"הבנתי שאני לא רוצה להמשיך לתפקיד של מנכ"לית, אלא שאני שואפת לפתח את החוזקות שלי בייעוץ ובפיתוח הארגון", אומרת רונית אדלר (40) מצפת, שב-8 השנים האחרונות מכהנת כסמנכ"ל שירות לקוחות בתאגיד המים והביוב האזורי 'פלג הגליל'. אחרי שערכה תחקיר מקיף על האפיקים השונים אליהם היא יכולה להתקדם בקריירה שלה, רונית החליטה לפנות ללימודי תואר שני בייעוץ ופיתוח ארגוני באקדמית עמק יזרעאל, וכל זה במקביל להיותה אמא לשתי בנות צעירות. "בזכות הלימודים, אוכל לעסוק בתחום הייעוץ הארגוני, לא רק בתיאוריה אלא גם הלכה למעשה, מדובר בסה"כ בשנתיים. ארבעה סמסטרים של פעם או פעמיים בשבוע שיביאו אותי למקום אליו שאפתי".

ואכן, במקום עבודתה הנוכחי מאפשרים לרונית ליישם חלק מהפרקטיקות שאותן היא לומדת כך שהיא כבר זוכה לקצור את הפירות: "על אף שאני מנהלת מגיל 21, הלימודים נותנים לי פרספקטיבה חדשה - אני רואה את הארגון במבט על ומסתכלת עליו בצורה הוליסטית. קיבלתי הרבה כלים פרקטיים שבאמצעותם כיועצת ארגונית אני יכולה לכוון, להניע ולהוביל שינויים בתוך הארגון".

איך את משלבת את לימודי התואר עם משפחה וקריירה?

"העובדה שמדובר בלימודי ערב פעמיים בשבוע, מעבר לשעות העבודה, אפשרה לי להשקיע בלימודים בזמני הפרטי מבלי לפגוע בעבודה או במשפחה", היא מתארת את מה שכולנו מכירים כג'ינגול המתמשך בין המשפחה לקריירה, כאשר לימודי התואר שני מותאמים יותר לקצב החיים הנוכחי שלה.

רונית אדלר (צילום: צילום עצמי, באדיבות המצולמת)
רונית אדלר: "הלימודים נותנים לי פרספקטיבה חדשה" | צילום: צילום עצמי, באדיבות המצולמת

אין ספק שהשנה האחרונה הייתה מאתגרת במיוחד בכל תחום בחיים. ובעוד רבים חששו לעשות את המקפצה בקריירה בעת מגפה עולמית, היו מי שהבינו איך להפוך את הלימון ללימונדה, כאשר הבינו שדווקא כעת, כששוק העבודה עובר תמורות ושינוים, נפתחים תפקידים חדשים שלא היו קודם. גם הלימודים בצל הקורונה הביאו עימם לא מעט אתגרים, אך רונית מספרת שבמכללה הצליחו להתעלות עליהם ואפילו לנצל אותם לטובה. "היינו צריכים ללמוד דינמיקה קבוצתית בזום. במכללה עשו את כל ההתאמות הנדרשות בהתאם לצרכים שלנו, כדי שהסטודנטים יצאו נשכרים. הרגשתי לכל אורך הדרך שיש כאן אוזן קשבת". האווירה התומכת שעליה מדברת רונית, מחלחלת גם לכיתות הלימוד במכללה, מה שאיפשר לה ליצור רשת נטוורקינג חדשה, שלא לקחה בחשבון לפני: "הכיתה שלנו ממש מגובשת", היא מספרת, "כולם מתגייסים ומסייעים אחד לשני כך שנוצרה קליקה חיובית".

"אחרי 40 שנות ניסיון, אני מגשימה חלום"

קשה למצוא הרבה בכירים במקצוע שלהם שבוחרים לשוב לספסל הלימודים, אך מי שבוחרים לעשות את זה יודעים בדיוק איזה ערך התואר השני מעניק להם לקריירה. אחת מהן היא אסנת נאור (59), אחות אחראית במחלקת מיון ילדים בבית חולים העמק מזה 26 שנה ובעלת כ-40 שנות ניסיון כאחות. "לימודי התואר השני בסיעוד הם הגשמת חלום מבחינתי. אין ספק שבהתחלה חששתי לעשות את הצעד הזה והיה לי קשה גם להתרגל לשינויים הטכנולוגיים בלימודים, אך הילדים עזרו לי ולאט לאט הסתדרתי. אני בהחלט מודה על ההחלטה הזו, על אף הקשיים שהיו בדרך", היא אומרת בהתרגשות.

עוד מספרת אסנת, כי החברים לכיתה בלימודים מהווים עבורה סביבה תומכת, גם בדילמות מחוץ ללימודים. "אם התעוררה בעיה בעבודה ואני לא יודעת מה לעשות, אני מעלה את הסוגייה הזו בפני הכיתה ומקבלת רעיונות טובים, שמגיעים מהשקפות עולם שונות. הכיתה היא סביבה מפרגנת ותומכת. שאר הסטודנטים מאוד אוהבים סיפורים שאני מביאה מהשטח". 

מה הוביל אותך ללימודי תואר שני דווקא עכשיו?

