אין ספק שאם יש מקצוע שעלה לכותרות בשנה האחרונה – מדובר במקצועות הבריאות. אם עד עכשיו התחום היה מבוקש מאוד, משבר הקורונה הפך אותו לנחשק אפילו יותר. אולי זה הבינג' החוזר שעשינו ל"אנטומיה של גריי" בזמן הבידוד, ואולי זו ההערכה הגדולה וההבנה בשליחות ובחשיבות של התחום – אבל המגמה ברורה, אפילו ברורה מאוד, הולכים ורבים האנשים שהולכים ללמוד את התחום, ואפילו עוזבים מקצועות נחשקים שהם כבר עובדים בהם, על מנת ללמוד ולעסוק בו.
אז איפה זה קורה?
עד לא מזמן נהוג היה לחשוב כי מקצועות הבריאות נלמדים רק במקומות מסוימים מאוד, אולם בשנים האחרונות יותר ויותר סטודנטים נוהרים לפריפריה ומוצאים בה מסגרת לימודים מקצועית למגוון תארים מבוקשים בתחום כמו פיזיותרפיה, רפואת חירום, מדעי המעבדה הרפואית, סיעוד ועוד.
בין מוסדות הלימוד המובילים, מככבת בגאון המכללה האקדמית צפת שכבר שנים מייצאת בוגרים מצטיינים ואנשי מפתח ומחקר למרכזים הרפואיים, שירותי הבריאות, בתי חולים, קופות החולים ומוסדות הרפואה והבריאות המובילים של ישראל.
עם שכר לימוד אוניברסיטאי, תנאי תשלום נוחים, ספריה עשירה, מעונות סטודנטים, מגוון מלגות ועוד – לא פלא שצעירים רבים מבינים ששווה לחשוב מחוץ לקופסה, לצאת מהמרכז, לנחות ביופי ובפסטורליה של הצפון ולבחור ללמוד בגליל.
אז איזה מקצוע הכי מתאים לכם ואיפה אפשר לעבוד אחר כך? כל התשובות כאן.
תואר B.EMS ברפואת חירום
ראש החוג: פרופ' יזהר בן שלמה
אם אתם אוהבים רפואה ואקשן, זו התוכנית בשבילכם. מדובר בתוכנית יחידה מסוגה בצפון הארץ, תלת-שנתית, המשלבת תואר "בוגר ברפואת חירום (B.EMS), המקביל ושווה ערך לכל תואר אוניברסיטאי ראשון אחר כמו B.A אוB.Sc והמאפשר המשך לימודים אוניברסיטאיים לקראת תארים גבוהים יותר, יחד עם הסמכה מטעם מד"א למקצוע הפרמדיק.
לפרמדיקים בישראל תפקיד חשוב בהצלת חיים בשגרה ובמצבי חירום, שכן הם מוסמכים להעניק טיפול חירום ראשוני למטופלים הסובלים ממצב רפואי דחוף, כאשר אין אפשרות להמתין עד שיגיעו לבית החולים להמשך הטיפול.
בחוג תוכשרו להיות אנשי מקצוע מעולים ותלמדו לשלב גישה אנושית ותומכת למטופל לצד ידע מקצועי ברמה גבוהה ויכולת לנהל אירועים מורכבים, ברמה העיונית והמעשית.
מה עושים עם זה אחר כך?
בישראל פועלים כיום כ-3,000 פרמדיקים המועסקים במגוון רחב של גופים, ממגן דוד אדום, ארגון הצלה, חברות פרטיות כמו שח"ל, נטל"י, חיאת, חייאן ועד למרפאות רפואה דחופה כמו טרם, ביקור רופא, מרכזי רפואה דחופה בתעשייה האווירית, נתב"ג, רפאל ועוד. בנוסף, פרמדיקים יכולים להשתלב גם במערכי הדרכה וסימולציה רפואיים ואקדמיים וכן לעסוק בהטסות רפואיות ותועמלנות של תרופות וציוד רפואי.
ראש החוג לרפואת החירום במכללה האקדמית צפת, הפרופ' יזהר בן שלמה, הוא חוקר ורופא מומחה בעל שם בתחום הפריון, המיילדות והגינקולוגיה. מחקריו זכו לתהודה בכתבי עת אקדמיים מובילים בתחומי הרפואה והמחקר, כמו גם בעיתונות הכללית. פרופ' בן שלמה שימש כעמית מחקר בתחום חקר הפריון מטעם קרן פולברייט היוקרתית במסגרת אוניברסיטת מרילנד, וישמש, בין היתר, גם כפרופסור אורח ביחידה לחקר הפריון של המחלקה הגינקולוגית באוניברסיטת סטנפורד היוקרתית שבקליפורניה.
