אם מצאתם את עצמכם מתלבטים לפני בחירת תואר ראשון או שני, ולימודי יהדות לא היו בין האפשרויות הראשונות שעלו לכם לראש, זה רק בגלל שאתם כנראה לא מכירים את התחום. אולם, לימודי יהדות מסתמנים כאפשרות שבהחלט כדאי להביא בחשבון. באוניברסיטת בר אילן, נמצאת הפקולטה הגדולה והמקיפה בעולם ליהדות, הכוללת תשע מחלקות דיסציפלינריות שונות, המובילות בתחומן בארץ ובעולם: תנ"ך, תלמוד, תולדות ישראל ויהדות זמננו, לימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה, לשון עברית, מחשבת ישראל, אומנות יהודית, מזרח תיכון וספרות עברית - כולל לימודי יידיש ולדינו.

"אוניברסיטת בר אילן היא בין המוסדות האקדמיים היחידים בעולם בהם קיימת פקולטה ליהדות, מאחר וברוב המוסדות, היהדות מהווה חלק מפקולטה למדעי הרוח או תאולוגיה", אומר אלי עסיס, פרופ' לתנ"ך ודיקאן הפקולטה ליהדות באוניברסיטה בחמש השנים האחרונות. "המחלקות בפקולטה הן הגדולות בתחומן בעולם, ותכניות הלימוד מכסות את מלוא הנושאים במדעי היהדות. כך, כל סטודנט יכול ללמוד כל נושא שמעניין אותו. מעבר לכך, המחלקות הן כולן בעלות מעמד בינלאומי, ואין כמעט כנס בעולם שעוסק ביהדות, שאוניברסיטת בר אילן לא תופסת מקום מרכזי בו".

אוניברסיטת בר אילן שלא הכרתם
לימודי הרוח מפתחים חשיבה מחוץ לקופסה | צילום: יפתח מורן

בפקולטה ליהדות לומדים כ-1,600 סטודנטים, וכנראה שהנתונים לגבי הרכב הסטודנטים יפתיעו אתכם; למעשה, לדבריו של פרופ' עסיס, רוב הסטודנטים הם חילונים וחלק ניכר הן נשים. "אולי כי רבים לומדים מדעי הרוח כדי לעסוק בהוראה, מקצוע שהיסטורית פונות אליו יותר נשים", מסביר פרופ' עסיס.

לצד הסטודנטים הישראלים לומדים בפקולטה ליהדות סטודנטים רבים מחו"ל, רובם צעירים נוצרים שמתעניינים בלימודי היהדות. "סטודנטים רבים באים מהמזרח, בייחוד מדרום קוריאה, יפן וכן מארה"ב, כדי ללמוד באופן אותנטי עברית או תנ"ך", מספר פרופ' עסיס. "חלק מהסטודנטים הזרים לומדים בשפה האנגלית, ואחרים לומדים עברית באולפן ומשתלבים בתכניות בעברית".

למי היית ממליץ ללמוד בפקולטה ליהדות?

"ללא ספק - לכולם, ללא הבדלי דת, גזע או מין. בניגוד לתדמית שנוצרה, אוניברסיטת בר-אילן, והפקולטה ליהדות בפרט, מגוונת מאוד מבחינת ציבור התלמידים ומייצגת קבוצות רבות בחברה הישראלית. למשל, יש אצלנו סטודנטים ערבים רבים שבאו ללמוד ספרות עברית ותנ"ך. האוניברסיטה והפקולטה פתוחות מאוד לקבוצות שונות בחברה".

לימודי הרוח מפתחים חשיבה מחוץ לקופסה

לא בכדי אומר פרופ' עסיס שהפקולטה ליהדות נמצאת בלב האוניברסיטה - כל הסטודנטים מחויבים בלימודי יהדות בהיקף מסוים במהלך התואר, ללא תלות בתחום לימודיהם. לדבריו, הרעיון הוא שלכל בוגר אוניברסיטה יהיה מושג כללי על המורשת היהודית. "אלה לימודים אקדמיים שמותאמים למי שלא מתכוון ללמוד תארים בתחומים אלה, לא מדובר בלימודים דתיים או לימודי ישיבה", מסביר פרופ' עסיס, "המטרה היא לתת מבט כללי, ולמרות שמדובר בלימודים "כפויים" המהווים חלק אינטגרלי מהתואר הכללי, זה מצליח ורובם הגדול של הסטודנטים נהנים מלימודים אלו, והסקרים מוכיחים זאת".

