לימודי עיצוב הם תחום רחב ההולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות וכבר הפך לאחד מתחומי הלימוד המבוקשים והפופלאריים בקרב צעירים בישראל, אחד החששות העומדים בפני רבים המעוניינים ללמוד בתחום הוא היכן ובמה יעבדו לאחר התואר. מסתבר כי היצע המקצועות בהם דרושים מעצבים הוא רחב בהרבה ממה שנדמה לנו, ושבוגרי עיצוב יכולים להשתלב במשרות נחשבות ויוקרתיות ואף להצליח בקנה מידה בינלאומי. שוחחנו עם שלושה בוגרי תארים בעיצוב על החיים שאחרי התואר וההצלחה בתחום:

שחר פלג סיים לימודי עיצוב פנים לפני כ-15 שנה, ״מה שחשוב בעיצוב הוא בעיקר אופן החשיבה ופיתוח הרעיון״, אומר פלג. ״הלימודים ב-HIT לימדו אותי לבחון דברים, לא לקחת שום דבר כמובן מאליו ולשאול אפילו שאלות טריוויאליות״. בזכות מגוון הקורסים בעיצוב שמציע HIT, פלג יכול היה להתנסות כבר במהלך הלימודים גם בנושאים שאינם מתחום עיצוב הפנים, וכך התאהב בעיצוב מוצר והקים לאחר הלימודים את "פלג דיזיין" - סטודיו תל אביבי שמייצר חפצים פונקציונליים ומעוצבים עם נקודת מבט הומוריסטית. את המוצר הראשון של הסטודיו - מעמד לבקבוק יין בצורת שרשרת, פלג עיצב עוד בזמן הלימודים והתחיל למכור אותו בחנויות מקומיות, כשהוא עושה הכל בעצמו, כולל השילוח. 15 שנה אחרי, הסיפור הזה נגמר באקזיט - השנה, חברה סינית גדולה רכשה את השליטה בפלג דיזיין.

יש כמובן גם הרבה אמצע לסיפור הזה, ולפלג חשוב להדגיש שההצלחה הייתה כרוכה בעבודה קשה, והצמיחה הייתה איטית - מסטודיו של אדם אחד שמוכר לחנויות בתל אביב, דרך מכירת המוצרים במערב ובמזרח אירופה, במזרח הרחוק ובאסיה, ועד לעסקה שנחתמה השנה, שמאפשרת לו לייצר, לשווק ולהפיץ את המוצרים בסין בסדר גודל של חברת ענק. ״לא כולם חייבים להיות עצמאיים אחרי הלימודים, כמובן, אבל מי שכן מעוניין בכך, צריך לדעת שבסופו של דבר זה דורש השקעה ועבודה״, מספר פלג.

פלג הוא אינו היחיד עם סיפור הצלחה עולמי. ישי הלמות, שסיים גם הוא את הלימודים ב-HIT לפני כ-15 שנה בעיצוב תעשייתי, עובד היום במשרה שלא מעט מעצבים ומהנדסים מחשיבים למשרת החלומות – מפתח מוצר בכיר בדייסון, חברה בינלאומית אשר משקיעה הון עתק בפיתוח, מחקר ועיצוב. לאחר שסיים את הלימודים, הלמות התחיל לעבוד בסטודיו לעיצוב מוצר והתנסה בפרויקטים גדולים ומגוונים עם חברות ישראליות גדולות. הלמות התעניין גם בעבודה מול אנשים ממדינות אחרות ורצה ללמוד על שיטות עבודה מחוץ לישראל. את הקשר עם חו״ל הוא מצא בעבודה הבאה שלו בחברת סנדיסק, ואחרי שבת הזוג שלו התקבלה למשרה אקדמית יוקרתית בהולנד, הם עברו לשם יחד.

סטודנט עם לפטופ (צילום: טל אביגד)
צילום: טל אביגד

אפשרויות כמעט בלתי מוגבלות

אחרי כמה שבועות בהולנד, הלמות התחיל לעבוד כמעצב מוצר בפיליפס בקטגורה של מכונות גילוח ומכונות תספורת. לאחר כשנתיים בלבד, הוא התקדם להיות ראש צוות פיתוח מוצר. ״נחשפתי למגוון תהליכים מרתקים של פיתוח מוצר וגם למדתי איך להתנהל מול אנשים שהם לא ישראלים - לדעת להבין ולקבל את האחר למרות שהוא לא מדבר או חושב כמוך״, מספר הלמות.