תואר ראשון בסיעוד (B.S.N)
ראשת החוג: ד"ר אמירה עוסמאן
כחלק ממדיניות משרד הבריאות ומנהל הסיעוד, למסד את ההכשרה בסיעוד ברמה אקדמית על מנת להבטיח איכות טיפול גבוהה – נפתח גם החוג לסיעוד במכללה האקדמית צפת. מאז פתיחתו ועד היום, צבר החוג לסיעוד במכללה האקדמית צפת מוניטין ויוקרה אקדמיים ומקצועיים רבים מאוד בקרב מנהלי ובכירי המערכת הרפואית בישראל ובראשם המרכזים הרפואיים ובתי החולים המובילים בכלל רחבי הארץ. אז אם אתם רוצים לשלב תחום טיפולי ואנושי לצד ידע מקצועי בעולמות הרפואה והבריאות – נדמה שסיעוד הוא המקצוע המושלם עבורכם.
האחיות והאחים, הם הציר המרכזי של מערך הרפואה מול המטופלים ובני משפחותיהם, ולמעשה הם האחראיים בפועל על מתן רבים מן הטיפולים הרפואיים בבתי החולים, במרפאות ובשירותי הבריאות הקהילתיים.
אחרי לימודים של ארבע שנים, תקבלו ידע תיאורטי וקליני רחב לצורך הענקת טיפול בטיחותי תוך הקניית מיומנויות לזיהוי דילמות אתיות, חשיבה מערכתית, אבחון, ניהול וקידום בריאות באופן המותאם לקבוצות שונות באוכלוסייה.
מלבד התואר, הבוגרים יהיו זכאים לגשת לבחינת רישום ממשלתית לקבלת תעודת הסמכה של משרד הבריאות. בשל הביקוש והמוניטין האקדמי, המחקרי והמקצועי נפתח לפני שנים אחדות מסלול ללימודי תואר שני בסיעוד במכללה האקדמית צפת, לצד הלימודים לתואר ראשון.
מה עושים עם זה אחר כך?
לבוגרי תואר ראשון ושני בסיעוד, ישנן מגוון אפשרויות להמשך הקריירה כמו קריירה קלינית בסיעוד עם מומחיות בתחומים שונים כמו מיילדות, טיפול נמרץ ילדים, פגים, בריאות הנפש, חדר ניתוח, אונקולוגיה, רפואה דחופה, נפרולוגיה, מניעה וקידום בריאות הציבור, גריאטריה ועוד.
כמו כן, ניתן להמשיך לתפקידי ניהול כמו אחראי/ת מחלקה, אחראי/ת מרפאה, מתאם/ת מצבי חירום או מערך השתלות וקידום פרויקטים בבתי חולים ובמוסדות בריאות. בנוסף, ניתן להמשיך את ההכשרה ללימודים מתקדמים לקראת תואר שני או שלישי במוסדות שונים כדי להשתלב בהוראה, הדרכה קלינית ומחקר.
חרף קורונה, החוג לסיעוד במכללה האקדמית צפת רשם בשנה האחרונה, הישג יוצא דופן: 100 אחוזי הצלחה בבחינת הרישוי וההסמכה הממשלתית.
ראשת החוג לסיעוד במכללה האקדמית צפת, הד"ר אמירה עוסמאן, היא בעלת דוקטורט בבריאות הציבור בהתמחות בקידום בריאות וחינוך לבריאות מטעם אוניברסיטת דרום קרוליינה שבקולומביה. במהלך לימודי הדוקטורט זכתה במלגת פולברייט היוקרתית. בסוף שנת 2018 חזרה לישראל, לאחר שהשלימה את השתלמות פוסט הדוקטורט שלכה באוניברסיטת צפון קרוליינה שבצ'אפל היל. חוקרת בתחום התנהגות בריאות בדגש על מדיניות והשפעות צריכת טבק ומוצרי עישון.
