בין בתים חכמים, מכוניות אוטונומיות ורובוטים יפנים שמבדרים את הילדים, עושה רושם שעוד שנייה נגיע לעידן שבו באמת המכונות ישתלטו על חיינו או מה שנקרא: אסטה לה ויסטה, בייבי. הוליווד לרוב מלמדת אותנו שצריך לשקשק ולברוח מפני בינה מלאכותית, אבל אקדמאיים שבאמת מבינים בזה, מציירים תמונה קצת אחרת.

ביום ראשון ה-2.6, יתקיים כנס "המהפכה התעשייתית הרביעית: בינה מלאכותית" ביוזמת מרכז דנגור אוניברסיטת בר אילן. במסגרתו, יתקיים פאנל מומחים שיבחן את השפעת סופרי המד"ב על המדע, אם בכלל יש כזו. הפאנל יכלול את רני גרף, מו"ל הוצאת גרף; ד"ר קרן לנדסמן, רופאה אפידמיולוגית וסופרת מד"ב; פרופ' גל קמינקא, ראש מאגד הרובוטיקה במח' למדעי המחשב באוני' בר אילן ונועה מנהיים, עורכת ראשית של ספרות מקור בהוצאת זב"ם, שגם תנהל את הפאנל. רגע לפני שזה קורה, כינסנו את כל משתתפי הפאנל למושב וירטואלי מקדים כדי לנסות לברר איתם כבר עכשיו - האם הטכנולוגיה שיש לנו בכיס היא אויבת או חברה?

לדעתכם, איך הכי נכון להגדיר בינה מלאכותית?

קמינקא: "בינה היא היכולת להגיב נכון גם במצב שבו אין ידע מידי על התגובה הנכונה והיכולת להשתמש בכל הידע הקיים כדי להגיב על מצבים חדשים. בינה מלאכותית הוא התחום המדעי העוסק בחקר הבינה המיוצרת על ידי טכנולוגיות, ולחילופין יוצר טכנולוגיות בעלות יכולות בינה".

האם זה נכון להאניש רובוטים ולייחס להם תכונות אנושיות כמו רצון, כעס או יצר הישרדותי?

מנהיים: "השאלה היא לא האם זה נכון, אלא האם זה נמנע, והתשובה היא לא. המין האנושי הוא אתנוצנטרי מעצם טיבו. אנחנו מאנישים הכל, כולל אבני מחמד באייטיז. גם השפה שלנו מייחסת ללא הרף תכונות אנושיות או כופה דימויים אנושיים על חפצים דוממים. אז כשיש לפנינו רובוט שיש לו אפילו שמץ של דמיון לאנושי? ברור שנאניש אותו. אבל זה גם יגרום לנו לפחד ממנו".

קמינקא: "אם במדע עסקינן, אז התשובה היא שבדרך כלל אין בכך הרבה טעם. אנחנו לא בונים רובוטים עם רגשות ולכן אין ערך בלייחס להם כאלו (זו זכותו של מי שרוצה לחשוב ששואב האבק שלו עצוב, אבל זה לא משנה את פעולתו של שואב האבק). המצב היחידי שבו אני יכול לחשוב שכדאי לייחס לרובוטים תכונות כאלו היא אם ייחוס התכונות משפר את עבודתם. לעיתים כדאי לבנות רובוטים שמזייפים רגשות - לדוגמא, כדי לשמח את המשתמשים".

איזו יצירה עד כה תיארה באופן המדויק ביותר את עתידה של הבינה המלאכותית?

קמינקא: "אף אחת. יצירות מד"ב מגרות את הדמיון ומסעירות את המחשבה - וזהו. אם הייתי צריך לבחור בכל זאת יצירה שלפחות נותנת כיוון שאני חושב שיש בו משהו מציאותי, זה היקום של 'מלחמת הכוכבים', שבו הרובוטים לסוגיהם ('droids') הם מצד אחד חלק יומיומי ונדוש, ומצד שני אף אחד לא טועה לחשוב שהם בעלי חיים".

גרף: "ספרי מדע בדיוני, בדיוק כמו כל ז'אנר אחר, לא מנבאים דבר ולא אמורים לנבא דבר. לפעמים תיאור מסוים ביצירה מסוימת פוגע במידה מסוימת בדבר מה שמתקיים במציאות, וברוב הפעמים בכלל לא. גם אם כן וגם אם לא זה לא משנה דבר לגבי איכותה של היצירה. ואחרי כל הדברים האלה, אני ממש מקווה ש'המטריקס' אינה היצירה הזו".