אוניברסיטת בר אילן שלא הכרתם
"רוב הסטודנטים נהנים מלימודים אלו, והסקרים מוכיחים זאת" | צילום: פלג לוי - חפירות 2018

לפרטים נוספים על הפקולטה ליהדות הגדולה בעולם>>

מה הן אפשרויות התעסוקה שעומדות בפני הבוגרים?

"באופן מובהק, תואר בפקולטה ליהדות פותח פתח להוראה וכן למקצועות נוספים בתחום החינוכי והעשייה הציבורית בתחומים רחבים בכל המגזרים. מעבר לכך, קיימות אפשרויות תעסוקה נוספות כתלות במחלקה המסוימת. כך, למשל, בוגרי תואר במחלקה לאומנות יכולים להיות אוצרים במוזיאונים, בוגרי תואר במחלקה לארכיאולוגיה יכולים להיות חופרים, ארכאולוגים או מדריכי טיולים, בלימודי לשון, עורכים לשוניים וכדומה".

מעבר לכך, לדברי פרופ' עסיס, חברות רבות מעדיפות להעסיק בוגרי מדעי הרוח, גם אם אינם בעלי הכשרה מקצועית לתחום בו הם נדרשים. "לימודי הרוח מפתחים חשיבה ביקורתית, מורכבת ומפותחת יותר, חשיבה מחוץ לקופסה. כישורי הכתיבה והקריאה וניתוח הטקסטים שהסטודנטים רוכשים אצלנו, הם אלו שייצרו סביבה טובה, מוסרית וערכית יותר. אלה הם דברים חשובים מאוד, שבדרך כלל לא באים לידי ביטוי בתארים מדעיים ומספריים, שבהם עובדים על נוסחאות", הוא מסביר. "לכן, לימודי מדעי הרוח חשובים ועוזרים לכל אדם - ובמיוחד למי שעוסקים במקצועות חברתיים, כלכליים וטכנולוגיים, כמו למשל משרדי ממשלה או הייטק – לדעת להבחין בין נכון ללא נכון, בין מותר לאסור, להיות רגיש וספקן מתוך רצון לפיתוח וקבלת החלטות נכונה יותר".

אולם, בשנים האחרונות ניכרת מגמת ירידה בלימודי מדעי הרוח, הן בארץ והן ברמה העולמית. לדברי פרופ' עסיס, ניתן להסביר את הירידה הנ"ל במספר דרכים, ובראשן העובדה שהעולם נהיה יותר מטריאליסטי ותכליתי. כך, כסף נתפס בתור הדרך המרכזית להתקדם בחיים, בעוד שמדעי הרוח לא נתפסים לכאורה כדבר שמביא להכנסה גבוהה. כפועל יוצא, לשיטתו, התרגלנו למציאות שבה אנשים עוסקים פחות ופחות בשאלות קיומיות של הארץ, של המדינה ושל הרוח, פחות במהות, פחות ב"למה", יותר ב"איך".

פרופסור אלי עסיס - דיקאן הפקולטה
פרופסור אלי עסיס - דיקאן הפקולטה | צילום: הפקולטה ליהדות בר-אילן

"אני מאמין שחייו של אדם שחי ללא רוח, ללא מטרות ערכיות או ללא משמעות כלשהי הם חסרים ואף ריקניים, גם אם מבחינה חומרית כל צרכיו מלאים", אומר פרופ' עסיס. "באופן דומה, ברמה הלאומית - טכנולוגיה זה דבר נהדר, אבל חברה חייבת גם משמעות, מוסר, זיקה לעברנו, שיפוט אתי, אחרת אין ערך לקיומה. מדעי הרוח אמנם לא מהווים שחקנים מרכזיים בפן הטכנולוגי מקצועי, אולם הם מספקים לנו את הכלים הנדרשים לצורך קבלת החלטות נכונות ומלמדים אותנו לפעול בדרכים יצירתיות ומוסריות יותר. בנוסף, הם מאפשרים לנו ליצור ולגדל דור של סופרים, אומנים ואנשי רוח והם אלה שמקנים לנו תרבות, משמעות, הבנה, צדק, תבונה, ביקורתיות ועומק. זאת הסיבה לכך שחשיבותם היא קריטית לקיומה של החברה".