אחרי מעבר מהולנד לאנגליה, הלמות החל להתעניין במשרה בדייסון. ״ידעתי שדייסון עובדים בצורה מאוד מיוחדת, וכשהתחלתי להתעניין הייתה להם משרה פנויה לדרגה שהייתי בה בפיליפס״, הוא מספר. ״היה לי כבר פורטפוליו ממש טוב והמלצות טובות אז הם שמחו לקבל אותי מהר מאוד. הציפיות שלי מדייסון היו גבוהות ובהחלט לא התאכזבתי – דייסון היא חברה פרטית לחלוטין שמנוהלת על ידי ג׳יימס דייסון והבן שלו, לא על ידי משקיעים. הם משקיעים סכומים אדירים שמאפשרים מחקר ברמה מאוד גבוהה, מה שמביא לתוצאות טובות ומוצרים איכותיים שכמעט אין להם תחרות״. בנוסף, הלמות מדגיש כי בדייסון שמים את המעצבים במרכז, והאפשרויות שלהם שם כמעט בלתי מוגבלות: ״במרכז הפיתוח שלנו יש 3500 עובדים ומתוכם בערך 1500 הם מעצבים ומהנדסים, שמשתלבים בכל התחומים. יש אצלנו אנשים שמתחילים כמעצבים אחרי הלימודים, אבל אז רוצים לעבור להיות מנהלי שיווק, למשל, והחברה נותנת להם את הכלים לעשות את זה״.

כיום הלמות משמש בדייסון כראש פיתוח מוצר של מחלקת התאורה ומחלקת מייבשי הידיים, וכמו פלג, גם הוא זוכר את הלימודים במכון הטכנולוגי לטובה ובעיקר את המרצה אילון ערמון. ״אילון הוא מרצה עם דרישות מאוד גבוהות וביקורת עניינית, אבל גם נוקבת״, אומר הלמות, ומוסיף: ״באחד הקורסים שלו עיצבתי כיסא מתקפל שהייתי מאוד גאה בו, עם מנגנון מאוד מורכב, והוא אמר לי שעיצוב טוב זה עיצוב שלא רואים את הזיעה של המעצב עליו, ואמרתי ׳לעזאזל, אני רוצה שיראו את הזיעה שלי׳. לקח לי זמן להבין למה הוא התכוון, שהמוצרים צריכים להראות את המורכבות הנדרשת בשביל שיעבדו טוב, ולא יותר מזה״.

חבורת סטודנטים (צילום: טל אביגד)
צילום: טל אביגד

להוציא את המעצבים מאזור הנוחות שלהם

בוגרת נוספת שהגיעה מ-HIT לאחת ממשרות העיצוב המעניינות כיום בישראל היא אנה קונצמן-רוזנברג, שסיימה במסלול תקשורת חזותית. אנה הגיעה בתחילה למכון הטכנולוגי כדי להיבחן ללימודי עיצוב תעשייתי, אך תוך כדי תהליך המיון הבינה שהתחום פחות מתאים לשאיפות שלה ופנתה לעיצוב תקשורת חזותית. קונצמן-רוזנברג בחרה במגמת motion (ושם היא גם הכירה את בן זוגה), ומיד לאחר הלימודים החלה לעבוד בחברת החדשות של ערוץ 10, בעיצוב אריזות גרפיות לכל התוכניות.

לפני כשבע שנים היא שמעה ש-Wix, חברת בניית האתרים המפורסמת, עורכים תחרות עיצוב. היא הגישה את פרויקט הסיום שלה והם קראו לה מיד לראיון. קונצמן-רוזנברג החלה לעבוד שם כמעצבת, בסטודיו שאז כלל רק כעשרים איש, ומאז גדל מאוד. מהר מאוד היא הפכה למנהלת צוות, ומשם החברה המשיכה לגדול בקצב מסחרר, וכיום מונה כ-150 מעצבים. קונצמן-רוזנברג הייתה אחראית גם למהלך בינלאומי, והיא זו שהייתה אחראית על ההקמה, הגיוס והניהול הראשוני של הסטודיו שהקימו Wix בקייב. כיום, היא עדיין תומכת במנהלת של הסטודיו מרחוק, וכמובן מבקרת בקייב בעת הצורך.