שליחות קטלנית, בלייד ראנר, מסע בין כוכבים, הנוקמים, ווסטוורלד ועוד עוד: כולן יצירות המתארות עתיד עגום בו בינה מלאכותית מנסה להשתלט על העולם ולהשמיד את האנושות. למה החזון תמיד שלילי? אין משהו חיובי יותר?

קמינקא: "ב'ווסטוורלד' המכונות לא מנסות להשתלט על העולם, אלא רק להשתחרר ולקבל נתח בו. ב'מסע בין כוכבים' יש המון פרקים שעוסקים בבינה מלאכותית, אבל כמעט באף אחד מהם לא מנסה הבינה להשמיד את האנושות - בבודדים שבהם המוטיב עולה, זה מופיע כמחשב שיוצא משליטה ולא מציית".

לנדסמן: "ובואו לא נשכח את R2D2, C3PO, BB8 - כולם יצירי בינה מלאכותית שנלחמים למען כוחות הטוב. גם בסדרה 'האורוויל' רובוט מציל את הצוות שוב ושוב". 

גרף: "אם בקולנוע ובטלוויזיה נוהגים להדגיש מדי פעם דווקא את הצד האפל והשלילי, הרי שבספרות המצב שונה. בספרה של אן מקאפרי "הספינה המזמרת", גיבורת הסיפור היא בינה מלאכותית שליבנו יוצא אליה. ביצירות חדשות יותר מהשנים האחרונות ניתן לראות גישות שונות ומעניינות לנושא, ודי אם אזכיר את סיפורה הנפלא של חברת הפאנל שלנו, ד"ר קרן לנדסמן, 'לבד, בחושך', שמעניק לבינה המלאכותית תכונות אנושיות שמאפיינות כמה מהמשפחות הכי טובות שלנו. בסרטו הנפלא של ספייק ג'ונז משנת 2014, 'היא', אנו מקבלים בינה מלאכותית אנושית יותר מאנושית, וכך גם בפרק שפתח את העונה האחרונה של 'מראה שחורה' שכמעט כל דמויותיו מורכבות מבינות מלאכותיות".

מנהיים: "מה שכן, רובוטים דמויי אדם, הסוג שמופיע בדרך כלל בסרטים, סובלים מבעיית 'עמק המוזרות', כלומר שהם מספיק דומים לאדם ומספיק שונים ממנו בכדי לעורר בנו את תחושת 'האלביתי' שעליה כתבו פרויד וינטש - הם מפחידים אותנו באופן לא מודע דווקא כי הם דומים לנו יותר מדי, אבל הם לא בדיוק אנחנו. נקודה נוספת היא שמאחר ואנחנו יצרנו אותם, אנחנו פרנקנשטיין, ה'אב' שלהם, ואנחנו חוששים שהם יקומו עלינו להשמידנו ולהחליפנו, כפי שכל 'בן' רוצה לעשות, כמו בתיאורה של פרויד".

תגידו, במידה וזה אכן יגיע לכדי מאבק של האנושות נגד בינה מלאכותית - יש לנו סיכוי?

קמינקא: "אני לא מכיר הרבה אנשים שמוכנים לוותר על הטלפון הנייד שלהם ולחיות בלעדיו. זה מאבק? הם השתלטו עלינו? האם יש מאבק עם הרובוטים שואבי האבק? עם מכונות הניקיון למכוניות? עם טייסים אוטומטיים? עם מכונות מיון דואר? כל אלו מפעילים בינה מלאכותית כזו או אחרת. אתם מרגישים שהפסדנו בקרב?".

גרף: "אין לי מושג על איזה מאבק מדובר, אבל נאמר שיהיה כזה, אין לי ספק שהוא לא יראה פוטוגני כמו על המסכים שלנו. ובכלל, כרגע נראה שהאויב הגדול ביותר של האנושות זו היא עצמה".

לנדסמן: "זה לגמרי נכון. כרגע האנושות לא מצליחה לשרוד את הבלגן שהיא בעצמה יצרה, והמובילים להכחיד אותה הם ההתחממות הגלובלית, חיידקים עמידים ומחלות מגיחות. אנחנו לא צריכים בינה מלאכותית מרושעת עתידית, אנחנו מצליחים להשמיד את עצמנו לגמרי לבד".