תואר B.P.T בפיזיותרפיה
ראשת החוג: ד"ר ג'נאן עבאס
פיזיותרפיה היא נדבך חשוב ומרכזי במקצועות הבריאות, שמטרתו העיקרית היא שיקום המטופל והשבתו לתפקוד מרבי. המקצוע מתמקד באבחון, מניעה, טיפול ושיקום של מערכת התנועה (שריר-שלד-מערכת העצבים). לאחר ארבע שנות לימוד, מלבד התואר, בוגרי התוכנית יהיו רשאים לגשת לבחינת הרישוי הממשלתית. אז אם אתם מחפשים לטפל בתחומי שיקום כדוגמת התפתחות הילד, אורתופדיה, נוירולוגיה, גריאטריה ורווחה – פיזיותרפיה היא תחום שעליכם לקחת בחשבון.
במסגרת לימודיכם במכללה האקדמית צפת, תקבלו ידע תיאורטי, מעשי וחוויתי בתחומי התפתחות מערכת התנועה מגיל ינקות ועד זקנה, תוך קבלת כלים לחשיבה עצמאית, ביקורתית ויצירתית, שתהווה בסיס להמשך ההתפתחות האישית והמקצועית שלכם.
מה עושים עם זה אחר כך?
אפשרויות התעסוקה בפיזיותרפיה הן מגוונות ובתחומי התמחות שונים, כגון שיקום נוירולוגי, שיקום אורתופדי והתפתחות הילד. אפשרויות התעסוקה בסיום הלימודים והרישוי הן בבתי חולים, קופות חולים, מרכזים להתפתחות הילד, מרכזי שיקום, מכונים פרטיים, משרד החינוך, משרד הרווחה ועוד. ניתן להמשיך לתארים מתקדמים תוך שילוב הידע הקליני.
החוג לפיזיותרפיה במכללה האקדמית צפת רשם בשנה האחרונה, חרף הקורונה, 100 אחוזי הצלחה במועד א' של בחינות הרישוי הממשלתיות האחרונות בשיאה של מגפת הקורונה בארץ.
לראשת החוג לפיזיותרפיה במכללה האקדמית צפת, ד"ר ג'נאן עבאס, ניסיון יישומי ואקדמי-מחקרי רב שנים. היא עבדה כ-18 שנים כפיזיותרפיסטית במכבי שירותי בריאות ובבית החולים העל-אזורי רמב"ם שבחיפה, ואף שימשה בחלק מהזמן כמדריכה קלינית וכרכזת נושא ההדרכה הקלינית במחוז צפון של מכבי שירותי בריאות. ד"ר עבאס סיימה את לימודי הדוקטורט שלה בחוג לאנטומיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ואף פרסמה מגוון מאמרים, הקשורים לנושא בכתבי עת מובילים בתחום. כיום היא עוסקת במחקר קליני בקהילה הקשור לכאבי גב תחתון כרוניים.
תואר B.Sc במדעי המעבדה הרפואית
ראשת החוג: פרופ' מירה ברק
אם יש משהו שהשנה האחרונה עשתה, הוא לשים את המעבדה הרפואית בחזית המערכה. תחום מדעי המעבדה הרפואית מהווה מסלול מקצועי המתפתח עם השנים כמקצוע מרכזי במערכת הבריאות. תמורות מהותיות ברפואה מחייבות לימוד אקדמי מעמיק, הן תיאורטי והן מעשי, בתחומים שונים ומגוונים של מדעי המעבדה הרפואית, כדוגמת פיתוח שיטות חדשות בתחומי המיקרוביולוגיה, הביוכימיה, ההמטולוגיה, האימונולוגיה והגנטיקה תוך שימוש בשיטות לניתוח תוצאות מתקדמות.
מאחר וכ-80-70 אחוז מההחלטות הרפואיות מבוססות על תוצאות מעבדה אישיות, ישנה עלייה גדולה במגוון ובכמות הבדיקות ובשיטות האבחון והמחשוב. הדרישות מעובדי המעבדות הרפואיות מחייבות הכרה מרבית ויסודית של גורמי המחלה, סוגי המחלות כולל מחלות מטבוליות וגנטיות, אפידמיולוגיה של מחלות, כולל הבסיס הביוכימי והמולקולרי למחלות זיהומיות וממאירות.
למעשה, מדובר בשילוב של ידע רפואי עם ידע במדעים מדויקים, אבחון ומחשוב. כיום, נדרשים עובדי מעבדה, אחרי שלוש שנות לימודים, לייעץ באשר לנחיצות הבדיקות, השימוש המושכל בהן, התנאים הקדם-אנליטיים ומשמעות תוצאותיהן.