"במסגרת העבודה שלי, אני מבצעת מחקרים רפואיים ומציגה אותם בארץ ובחו"ל. הגעתי למסקנה שאני רוצה ללמוד לעשות את זה בצורה שיטתית ומקצועית - לדעת איך לבחור את הנושא ולהעמיק בו, כיצד לאסוף חומר רלוונטי ואיך לקחת מקורות ספרות מתאימים", היא משיבה, "לפעמים במחקר אפשר ללכת לאיבוד, ולימודי התואר השני - ובמיוחד החלק של לימודי מנהיגות קלינית בסיעוד - מלמדים אותנו גם איך לרתום אנשים למחקר".

 אסנת נאור (צילום: חופית בר, באדיבות המצולמת)
אסנת נאור: "אחרי 40 שנות ניסיון, אני מגשימה חלום" | צילום: חופית בר, באדיבות המצולמת

מלבד מחקרים רפואיים, מתוקף תפקידה כאחות אחראית, אסנת קולטת את הצוותים החדשים שמגיעים למחלקה. "לדור הצעיר יש צרכים שונים, הם לא רואים את המקצוע כמונו", היא אומרת, "הם שואלים שאלות, יש להם ידע, הם מחוברים לתקשורת ופחות מחוברים למטופל. על מנת לקלוט אותם בצורה מיטבית, אני צריכה להתאים את עצמי אליהם. הלימודים אפשרו לי להתקרב לעולם התוכן של הצעירים".

איך למשל הלימודים סייעו לך בזה?

"כשמגיעים אח או אחות חדשה יש צורך בהערכה, כדי לבדוק התאמה למחלקה ולצוות", היא מסבירה, "במהלך הלימודים הבנתי שאני צריכה לערוך שינויים בהערכה ולהתמקד גם בפן האישי ולא רק בידע. אלו דברים שלא היו בעבר. רק בתואר השני הבנתי שאני חייבת ליצור שינוי במודל הקיים".

איך את משלבת את הלימודים עם עבודה תובענית?

"בעבודה אני כל כולי בעבודה", היא משיבה, "וכשאני בבית אני זמינה כל הזמן, אבל הצוות הרפואי פונה אליי רק כשבאמת הם זקוקים לי. בנוסף, המשפחה שלי, ובמיוחד ארבעת ילדיי ושבעת נכדיי, מכבדת את הלימודים שלי ואת ההשקעה הרבה שלי בהם".

"הכלים הפרקטיים מסייעים לי בשטח"

לדולב עינב (29), סטודנט לתואר שני בייעוץ חינוכי, ובמקור מנוף הגליל, היה ברור כבר במהלך התואר הראשון שהוא ימשיך ללימודי תואר שני. לדבריו, היתרון המרכזי בלימודי התואר השני הם הכלים הפרקטיים שניתנים לו ומסייעים לו בשטח: "יש לנו שיעורי מיינדפולנס, שבהם נותנים לנו כלים לזהות מצבים שונים שתלמידים יכולים להיות מצויים בהם, על מנת שנוכל להפנות אותם בזמן הנכון לאיש המקצוע המתאים. הכלים שקיבלתי בלימודים אפשרו לי להתמודד בפרטיקום שאני עושה בחטיבה עליונה עם מצבים מאתגרים, להיות קשוב, להכיל, לשים לב לשפת הגוף של הנועץ וכדומה. כל אלו הם ניונאנסים חשובים שלא נלמדים בתואר ראשון".

עוד מדגיש דולב כי הסגל האקדמי מגיע רובו ככולו מהשטח: "יש הלימה בין הקורס לבין מי שמעביר אותו. הסגל מורכב מפסיכולוגים וממטפלים משפחתיים או זוגיים ולכן הלימודים לא נשארים רק ברמה התיאורטית, אלא מובאים הלכה למעשה".

דולב עינב (צילום: צילום עצמי, באדיבות המצולם)
דולב עינב: "הכלים הפרקטיים מסייעים לי בשטח" | צילום: צילום עצמי, באדיבות המצולם

בניגוד למרואיינות האחרות בכתבה, דולב כאמור, מגיע ללא רקע מקצועי באמתחתו, אך הבחירה להמשיך לתואר שני מיד אחרי שסיים את הראשון, מאפשרת לו לגשר על הפערים. "בקורס של הדרכת הורים, למשל, התנסינו בהדרכת הורים ובנינו תוכניות התערבות", הוא מספר, "אנחנו מביאים מקרים לכיתה ומתדיינים עליהם ובתוכנית הפרקטיקום לומדים ומתנסים לא רק בעולמות התוכן של ייעוץ חינוכי, אלא גם בממשקי העבודה השונים שיש למקצוע. אני מרגיש שתהיה לנו 'קליטה רכה' כשנצא לשטח בעצמנו".

רונית, אסנת ודולב, שלושתם סטודנטים לתואר השני, מעידים על הכלים שהם רוכשים תוך כדי התואר ומצליחים להטמיע וליישם אותם כבר עכשיו. ניכר כי דווקא הקורונה ואתגריה הייחודים, אפשרה להם לנצל את ההזדמנות לעשות קפיצת מדרגה בקריירה, ושלושתם אסירי תודה על כך.