בתחילת אוקטובר, דו"ח חשוב במיוחד של האו"ם הוצג בכנס האקלים העולמי, בו נטען כי אם לא תיבלם פליטת גזי החממה - הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ עלולה לעלות במעלה וחצי תוך 12 שנה, ולגרום לשורת אסונות - מסופות קטלניות ועד בצורת. לדברי הוועדה הבין לאומית הממשלתית לשינויי אקלים (IPCC), השינוי צריך להתרחש באופן בינלאומי ומיידי על מנת שלא יתקיימו שינויי אקלים קשים בעלי השלכות קטסטרופליות, וכבר ב-2015 התחייבו 195 מדינות במסגרת "הסכם פריז" לעשות את השינויים הנדרשים על מנת למנוע את הנזק הבלתי הפיך. מההסכם הזה, אגב, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הספיק לחזור, כשהטיל ספק בממצאי הדו"ח. עם זאת, ההוריקנים שהכו לאחרונה באזורו כנראה גרמו לו לשינוי קל במחשבה, כשבשבועות האחרונים הודה בראיון כי הוא כבר "לא חושב שמדובר בתרמית".


אם כך, מה הפתרון? שינוי דחוף בשימוש באנרגיה בתעשייה, בתחום כלי הרכב והבנייה, שיפחיתו את רמת פליטות גזי החממה על ידי מעשה אדם. כפי שאמר מזכ"ל האו"ם באן קי-מון - "This is no Plan B because there is no planet B" ('אין תכנית חלופית כי אין כוכב לכת חלופי', בתרגום חופשי) - משפט שמדגיש את חשיבותה העזה של המודעות לקיימות בקרב אזרחי העולם. הקיימות מבקשת למצוא דרכים חלופיות לספק את צרכי ההווה מבלי לפגוע ביכולות הדורות הבאים לספק את צרכיהם. לשמור על איזון לטווח ארוך בין צרכי האדם לטבע ולסביבה באמצעות מעבר לאנרגיות מתחדשות וצמצום התלות בנפט, פחם וגז טבעי.

כיום, חברות רבות מעודדות קיימות ושמירה על איכות הסביבה ומשאבי הטבע: נספרסו מובילה מזה שנים קמפיין מיחזור בינלאומי של קפסולות הקפה מאלומיניום; קמעונאית האופנה השוודית H&M מעודדת את לקוחותיה להביא בגדים משומשים למיחזור ולקבל בתמורה שובר לקנייה בחנות; רשת מלונות הילטון השיקה פרויקט לאיסוף ומיחזור סבונים משומשים והעברתם לחסרי בית וקהילות עניות ברחבי העולם; פרוקטר אנד גמבל ממזערים את ייצור הפסולת והשימוש במשאבים טבעיים לטובת הגברת השימוש במקורות של אנרגיה מתחדשת.

מיחזור קפסולות נספרסו (צילום: נספרסו,  יחסי ציבור )
עושים שינוי. נספרסו | צילום: נספרסו, יחסי ציבור

הצורך הגובר בפיתוח פתרונות ירוקים שכאלה, כמו צרכנות אתית, תכנון ערים, תחבורה בת קיימא וכדומה, הפך את הקיימות לתחום עבודה ולמקצוע לימודים מבוקש ברחבי העולם. בימים אלה, הביטוי "ידע הוא כוח" לא רק רלוונטי מתמיד - אלא אף עשוי למנוע את הנזק הבלתי נתפס ממנו המומחים למדעי הסביבה כה חוששים. 

למרבה המזל, מגוון מוסדות לימוד אקדמיים בישראל מציעים כיום מסלולים המלמדים את עקרונות הקיימות, המבוססות על שתי גישות: הראשונה היא ניהול סביבתי, הנשענת ברובה על ידע מתחומי מדעי כדור הארץ, מדעי הסביבה והביולוגיה של שמירת הטבע. השנייה היא ניהול הצריכה של האנושות, הנשענת ברובה דווקא על ידע מתחום הכלכלה, ומעודדת כלכלה אקולוגית, המשלבת היבטים חברתיים, תרבותיים, בריאותיים ופיננסיים. רבים מבוגרי החוגים עובדים כיום במשרד להגנת הסביבה, רשות שמורות הטבע והגנים, רשות המים וארגונים ירוקים נוספים. כמו כן, הם גם מובילים מחקירים במכונים ומוסדות לימוד ומייעצים לחברות שונות בארץ ובעולם. רוצים גם? אלה המקומות אליהם תוכלו להירשם ולהשפיע על העתיד - כבר עכשיו:

