלקן במבנה הכלכלי. אי היכולת שלהן להתפרנס משאירה אותן תמיד בתחתית הסולם החברתי. ניתוח מכלול התובנות הביא את הילה לפיתוח מערכת אותה יכולות נשים לרכוש ולהביא לכפר, כדי לייצר באמצעותה חשמל שייאגר ויימכר לצרכנים. הילה נעזרה במגוון יועצים מתחומים שונים, כדי להעמיק את המחקר שלה ולהבין את המבנים החברתיים והכלכליים באפריקה, ולגבש את הטכנולוגיות הרלוונטיות. כיום, ממשיכה הילה בפיתוח פרויקט מתקופת הלימודים בעזרת מענק לפיתוח עסקי מקרן מיראז' וליווי ממנטור כלכלי במסגרת החברה שהקימה מיד עם סיום לימודיה", מדגים דותן.

לסייע לחולים בהשגת תרופות יקרות

מה עושים עם תרופות עודפות ומה קורה כשחולה במחלה קשה נפטר, ומשאיר אחריו תרופות שערכן נאמד בעשרות אלפי שקלים? זו השאלה שעמדה בבסיס המחקר של דניאל ג'רפי, סטודנט לעיצוב תעשייתי מכליל במכללה האקדמית הדסה שבחר לבצע פרויקט באוריינטציה רפואית-חברתית. "לאחר מחקר מקיף סיכם דניאל את התובנות שרכש ופיתח מערך במודל ההשאלה של 'יד שרה'. הוא הגדיר מערך של איסוף התרופות היקרות באמצעות שליחים שיגיעו לביתם של החולים שנפטרו, יאספו את התרופות היקרות ויביאו אותן למרכז מיון וחלוקה, שבו רוקחים יבדקו ויארזו את התרופות מחדש. כיום הוא בודק היתכנות להמשך הפיתוח של השירות הזה, שמבוסס על שילוב (Mash Up) של כמה מודלים כלכליים וחברתיים".

תרופות יקרות - דניאל ג'רפי | שם הפרויקט: medilabe (צילום: שחר תמיר )
תרופות יקרות - דניאל ג'רפי | שם הפרויקט: medilabel | צילום: שחר תמיר

להציל חיים

אחוזי ההיענות לבדיקת דם סמוי בצואה, המבוצעת בגברים ובנשים לאחר גיל 50 נחשבת לנמוכה. "זו בדיקה שיכולה להציל חיים באמצעות גילוי מוקדם. לסיטואציה הזו נכנס הסטודנט סער דגן, שבחר לעצב פרויקט רפואי לעילא. דגן ייצר ערכה לבדיקה ביתית של שתן, צואה ודם, שמיתרת את ההמתנה לתוצאות של מעבדה רפואי. הוא זיהה בעיה, ניתח אותה, חיבר תובנות פסיכולוגיות, התנהגותיות, טכנולוגיות ועסקיות ויצר פתרון בצורת ערכה לבדיקה עצמית בבית שתוצאותיה נשלחות לרופא. מהלך כזה עשוי להציל חיים ובתוך כך לחסוך למערכות הבריאות מיליוני שקלים", מספר דותן.

להציל חיים - סער דגן | שם הפרויקט: Drop-pack (צילום: שחר תמיר )
להציל חיים - סער דגן | שם הפרויקט: Drop-pack | צילום: שחר תמיר

אלו רק כמה דוגמאות, אך כפי שניתן לראות, לעיצוב יש יכולת לתת פתרונות פשוטים לבעיות מורכבות. לסיכום, כמו שהטכנולוגיה משתנה גם תחום העיצוב משתנה ומתעדכן כל הזמן. הודות ליכולת לנתח ולנסח צרכים ומענים תפקיד המעצבים הוא להתעדכן, לקרוא את השטח, לזהות את האופן בו התחום משתנה ומתפתח, ולפעול בצמתים ובנקודות המפתח- שם ביכולתם לתת את התרומה המשמעותית ביותר.

ב-17.7.2018 תיפתח תערוכת הבוגרים החדשה של החוג לעיצוב תעשייתי מכליל במכללה האקדמית הדסה. מוזמנים לראות מה חידשו הפעם הסטודנטים בתחומים החברתי והרפואי.