סטודנטים ברחבה (צילום: עומר ליפשיץ)
צילום: עומר ליפשיץ

״בתור מנהלת - זה די תלוי בי כמה אני מעצבת. אני אמנם עסוקה בלנהל את הצוות וללוות את הפרויקטים, אבל חשוב לי להמשיך לעצב ויש פרויקטים שאני עושה אותם בעצמי״, מספרת קונצמן-רוזנברג. ״בנוסף, יש לנו את הגילדה, שהיא בעצם סטודיו בתוך Wix שעם השנים צמח מכמה מעצבים לכ-150, ואנחנו אחראים על כל האספקטים של העיצוב בחברה - מתבניות אתרים דרך פרסומות של סופרבול, עיצוב המוצרים של Wix ועיצוב לכנסים של החברה. חשוב לנו להוציא את המעצבים מאזור הנוחות שלהם, ולאפשר להם לעבוד על דברים שהם שונים במהותם מהעבודה והמשימות היומיומית שלהם״.

קונצמן-רוזנברג מציינת שהלימודים ב-HIT תרמו לה לא רק ברמת רכישת כישורים, אלא במובנים רחבים יותר. ״יכול להיות שבחוץ, אחרי הלימודים, לומדים הרבה יותר״, היא אומרת. ״אבל כשאתה נמצא בלימודים, זה עוזר לך להתרכז, לשים זרקור על תחום מסוים, להתעניין בו יותר, ליצור קהילה ולהיות שייך אליה. יש לי קבוצת חברים מהלימודים שאני עדיין בקשר איתם - הקהילתיות הזאת זה משהו מאוד חשוב. היום אנשים יכולים לגשת למידע אונליין, אבל הם גם קצת לבד והרשתות החברתיות לא מחליפות את הפגישה, ואת העבודה המשותפת. אם אנחנו מסתכלים על סטודיו של מעצבים, החלל תמיד פתוח וכולם יכולים לשאול שאלות ולהעיר ולעזור אחד לשני, וזה כך גם בתקופת הלימודים. בנוסף, בתור סטודנט, יש לך הזמן להבין מי אתה בעולם הזה. מאוחר יותר קשה לקחת את הזמן הזה ולהתמקד בפיתוח עצמי״, מסבירה קונצמן-רוזנברג.

 

HIT –מכון טכנולוגי חולון מכשיר סטודנטים למקצועות העיצוב, ההנדסה, המדעים והטכנולוגיה, ומשמש להם כר פורה ליצירת פריצות דרך בתחומים מתקדמים ומגוונים אלו. במכון לומדים כ-4,500 סטודנטים. לימודי התואר בעיצוב כוללים עיצוב פנים, עיצוב תעשייתי ועיצוב תקשורת חזותית. הלימודים משלבים שיטות הוראה ייחודיות לפקולטה, המשלבת בין Hands on design לבין עיצוב בסטודיו ולימודי תיאוריה מעולים המציעים לסטודנטים תמהיל ברמה אקדמית גבוהה במיוחד.

 במהלך לימודיהם נחשפים הסטודנטים לשלל פעילויות חשובות, כגון:

  • שיתופי פעולה עם התעשייה, המגזר הציבורי וארגונים חברתיים
  • פעילות בינלאומית ענפה
  • חילופי סטודנטים עם מוסדות מובילים בעולם

כל אלו ועוד מקנים לבוגרי הפקולטה את הכישורים, הידע והכלים על מנת להוביל תהליכי עיצוב בעולם היצירה, וכמובן את שוק העבודה הישראלי.

 רוצים לשמוע עוד על לימודי העיצוב ב-HIT? השאירו פרטים כאן  ויחזרו אליכם בהקדם