איך נשמע לכם להיחשף לאקדמיה באירופה עם סטודנטים נוספים כחלק מתוכנית הלימודים? כן, זה אמיתי לגמרי, וצפוי לקרות בשנה הבאה במכללת לוינסקי לחינוך במסגרת תוכנית המצוינות "ראש גדול בהוראה" (רג"ב).
רג"ב היא תוכנית שיזם משרד החינוך, ומטרתה לגייס סטודנטים עם יכולות גבוהות כדי שיהוו את חוד החנית של מערכת החינוך. הסטודנטים בתוכנית מקבלים הכשרה מעשירה, רחבה ואיכותית יותר בהשוואה לסטודנטים בתוכניות אחרות להוראה.
התוכנית מציעה מסלול מואץ של שלוש שנים (במקום ארבע) להשלמת תואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה. המתקבלים יזכו לפטור מלא משכר הלימוד לכל התואר תמורת התחייבות לעבוד במערכת החינוך במשך שנה אחת בגין כל שנת לימודים. נוסף על כך, מקבלים הסטודנטים במכללת לוינסקי לחינוך אחת לשנה מלגת מעורבות חברתית בסך 5,000 ₪ (ובסך הכול 15 אלף ₪ במהלך התואר).
לומדים להכיר מקרוב את תת-התרבויות בישראל
ד"ר דולי לוי, ראש התוכנית למצוינות במכללת לוינסקי לחינוך, מספרת שבתוכנית רג"ב לומדים ביחד סטודנטים מכל תחומי ההוראה – הגיל הרך, חינוך מיוחד, מתמטיקה, אנגלית, ספרות, לשון, מקרא, ביולוגיה, חינוך מוזיקלי. במסגרת הלימודים שמים דגש על איכויות אישיות ופדגוגיות במסגרות חינוכיות רב-תרבותיות. כלומר, מדגישים את פיתוח אישיות המחנך תוך הכרת קבוצות מיעוט בחברה הישראלית. בשנה א הסטודנטים מגיעים להתנסות בבית ספר "קריית חינוך יפו" ביפו, שבו לומדים יהודים וערבים, ובשנה ב' הם מתנסים בבית הספר "ביאליק-רוגוזין" בדרום תל-אביב, שבו לומדים ילדי עובדים זרים. יחד עם הילדים הם כותבים סיפור משותף, שיש לו זיקה לחיי הילדים, תוך כדי משחק והמחשה, במטרה ליצור עימם קשר אישי ובמקביל לחזק את מיומנויות הקריאה והכתיבה שלהם.
באילו תנאים צריך לעמוד כדי להתקבל לתוכנית היוקרתית? תנאי הקבלה הם ציון משולב החל מ- 615, שמורכב מציון פסיכומטרי של כ-620 וממוצע ציוני בגרות של 100, והצלחה במבחן מסיל"ה, שהוא מבחן שנערך במכון מופת ובודק התאמה אישיותית להוראה. לצד זאת, נערך למועמדים גם ריאיון אישי, כשנלקחים בחשבון ניסיון בהדרכה, מעורבות חברתית וכדומה.
כאמור, הסטודנטים שיתחילו לימודיהם בשנת הלימודים הקרובה (אוקטובר 2019) עתידים לטוס לאירופה, במטרה לפגוש את עמיתיהם למקצוע ההוראה ולהתוודע לתוכנית הלימודים ולהוויה הסטודנטיאלית בחו"ל. הרעיון נולד בעקבות יוזמה של סטודנטים בשנה השלישית, אשר יצרו קשר במסגרת הסמינר שלהם עם סטודנטים מאוניברסיטת דנבר בארה"ב, וקיימו איתם דיאלוג פורה לאורך כל השנה. "הרעיון הוא לא רק לדבר על רב-תרבותיות, אלא גם לפגוש ולחוות אותה", מסבירה לוי. "אני מאמינה שמורים בעלי כשירות בין-תרבותית, עם מודעות ללאום, דת, צבע עור אחר ועוד, יגלו אחר כך יותר גמישות ופתיחות בעבודתם".
