בשלוש השנים האחרונות הביקוש ללימודי ראיית חשבון, מקצוע שמתחדש ומתאים את עצמו ל-2018 כל הזמן, ירד בכ-40 אחוז בכל מוסדות הלימוד בארץ; עוד עולה מנתוני המכללה למנהל, שמספר הסטודנטים לחשבונאות בשנה א' ירד מכ-1,800 סטודנטים לפני שלוש שנים לכ-1,100 סטודנטים בלבד בשנת הלימודים הנוכחית, מה שמסמן את העתיד לבוא: מחסור ברואי חשבון והזדמנות פז עבור דור העתיד להשתלב ולהתפתח בתחום.
אלי אור, רואה חשבון ועורך דין, ראש המחלקה לחשבונאות במסלול האקדמי במכללה למינהל, מסביר את הירידה בביקוש כתוצאה מהפריחה של התחומים שקשורים למדעי המחשב וההיי-טק. לדבריו, "הסטודנטים הצעירים מעדיפים ללמוד מקצוע שהרווח הגדול בצדו יגיע בצורה מהירה. לעומת זאת בראיית חשבון צריך לנהל קריירה די ארוכה עד שמגיעים להכנסות גבוהות".
משכורת שיכולה להגיע ל-6 ספרות
לימודי ראיית חשבון נמשכים ארבע שנים, כולל שנת הכנה לבחינות הסמכה, ולאחר מכן הבוגר צריך לבצע התמחות של שנתיים עד שהוא הופך לרואה חשבון. "סך הכול מדובר בהכשרה ארוכה למדי בת שש שנים", אומר אור, "בתקופת ההתמחות הבוגרים מקבלים שכר שנע בין 6,000 ל-7,000 ש"ח בחודש. אחרי ההתמחות המשכורות עולות ונעות בין 10 ל-15 אלף ש"ח, ורואי חשבון בגיל 40 שמשמשים כשותפים במשרדים או מנהלי כספים של חברות ציבוריות, מקבלים שכר של למעלה מ-40 אלף שקל, שיכול להגיע גם לשש ספרות. לכן, התהליך דורש סבלנות והתמקצעות".
אור מדגיש כי מקצוע ראיית החשבון הוא מקצוע לחיים, עד גיל הפנסיה: "ככל שאתה יותר ותיק ומנוסה – אתה מגיע לרמות הרבה יותר גבוהות מבחינת העיסוק". זאת, בניגוד למקצועות ההיי-טק, שבהם ישנה תופעה של פיטורי עובדים מבוגרים יותר, החל מגילאי 40".
כיצד משפיע המחסור בסטודנטים לראיית חשבון על השוק?
"נשיא לשכת רואי החשבון, יזהר קנה, מזהיר בפומבי מהחוסר שייווצר. משרדי רואי החשבון המובילים, ה"טופ פייב" (ארנסט אנד יאנג, KPMG סומך חייקין, PWC, BDO, דלויט), נערכים לקלוט במהירות כמה שאפשר יותר בוגרים, כך שמי שייפגעו יהיו המשרדים הקטנים והבינוניים, שלא יישארו להם מתמחים", מזהיר אור, "חשוב להבין שיש בישראל חמישה משרדים שקולטים כמעט שני שלישים מהמתמחים, וכל שאר המשרדים מסתפקים בשליש שנותר".
העובדה כי מספר המתמחים יורד, מאפשרת לסטודנטים לערוך "שופינג" בין המשרדים השונים, כלומר לסגור התמחות ביותר ממקום אחד ולאחר מכן להתמקח על גובה השכר ותנאי ההעסקה עם המשרדים השונים. "כבר עכשיו אנחנו רואים שמשכורות המתמחים עולות", אומר אור.
כמו מקצועות רבים אחרים, גם עבודת רואה החשבון השתנתה באופן ניכר בשנים האחרונות בעקבות ההתפתחויות הטכנולוגיות. המכללה למינהל מודעת לכך, ושינתה בהתאם את תכנית הלימודים שלה, בדגש על לימוד מערכות מידע ואף שפות תכנות. "התפיסה אומרת שבעתיד, בעוד 5-6 שנים, יצטרכו פחות רואי חשבון לבצע את העבודות שמבצעים היום, כי מערכות מידע יבצעו חלקים מהעבודה בצורה אוטומטית", אומר אור, "אנחנו נערכים לזה. כבר היום ומלמדים את הסטודנטים את מערכות המחשוב בצורה מקיפה. הדברים התיאורטיים הולכים ונעלמים, ואנחנו מתמקדים בפרקטיקה".
ראיית חשבון יכולה להיתפס כמקצוע אפור, פקידותי.
"הבוגרים לא חייבים לעסוק אחר כך בתחום, מכיוון שזה מקצוע שמאפשר קשת תפקידים רחבה בתחום הבנקאות, הביטוח, ניהול באופן כללי, משרד האוצר, רשות המסים ועוד", מציין אור, "אדם בעל רישיון של רואה חשבון יכול לעסוק בתחומים רבים שקשורים לניהול עסקים, בעוד אנשים שלמדו מקצועות כלכליים אחרים לא יכולים לעסוק בראיית חשבון. היום לחלק גדול ממנהלי החברות הציבוריות והבנקים יש קריירה לשעבר בראיית חשבון".
כדוגמאות הוא מונה את את רקפת רוסק עמינח, מנכ"לית בנק לאומי, רואת חשבון שהייתה שותפה באחד המשרדים הגדולים לפני שמונתה לתפקידה הנוכחי, ואת ארז ויגודמן, שהיה מנכ"ל טבע, מנכ"ל מכתשים-אגן ומנכ"ל שטראוס עלית, ובעל הכשרה של רואה חשבון.
במכללה למינהל לומדים כיום כ-1,000 סטודנטים בשנים א-ד', ולמעשה היא מביאה להסמכה כשליש מרואי החשבון בישראל. "אנחנו שחקנים מאוד חזקים בשוק ואפשר לראות את זה במשרדים הגדולים – כחמישים אחוז מהשותפים במשרדי רואי חשבון הם בוגרי המכללה, וכן כ-50 אחוז מהסמנכ"לים לכספים בחברות הציבוריות בישראל", מתגאה אור, "גם המנכ"ל של ארנסט אנד יאנג, המשרד הכי גדול בארץ הוא בוגר שלנו, וכן המנכ"ל של דלויט".