כשאנחנו נמצאים בשלב שבו אנחנו שוקלים באיזה תואר אקדמי לבחור - בין אם אנחנו צעירים ומעוניינים להתחיל את הקריירה שלנו או שוקלים לעשות הסבת קריירה בשלב מתקדם יותר בחיים - לרוב האופציות שעומדות לנגד עינינו הן האופציות המתבקשות והשחוקות, של המקצועות שכולנו מכירים מגיל צעיר. אבל כשאנחנו מתחילים לחקור קצת יותר לעומק, מתברר שישנם לא מעט מקצועות בעולם האקדמי והעסקי שמסתתרים ממש מתחת לאף שלנו ומתאימים לנו בול, רק שפשוט מעולם לא חשבנו עליהם או בכלל ידענו שהם קיימים.

זה בדיוק המקרה של המקצוע המבוקש "פיתוח הדרכה ולמידה בשילוב דיגיטל" במסגרת התואר הראשון בחינוך בקריה האקדמית אונו. במגזר העסקי והציבורי (וכמובן גם בעולם החינוכי), ישנו צורך בהדרכה בלתי פוסקת. למשל, הכשרה של עובדים חדשים על נהלים בחברה או הדרכה תקופתית לעובדים קיימים כדי לעדכן אותם בחידושים. דוגמה לכך היא חברת ביטוח שמעבירה הדרכה לעובדים בנוגע למוצר ביטוחי חדש – כי לא רק עובדים עוברים הדרכות, גם לקוחות זקוקים להדרכה – למשל כאשר הם רוכשים מכשיר חדש ורוצים לדעת איך להפעיל אותו. ולכן, ככל שמערך ההדרכה יהיה יעיל יותר, כך ימנעו טעויות של עובדים, שעשויות לעלות הרבה כסף, ותישמר שביעות הרצון הגבוהה של הלקוחות. וזה נכון, אגב, לכל תחום עסקי וציבורי באשר הוא, ולכל תפקיד - מהזוטר ביותר ועד הבכיר ביותר.

כיום, כמעט בכל חברה אפשר למצוא מפתחי ומפתחות הדרכה. גם אם עובדים מגיעים עם הכשרה קודמת או השכלה רלוונטית, הם עדיין צריכים להכיר את הארגון החדש ונהליו הספציפיים, ולאורך כל שנות עבודתם מערך ההדרכה דואג לעדכן אותם באופן שוטף בחידושים האחרונים בעולמם המקצועי. מפתחי ההדרכה הם לאו דווקא המדריכים עצמם, אלא האנשים שיודעים איך לבנות מערכי הדרכה יחד עם אנשי התוכן, ולהתאים לחברה ולאוכלוסייה הספציפית איתה הם עובדים את דרכי ההדרכה והטכנולוגיות הכי רלוונטיות.

״תהליך ההדרכה והלמידה בכל העולם עבר מהפכה וקפץ מדרגה, והיום יותר מתמיד משלב כלים דיגיטליים״, אומר ד"ר דובי וייס, ראש ההתמחות לפיתוח הדרכה ולמידה בשילוב דיגיטל בתואר הראשון לחינוך וחברה, בקריה האקדמית אונו. כמובן שהדבר הראשון שקופץ לנו לראש בהקשר הזה הוא הדרכה מרחוק באמצעות הזום, שהפכה לפופולרית בתקופת הקורונה, אבל האמת היא שהקורונה רק נתנה עוד דחיפה לתחום שגם ככה היה בתהליך של התפתחות והאצה, והדרכה מרחוק היא רק כלי אחד מיני רבים שהוא כולל.

המקצוע הכי מסקרן בשוק העבודה (צילום: shutterstock)
במגזר העסקי והציבורי (וכמובן גם בעולם החינוכי), ישנו צורך בהדרכה בלתי פוסקת | צילום: shutterstock

חשוב לדעת שמדובר במקצוע שנמצא בעלייה כרגע והוא מבוקש ומתגמל, מעבר להיותו מרתק. כרגע פתוחות עשרות משרות בתחום בכל הארץ, והשכר הממוצע של מפתחי הדרכה במגזר העסקי עומד על 15 אלף ש״ח. תוסיפו לכל זה את העובדה שמדובר במקצוע שגם משלב יצירתיות, מכיוון שהמפתחים מחפשים כל הזמן דרכים מעניינות ואינטראקטיביות לקדם את למידת העובדים - וקיבלתם את אחד המקצועות השווים ביותר שיש כרגע בשוק העבודה, שאולי בכלל לא ידעתם שקיים.

