מגפת הקורונה נראתה לפני כחצי שנה כאילו הגיעה אלינו לביקור קצרצר. למרות זאת, לא נראה שהחיים שלנו יחזרו בקרוב לשגרה. שנת הלימודים שנפתחה ב-1 בספטמבר, נסגרה שוב לאחר שבועיים בלבד וכרגע איש לא יודע מתי התלמידים ישובו לכיתות. אנשי החינוך של שנת 2020 ידעו מראש שזו לא עומדת להיות שנה רגילה ולכן נערכו בהתאם. אז בין הכנות לפעילויות מקוונות, בניית המרחב הפיזי בהתאם להנחיות של משרד הבריאות ועוד המון מטלות שקשורות ללימודים וירטואליים, שוחחנו עם שני אנשי חינוך כדי לנסות להבין איך הם מתמודדים עם האתגר הלא פשוט הזה – לימודים בצל הקורונה.    

"היו לנו בעיקר סימני שאלה"

"ה- 1.9 בכל שנה הוא בדרך כלל יום חג. אבל הפעם, כחלק מפתיחת שנת הלימודים נדרשנו להתכונן ולהתמודד עם אתגרים חדשים וייחודים", מספר לנו מתן מרום, מנהל מחלקת הנוער והצעירים באורנית ועובד לשעבר בתנועת הנוער השומר הצעיר. "אף על פי שמרבית אנשי החינוך הבלתי פורמלי הוצאו לחל"ת עקב מגפת הקורונה, הם בחרו בכל זאת להמשיך ולעבוד מרחוק במטרה לשמור על קשר עם בני הנוער. כולנו יודעים עד כמה זה חשוב, במיוחד בתקופות כאלה, להיות משמעותיים ורלוונטיים עבור בני הנוער שנמצאים בחוסר וודאות וישנה חשיבות לשמירת הקשר איתם".

מרום הוא במקור בוגר מסלול מנהיגות לעוסקים בחינוך במכללת אורנים. למזלו, בזכות הלימודים הוא כיום הוא איש חינוך בעל יכולת לחשוב מחוץ לקופסא, למצוא את הדרך להיות יצירתי ולהישאר רלוונטי כמנהיג עבור בני הנוער. "האמת ששנת הלימודים שנפתחה הגיעה עם סימני שאלה רבים, כי אפילו יומיים לפני מועד פתיחת השנה עוד לא ידענו באיזה מתווה השנה תפתח", הוא אומר.

אז איך מתכוננים לסיטואציה חסרת וודאות שכזו? לפי מרום, פשוט מסתגלים: "בניתי מערכי שיעור ופעילויות ללמידה מרחוק והכנתי את עצמי שכך הולכת להראות מרבית שנת הלימודים הקרובה. עשיתי הכנה מנטלית ונפשית מוקדמת והזכרתי לעצמי שבתור איש חינוך אני צריך לדעת לתת את המענה הנכון ולהיות שם בשביל בני הנוער והתלמידים".

מתן מרום (צילום: Raviv studio & wedding photography)
מתן מרום | "הכנתי את עצמי שכך הולכת להראות מרבית שנת הלימודים הקרובה" | צילום: Raviv studio & wedding photography

הכי חשוב עכשיו: שאנשי החינוך ימציאו את עצמם מחדש

והיו גם כאלה שנאלצו להתמודד עם ההיבטים הטכניים. אחד המורים הללו הוא גל שמר, אשר עובד כגנן בגן הריאלי בחיפה, שמגלה שההכנות לשנת הלימודים כללו בעיקר חשיבה מחודשת על עיצוב הסביבה החינוכית, חידוד נהלי היגיינה ומזון.

שמר, בוגר תואר ראשון ותואר שני בחינוך לגיל הרך במכללת אורנים, מספר שעוד בתקופת ההכשרה הוא למד כיצד לנסות לשפר, להתאים ולגוון את ההתנהלות הקיימת של מורים. כתוצאה מכך, לדבריו, לבוגרי המסלול יש את היכולת הקריטית להמציא את עצמם או לחשב מסלול כל פעם מחדש – בלי להתפשר על יסודות החינוך.

"מכללת אורנים" הינה המכללה לחינוך המובילה בישראל, לפרטים נוספים >> 

גם למרום יש חוויה דומה מתקופת הלימודים: "למדתי קורסים רבים, תיאוריות מהעבר ומההווה וחוויתי חוויות שרק באורנים אפשר לחוות - גם במכללה וגם מבחוץ".

למה אתה מתכוון?
"באורנים דוגלים בעבודה קשה אך מתגמלת. למדתי דברים שעזרו לי בפועל תוך כדי העשייה המשמעותית שלי. למדתי מה זה להיות איש חינוך, ומה זה להיות אדם בעל ערכים ויכולות להנהיג ולסחוף אחריו קבוצות גדולות מרבדים שונים באוכלוסייה".

"במסגרת הלימודים עבדתי בעבודות שונות בעולם החינוך, ובעזרת הכלים שרכשתי באורנים יכולתי גם להשפיע על מקום עבודתי. עכשיו למשל ניתן לראות כיצד התיאוריה מתחברת לשטח: כל שבוע הייתי מעלה דילמות מהחיים האמיתיים שמשפיעות על בני הנוער עצמם ובאורנים קיבלתי את התשובות שחיפשתי, כדי שהיום יהיו לי תשובות כאלה לתלמידים".

גל שמר (צילום: צילום עצמי)
גל שמר | "לימדו אותי קודם כל חינוך מהו" | צילום: צילום עצמי

"חברות וחוסן רגשי קודמים לכל"

אצל שמר, ההיבט היישומי מקבל משמעות אפילו גדולה יותר: "בתואר הראשון באורנים בחרתי במוקד טבע ומדעים. המורים המדהימים לטבע, אותם אני מפאר ומהלל בכל הזדמנות, לימדו אותי קודם כל חינוך מהו. אחר כך, האהבה הזו הפכה לידע וכלים שימושיים מהם אני נהנה מאוד גם היום".

"בתואר השני המוקד היה הדרכה וניהול, ואני מרגיש שמעבר לשיפור יכולות ההדרכה שלי עם פרחי הוראה שמגיעים ומגיעות אליי, הוא קידם מאוד את היכולת שלי לחשוב מחוץ לקופסא".

אז מהו הדבר החשוב ביותר שמסייע להתמודד עם הקושי של התלמידים בתקופה מאתגרת כזו? "בסופו של דבר, בזמנים בהם נדרשת פעילות מקוונת כמו עכשיו בסגר השני, חברות וחוסן רגשי הם קודמים לכל. לכן, לשם יש לכוון את הפעילות, גם בזמנים המקוונים בהם לא נפגשים פיזית".

"בסופו של דבר", מסכם מרום, "התחושה היא שדווקא בתקופה כזו אני צריך לצעוד בראש מורם ולהרגיש שאני יודע מה אני עושה. בשביל להשיג את המטרה, אנחנו אנשי החינוך עובדים ביחד, משתפים, מתייעצים ומנסים לחשוב כיצד עובדים וממשיכים הלאה".