המרכז הבינתחומי הרצליה

בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה מציע תואר ראשון דו-חוגי בקיימות וממשל או בקיימות וכלכלה, המעודד פיתוח בר קיימא תוך הקניית ראייה רחבה ומציאת האיזון הנדרש בין צרכי הפיתוח, הניהול היעיל של המשאבים והצרכים החברתיים. בית הספר מכשיר את תלמידיו על בסיס שתי הגישות המוזכרות לעיל, על מנת לאפשר השתלבות מהירה בעשייה הניהולית, הכלכלית והחברתית בארץ ובעולם. תכנית הלימודים של בית הספר משלבת קורסים מתחומי הכלכלה והממשל עם קורסים בתחום הקיימות והסביבה, בדומה לתכניות מקבילות באוניברסיטאות בארה"ב ובאירופה. עם סיום הלימודים יוכלו בוגרי בית הספר להשתלב כיזמים בסטארט-אפים בתחומי קיימות וסביבה, כלוביסטים בכנסת, במגזר הציבורי ובאירגונים חוץ-ממשלתיים או כמומחי סביבה בסקטור העסקי הפרטי.

 

מיפוי לימודי קיימות בישראל (צילום: By Dafna A.meron, shutterstock)
מקדמים את עקרונות הקיימות | צילום: By Dafna A.meron, shutterstock

אוניברסיטת תל אביב

בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר שבאוניברסיטת תל אביב מציע מגוון תכניות לימוד ומחקר לסטודנטים לתארים מתקדמים. ההיצע המקיף של בית הספר כולל מבחר נושאים עכשוויים בוערים: אנרגיות מתחדשות, שינוי אקלים, זיהום אוויר, שיקום נחלים, צדק סביבתי, תכנון עירוני בר-קיימא, כלכלת סביבה ועוד. החוג משלב את המומחיות של חוקרים מרחבי האוניברסיטה על מנת לייצר מחקר פורץ דרך בתחומים דוגמת אנרגיה מתחדשת, אדריכלות ירוקה, בריאות הציבור, משפט סביבתי, עירוניות ושינוי אקלים. החוג מציע מספר תוכניות לימודים לתארים מתקדמים: תוכנית בינלאומית לתואר שני בלימודי הסביבה, תוכנית לתואר שני מחקרי (עם תזה) ויישומי (ללא תזה) ותוכנית לתואר שלישי.

אוניברסיטת חיפה

באוניברסיטה הצפונית קיים חוג לניהול משאבי טבע וסביבה, שמטרתו להקנות השכלה אקדמית גבוהה בתחום פיתוח בר-קיימא. כמו כן, בחוג ישנה תכנית ללימודי דוקטורט וחמש תכניות לתואר שני - ניהול משאבי טבע וסביבה, ניהול ומדיניות אנרגיה, ניהול קיימות בסביבה בנויה, ניהול מידע סביבתי ו- International MBA Program Specializing in Sustainability (בשפה האנגלית). התכנית המוצעת בניהול קיימות בסביבה הבנויה מבקשת להקנות לתלמידיה בסיס ידע מוצק וכלים יישומיים בניהול קיימות בשטחים בנויים לחוקרים, לאנשי מקצוע ולמקבלי החלטות קיימים ועתידיים בשלטון המרכזי והמקומי, במגזר הפרטי ובאירגוני החברה האזרחית (המגזר השלישי), ולהכשירם להתמודדות עם ההזדמנויות והאתגרים המורכבים הטמונים בניהול אינטגרטיבי ומקיים של סביבות בנויות בשלבי פיתוח שונים. אלה המסיימים בהצלחה את התכנית יהיו זכאים לתואר מוסמך של אוניברסיטת חיפה בניהול משאבי טבע וסביבה, בהתמחות ניהול קיימות בסביבה הבנויה.