מה עושים עם זה אחר כך?
בוגרי המכללה האקדמית צפת המסיימים את לימודיהם, כשברשותם תואר ראשון, זכאות לרישיון עבודה, ניסיון מעשי, מיומנויות אישיות וידע נרחב על מערכת הבריאות בכלל והמעבדות הקליניות, בפרט. הם יוכלו להשתלב בתחומים הקליניים הקשורים במעבדנות רפואית ולהתקדם מקצועית עד לניהול מעבדה, כמו גם להמשיך וללמוד לתארים גבוהים יותר. בנוסף, באפשרותם לעשות השלמה של ארבע שנים לצורך קבלת תואר דוקטור לרפואה.
בין המערכות השונות להשתלבות אפשרית של בוגרים, ניתן למצוא מעבדות מחקר בתחומי הרפואה ומדעי החיים, מעבדות קליניות בבתי חולים ובקהילה, מעבדות רפואיות לבריאות הציבור, תעשיות ביו-רפואיות וביו-טכנולוגיות, חברות תרופות ועוד.
ראשת החוג למדעי המעבדה הרפואית במכללה האקדמית צפת, הפרופ' מירה ברק, שימשה בתפקידה הקודם כמנהלת המעבדה המחוזית של קופת חולים כללית בנשר, המעבדה השנייה בגודלה של קופת חולים כללית בישראל. במסגרת תפקידה זה, הייתה ברק אמונה על כ-100 עובדים, במעבדה שביצעה מדי חודש בחודשו עשרות אלפי בדיקות מכ-22,000 דגימות.
פרופ' ברק נחשבת לאחת המומחיות הגדולות בארץ למעבדנות רפואיות ולמציאת שיטות חדשניות לאנליזת דגימות רפואיות ומשמשת כיועצת בינלאומית בתחומים אלו. במהלך השנה האחרונה, עומדת פרופ' ברק בראש מעבדת הקורונה בנמל התעופה בן גוריון.
תואר B.A במערכות מידע ניהוליות
ראש החוג: פרופ' עפר עציון
בחברת המידע עתירת הדיגיטל בה אנו חיים, אחד המקצועות המבוקשים והמשתלמים ביותר לשכירים בארגונים ובחברות וליזמים עסקיים הוא עיסוק בטכנולוגיות המידע. טכנולוגיות המידע מצויות בכל רבדי החיים והן מלוות אותנו הן בעולם העבודה ובכל תחום אחר בו אנו נוגעים בו בחיי הפרט.
טכנולוגיות המידע מתקדמות היום לכיוונים מרתקים, כגון רכב אוטונומי, רפואה מותאמת אישית, עגלת קניות חכמה, מערכת שליטה על רמזורים, סייבר הגנתי והתקפי ועוד. האנשים העוסקים בתחום זה משפיעים על חייהם של אנשים רבים בכל התחומים שאפשר להעלות על הדעת.
התוכנית התלת-שנתית ללימודי מערכות מידע ניהוליות במכללה האקדמית צפת, נעשית בשיתוף ומעורבות של חברות עסקיות בתחום טכנולוגיות המידע, ונועדה להכשיר את הלומדים להשתלבות בתעשיית טכנולוגיות המידע הישראלית.
הסטודנטיות והסטודנטים הלומדים במסגרת החוג למערכות מידע ניהוליות במכללה האקדמית צפת מקבלים מלבד רקע תיאורטי ואקדמי, רקע נוסף באימון ובעידוד דרכי חשיבה יזמית וחדשנית במסגרת סדנה מיוחדת הפועלת במסגרת המכללה האקדמית צפת והחוג למערכות מידע ניהוליות, הסדנה ליזמות ולחדשנות במכללה האקדמית צפת.
מה עושים עם זה אחר כך?
החוג למערכות מידע ניהוליות במכללה האקדמית צפת ממוקד בנושא הכשרת סטודנטים להשתלבות בעבודה בתחום טכנולוגיות המידע. בוגרי התוכנית יכולים להשתלב במגוון תחומים כמו פיתוח תוכנה, ניתוח נתונים, ניתוח מערכות, הטמעה ותמיכה במערכות מידע בארגון, ובנוסף להיות יזמים, או לעבוד במיזמים טכנולוגיים.