"אתה לא מגיע לתוך מערכת שבה אתה צריך להיות יס מן"
יהב מססה, בן 28 מראשון לציון, סיים בשנה שעברה את התואר הראשון בהוראה במסגרת תוכנית רג"ב במכללת לוינסקי לחינוך. כיום הוא עובד כמורה למתמטיקה בתיכון "הרצוג" בחולון. את אהבת החינוך שאב מהבית – מאביו, מנהל בית ספר בגמלאות ומאחותו הגדולה – מורה לתנ"ך. "נחשפתי לתוכנית רג"ב כשהגעתי להירשם למכללה. הגעתי עם בגרות ופסיכומטרי גבוהים, ואמרו לי שאני מועמד לתוכנית", הוא מספר. "אותי אישית משכה העובדה שהם מציעים מלגת לימודים מלאה. אבא שלי מאוד דחף אותי, היו לו מורים בבית הספר שהם בוגרי התוכנית, והוא אמר שהוא מרגיש הבדל בין מי שלמד בתוכנית הזו לבין מי שלא".
לדברי מססה, "התוכנית באה לקדם תפיסת הוראה אחרת, המורה כיוזם ומוביל ולא כמוביל. אתה לא מגיע לתוך מערכת שבה אתה צריך להיות יס מן, אלא יש לך מקום לדבר, לשאול ולחקור".
הסטודנטים בתוכנית רג"ב מתנסים הרבה יותר בתהליכי חקר, עבודה בקבוצות והוראה שאינה פרונטלית. הם לומדים בקורסים אינטר-דיסציפלינריים, המשלבים כמה תחומי דעת, ומתנסים בטכנולוגיה, כאשר לרשותם עומד מרכז חדשנות במכללה וחדרי סימולציה, שבהם הם מדמים סיטואציה שמתרחשת בכיתה. הסטודנטים מתבקשים לנהל את האירוע תוך שהוא מצולם בווידיאו, ולאחר מכן, הם צופים יחד עם המרצים בקטעים המצולמים ומנתחים אותם.
המפגש עם סטודנטים מצטיינים ברחבי הארץ
היבט מיוחד נוסף בתוכנית הוא שבחלק מהקורסים הסטודנטים לומדים יחד עם סטודנטים מצטיינים ממכללות אחרות ברחבי הארץ, בכל פעם במכללה אחרת. כך הסטודנטים יוצאים מתוך גבולות המכללה, ומכירים סטודנטים להוראה גם במגזר הערבי, החרדי והממלכתי-דתי.
"היו לנו כמה מפגשים עם סטודנטים ערביים ממכללת אלקאסמי, והם פקחו לי את העיניים", אומר מססה. "יש לי היום תלמיד מוסלמי באחת הכיתות שלי, ואני מרגיש עם זה בנוח, כי כבר ראיתי ונחשפתי. הוא צם ברמדאן, למשל, אז ביקשתי ממנו שיספר על זה לכיתה בזמן השיעור. זה חשוב לתת לקבוצות מיעוט מקום, במיוחד במדינה כמו שלנו", אומר מססה.
מססה כאמור מצא במהירות עבודה כמורה, עוד לפני שסיים רשמית את התואר. "לכאורה הייתה אמורה להיות בעיה עם משרד החינוך, אבל המנהלת שלי פנתה למפקחת כדי שאוכל לעבוד עוד לפני סיום הלימודים. אני מניח שהשם של התוכנית נתן לי את האישור להתחיל לעבוד קצת לפני הזמן. הרוב הגדול של הסטודנטים שעובדים איתי נשארו לעבוד במערכת החינוך. מי שהיה איתי כסטודנט במכללה מאוד פורח – יש לכולנו מוטיבציה ליזום, לשנות ולעשות אחרת את הדברים".