זה מה שהופך את האמצעים הדיגיטליים לדבר החם בעולם ההדרכה

וייס מונה כמה וכמה סיבות מצוינות שהפכו את האמצעים הדיגיטליים לחלק מהותי כל כך מעולם ההדרכה. ״הסיבה הראשונה היא המחשה״, הוא אומר, ״עם אנימציה, סרטון או דיאגרמה אפשר להמחיש תהליכים או רעיונות מורכבים או מופשטים. ההמחשה הייתה גם לפני כן, כמובן, אבל אנחנו עוברים כיום להמחשה שהיא אינטראקטיבית. כאן יש לנו יתרון נוסף והוא המשוב האישי, שאי אפשר לקבל מחוברת הדרכה למשל. מעצם העשייה הפעילה והמשוב האישי, העובד לומד את הדברים לעומקם עוד בשלב ההדרכה״.

יתרון נוסף של האמצעים הדיגיטליים הוא היכולת לבצע סימולציה, שמשתלבת גם היא עם ההתנסות האישית העמוקה של הלומד ומייעלת את תהליכי העבודה שלו. ובמילים פשוטות יותר - הסימולציה מאפשרת לעובד או לעובדת לטעות לפני שהם מגיעים לעבודה האמיתית, להשתכלל ולשפר מיומנויות, ובכך לחסוך לארגון כסף בהמשך על ידי מניעת טעויות בזמן אמת.

ד"ר דובי וייס, ראש ההתמחות בקריה האקדמית אונו (צילום: יח"צ)
ד"ר דובי וייס, ראש ההתמחות בקריה האקדמית אונו | צילום: יח"צ

סיבה נוספת היא היכולת להתאים את ההדרכה לכל אדם. ״אנשים הם שונים זה מזה״, אומר וייס, ״אין תוכנית אחת שמתאימה לכולם, והפתרונות הדיגיטליים יכולים להיות מותאמים לכל הלומדים ולסגנונות השונים שלהם. הם יכולים ללמוד בקצב האישי שלהם, לבחור בכלים ויזואליים או טקסטואליים לפי ההעדפה האישית שלהם, לבקש תמיכה מותאמת אישית וכדומה. זה מעלה את האפקטיביות״.

הכלים הדיגיטליים האלה מצוינים לא רק עבור העובדים, אלא עבור המדריכים. הם מאפשרים איסוף וניתוח נתונים, מתן תמונת מצב דינמית ועדכנית של מצב הלומדים ומה הפערים שלהם, ויכולת לנתח ולשפר את מערך ההדרכה כל הזמן.

למי מתאימים הלימודים של פיתוח הדרכה ולמידה בשילוב דיגיטל?

קודם כל, חשוב להבהיר שמפתחי ההדרכה אינם צריכים להיות בעלי ידע טכני. ״ממש לא נדרש להיות מתכנת מחשבים״, מדגיש וייס, ״לא צריך לדעת, למשל, איך לבנות משחק תרגול. צריך לדעת שיש כזה דבר ואיך הוא יכול לשרת אותנו. מפתחי הדרכה מאפיינים את הפתרונות ואת מערכי ההדרכה, אבל מי שמוציא את הכלים לפועל הם מתכנתים, גרפיקאים, אנימטורים ועוד״.

באופן דומה, על מנת להיות מפתח הדרכה ולמידה אין כל צורך להבין בתחומים שלהם תבנו את מערכי ההדרכה. למפתחי ההדרכה תמיד מוצמדים מומחי תוכן שמספקים את הידע המקצועי. חוסר ההיכרות עם הידע המקצועי הספציפי שעליו בונים הדרכה יכול אפילו להועיל למפתחי ההדרכה, מכיוון שהם צריכים להיכנס לראשם של הלומדים על מנת לבנות מערכים אפקטיביים, וכך הם מגיעים עם ראש פתוח ויכולים להעריך טוב יותר אילו אמצעים באמת עוזרים להסביר את החומר המועבר. לפי וייס, מפתחי הדרכה ולמידה צריכים שלוש תכונות עיקריות: לאהוב בני אדם, להיות סקרנים ולאהוב להסביר.

נשמע לכם טוב? לחצו כאן לקבלת פרטים על התואר החדש בהתמחות פיתוח למידה והדרכה בשילוב דיגיטל של הקריה האקדמית אונו>