העבודה עצמה מתקיימת בארגונים מסוגים שונים, ביניהם חברות רב-לאומיות העוסקות בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות, חברות מקומיות המספקות שרותי פיתוח ותמיכה, ארגונים גדולים וקטנים לפיתוח ותמיכה במחשוב הארגוני וחברות הזנק ומיקור חוץ. כמו כן, ניתן להמשיך ללימודים מתקדמים לתואר שני במערכות מידע או במנהל עסקים, בהתאם לתנאי הקבלה.
ראש החוג למערכות מידע ניהוליות במכללה האקדמית צפת, הפרופ' עפר עציון, סיים את לימודי הדוקטורט שלו בחוג למדעי המחשב באוניברסיטת טמפל בפילדלפיה ושימש לסירוגין בתפקידים שונים באקדמיה ובתעשיית הטכנולוגיה העילית (ההיי-טק). בשנת 2014 חזר לאקדמיה לאחר שנים רבות בהן עבד בחטיבת המחקר של IBM, ייסד את אגודת Evenet Processing Technical Society לעיבוד מאורעות מחשובים בזמן אמת, ועמד בראשה.
המסלול לבריאות דיגיטלית בחוג למערכות מידע ניהוליות
ראש החוג: פרופ' עפר עציון
בריאות דיגיטלית היא התחום הצומח בקצב המהיר ביותר בהיי-טק ברמה העולמית, ומהווה מהפכה בכל נושאי הרפואה והבריאות. בשנים האחרונות תחום הבריאות הדיגיטלית הפך להיות אחד השווקים המתפתחים והצומחים בעולם, והוא צפוי להגיע להכנסות של מעל ל-600 מיליארדי דולרים במהלך השנים הקרובות.
מדינת ישראל היא מעצמה בתחום זה, ויש יותר מאלפיים חברות העוסקות בבריאות דיגיטלית בענפיה השונים. הלימודים בתחום נפרשים מלימוד וחקר של מערכות מידע רפואיות, ניתוחי מידע רפואי לקבלת החלטות, רפואה מרחוק, רפואה מותאמת אישית, ועד שימוש ברובוטים ובמחשבים ביולוגיים שיבצעו פעולות רפואיות בתוך הגוף.
המסלול לבריאות הדיגיטלית במכללה האקדמית צפת נועד לענות על צורך קיים, הולך וגובר בתעשייה הישראלית והבינלאומית, גישור על "פערי שפה" בין אנשי המחשבים לאנשי מערכת הבריאות. המסלול הוא בעיקרו טכנולוגי ומחשובי, עם זאת הוא משלב אלמנטים הקשורים ישירות למקצועות הבריאות.
במסגרת הלימודים במסלול, צפויים הסטודנטים ללמוד נושאים הקשורים בניתוח נתוני ביג דאטה (נתוני עתק) ולמידת מכונה (למידה חישובית), הכרה ותפעול של מערכות תומכות החלטה בתחום הרפואי, לימודי רפואה מבוססת מאורעות ולימודי רפואה מותאמת אישית, בד בבד עם לימודי מערכות הבריאות והרפואה בעולם ובישראל, בשילוב לימודי רגולציה ואתיקה בריאותית. בוגרי המסלול צפויים לקבל לא רק רקע טכנולוגי, אלא גם פיתוח כישורים המאפשרים הצלחה בהיי-טק, כדוגמת יזמות וחדשנות, הבנה עסקית וכדומה.
מטרת הלימודים בתוכנית זו היא להכשיר אנשי טכנולוגיה אשר מבינים את השפה הרפואית, ויכולים באופן אפקטיבי לתכנן, לפתח ולתמוך במערכות ממוחשבות בתחומי הבריאות השונים.
המכללה האקדמית צפת בחרה ללמד את התחום כמסלול בחוג למערכות מידע, וזאת על מנת להעניק לסטודנטים כלים רחבים יותר ויישומיים יותר בתחום מערכות המידע. הבוגרים הם בוגרי החוג למערכות מידע ניהוליות במכללה, לכל דבר אשר מקבלים את כל הרקע הטכנולוגי והמתודולוגי בתחום מערכות המידע.
מה עושים עם זה אחר כך?
בוגרי התוכנית מיועדים להשתלבות בהיי-טק, בעולמות הבריאות ובעולמות הטכנולוגיה הרפואית.