 

מיפוי לימודי קיימות בישראל (צילום: By Dafna A.meron, shutterstock)
לומדים על שינוי אקלים וניהול יעיל של משאבים | צילום: By Dafna A.meron, shutterstock

אוניברסיטת בן גוריון

במסגרת התואר בגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי של אוניברסיטת בן גוריון, לומדים תכנון ערים, פיתוח אזורי, קיימות וגם השפעות גורמי סביבה על תחלואה ואסונות. כמו כן, ניתן למצוא בה מעבדות מחקר רבות, ביניהן המעבדה לקיימות ומדיניות סביבתית, שעוסקת במחקר של הממשק שבין מערכות אנושיות לבין מערכות סביבתיות. באמצעותו ניתן ללמוד על ההשלכות החברתיות השונות של שינויים סביבתיים, ועל ההשפעה הפוטנציאלית של צעדי מדיניות שונים על מצב הסביבה, על מצב החברה, ועל מידת הקיימות של אוכלוסיות שונות. בנוסף לכך, לפני כשלוש שנים החליטה המחלקה לגיאוגרפיה ולפיתוח סביבתי לפתוח מחדש את "מרכז הנגב לפיתוח אזורי" תחת השם "מרכז הנגב לקיימות", שכיום מקדם מחקר יישומי בתחומי הקיימות השונים - קיימות עירונית, פיתוח אזורי, תכנון אלטרנטיבי ואמידת קיימות.

סמינר הקיבוצים

סטודנטים הלומדים תואר ראשון בביולוגיה במכללת סמינר הקיבוצים יכולים לבחור בשני נתיבי התמחות המדגישים היבטים שונים בנושאי הקיימות - חברה, כלכלה וסביבה: הראשון הוא נתיב החינוך הדמוקרטי-סביבתי, ששם דגש על לימודי סביבה וחינוך סביבתי, בעוד השני הוא נתיב החינוך לקיימות, שמטרתו לעצב אנשי חינוך המכוונים להשפיע על החברה בהיבטים של אחריות סביבתית, אישית ומעורבות למען הסביבה והחברה, תוך דאגה לדורות הבאים. בנוסף, המכללה מציעה תואר שני בחינוך סביבתי, שמטרתו לטפח חינוך לקיימות ועמדות מושכלות לגבי היחסים שבין האנושות לבין הטבע החי והדומם, כמו גם לטפח בקרב הסטודנטים חשיבה ביקורתית ומיומנויות אינטלקטואליות להתמודדות עם אתגרי החינוך הסביבתי מתוך תפיסת עולם אקולוגית.

  

מיפוי לימודי קיימות בישראל (צילום: By Dafna A.meron, shutterstock)
עובדים על מחקרים פורצי דרך | צילום: By Dafna A.meron, shutterstock

האוניברסיטה העברית

כחלק מהפקולטה למדעי הטבע, האוניברסיטה העברית בירושלים מציעה תואר במדעי הסביבה, המתמקד בהבנת יחסי הגומלין בין אדם לסביבתו ועוסק בדילמות סביבתיות וברכישת כלים וידע באפשרויות לשימור סביבת בת-קיימא. תכנית הלימודים היא דו-חוגית, ומאפשרת שילוב בין לימודי מדעי הסביבה ללימודים בחוג נוסף, דוגמת מדעי כדור הארץ או עם מדעי החיים. מטרת החוג למדעי הסביבה היא להעניק לבוגריו בסיס מדעי חזק, החיוני להתמודדות מושכלת עם האתגרים שנוצרים במפגש בין האדם לסביבת כדור הארץ, והשפעתו על המערכות הטבעיות בסביבה. במסגרת החוג מתקיימים גם לימודים לתואר שני ושלישי. כמו כן, קיימים מספר קורסי בחירה שמרחיבים בנושא הממשק בין החברה האנושית והסביבה, אך נושאים אלה נלמדים בעיקר במסגרת הלימודים בחוג לגאוגרפיה.

המכללה למינהל

במסגרת התואר בבית הספר למינהל עסקים, סטודנטים במכללה למינהל בראשון לציון יכולים לקחת קורסים ולערוך מחקרים מטעם המרכז לאחריות תאגידית של המכללה, בנושאים כמו קיימות תאגידית, ניהול סביבתי, מעורבות חברתית, אתיקה עסקית ועוד. מטרת המרכז להטמיע עקרונות מתחום האחריות החברתית התאגידית ותפיסת קיימות בקרב סטודנטים, בוגרים וסגל, כמו גם להשפיע על השיח הציבורי, האקדמי והעסקי בתחום האחריות החברתית ולעודד אותו.

 

מיפוי לימודי קיימות בישראל (צילום: By Dafna A.meron, shutterstock)
עוסקים בדילמות סביבתיות | צילום: By Dafna A.meron, shutterstock