תקופת הלימודים הסטודנטיאלית מביאה עימה כמות ומגוון משימות לימודיות שטרם חוויתם, כתוצאה מכך סטודנטים רבים חשים עומס ואינם בטוחים כי יצליחו לבצע את כל המשימות שלהם. הדבר יוצר אצלם תחושת לחץ, תסכול ולפעמים גם חוסר שליטה.

הזמן שלנו הוא משאב מוגבל וכשמספר המשימות עולה חשוב שנלמד איך להתנהל איתן נכון – איך לעבוד ביעילות ובחכמה.

איך עושים את זה? על ידי ניהול עצמי: אירגון ותכנון הדרך בה אנו משתמשים בזמן שלנו.

ניהול עצמי היא פרקטיקה שתדרשו לה גם בעולם העבודה (הבוס ייתן לכם משימות ודד ליין אבל הוא לא יאמר לכם מתי וכמה תשבו על כל משימה) כך שתקופת הלימודים היא זמן מעולה להתחיל להתנסות בכך. לכן כל מה שנכתב כאן רלוונטי מאוד גם לעולם העבודה.

ניהול עצמי – איך ננהל נכון את המשימות והזמן שלנו

  1.  בניית הבסיס – שיגרה יציבה ובריאה

    מתחילים בהתחלה – השיגרה היומית שלכם היא הבסיס עליו נבנה את הרגלי הלמידה. ככל שתשמרו על שיגרה יומית בריאה ומאורגנת כך יהיה לכם קל יותר לבסס עליה הרגלי למידה טובים יציבים. לכן לפני שתפנו לנהל את המשימות הלימודית מומלץ שתשקיעו מחשבה בשאלות כמו: האם אני אוכל בריא, האם אני ישן בשעות קבועות, האם אני מבצע פעילות גופנית ועוד. 
  2. אירגון המשימות

    שלב א' – ריכוז המשימות שלי- בשלב הראשון נרכז ונרשום את כל המשימות שלנו: שיעורים ב-Zoom, עבודה בסוציולוגיה, מאמרים בכלכלה, תרגיל בפסיכולוגיה. מומלץ להכניס גם משימות אישיות.
    שלב ב' – תיעדוף- מה המשימות הכי חשובות שלנו? מה הכי דחוף לנו? נתחיל למספר את המשימות עפ"י סדר עדיפות: 1-לביצוע מיידי 2-לבצע עוד השבוע 3-לביצוע בשבוע הבא. ליד כל משימה נרשום הערכת זמן לביצועה.
  3. תכנון – בניית לו"ז שבועי ויומי 

  • התכנון יעשה מראש לכל השבוע (ובתקופת מבחנים מומלץ גם באופן חודשי).
  • סוג היומן: הקלנדר של גוגל (או כל אפליקציה דומה) הוא כלי נוח וזמין לעבודה, אבל גם יומן שבועי קנוי או לוח מודפס יתאים בהחלט (פרינטבל בהמשך).

שלבי בניית לו"ז:

  • התחילו עם המסגרת היומית – הכניסו את המרכיבים הבסיסים שמעצבים את מסגרת היום שלכם: שעת הקימה והשינה שלכם, זמני הארוחות, פעילות ספורט.
  • המשיכו ב"קבועי זמן" – אלו פעולות חשובות שנקבעו מראש: בימים רגילים תכניסו כאן זמני שיעורים ושעות עבודה. בתקופה הנוכחית תוסיפו שיעורים ב-ZOOM, קבוצות למידה, וובינרים וכדומה.
  • כעת הכניסו ללו"ז חלונות זמן עבור המשימות שרשמתם, על פי סדר התיעדוף שקבעתן (נתחיל במשימות בציון 1 ורק אח"כ נכניס משימות בציון2) ובהתאם לזמן שהקצתן לביצועם.
  • הפסקות – הקפידו על הכנסת הפסקות קצרות ונעימות בין משימות שונות. הפסקה קצרה יכולה להיות קפה במרפסת, הליכה קצרה, זמן מסכים, שיחת טלפון או כל פעילות אחרת שממלאת אתכם, אבל אם תתעקשו גם הפעלת מכונת הכביסה היא פעולה אפשרית להפסקה (:
  • הפסקה ארוכה – אם רצף הלמידה הוא ארוך – דאגו לצ'פר את עצמכם בהפסקה או שתיים ארוכות (חצי עד שלושת רבעי שעה) במהלך היום בהם תעסקו בפעילות מהנה: קריאת ספר, פרק בסידרה, הליכה בחוץ. נסו למקם את ההפסקה הארוכה כפרס לאחר שביצעתם משימה מורכבת או מתישה במיוחד.
  • זמן פנוי – הגדירו מה הן השעות בהן אתם לא לומדים ואם תרצו, תכננו מה תעשו בהן. גם בתקופות לימודים לחוצות חשוב שתאפשרו לעצמכם זמן מנוחה והטענה.

תיחזוק הלו"ז:

  • משימות עתידיות: החזיקו רשימה בה תתעדו משימות לשבועות הבאים ואליה תעתיקו את המשימות שקיבלו ציון 3. עדכנו את הרשימה ברמה יומיומית והוסיפו אליה משימות חדשות. כשתארגנו את התכנון השבועי לשבוע הבא תשתמשו ברשימה הזו.
  • שינויים בלוח השבועי: אם במהלך השבוע קיבלתם משימה מיידית חשובה – הכניסו מיד חלון זמן לביצועה בלוח התכנון של השבוע הנוכחי (לפעמים תאלצו להזיז משימה אחרת כדי לפנות לה מקום).
  • עובדים עם רשימת מיקוד יומית? מומלץ להכין אותה בערב לפני.

כמה ימי חופש מותר לקחת מהעבודה?
עבודה עם לו"ז תכניס אתכם לשגרה יציבה | צילום: kateafter | Shutterstock.com

טיפים לסביבה תומכת לימודים

  • ביחרו בבית פינה קבועה, רצוי שקטה וארגנו בה את כל חומר הלימודים, כך שכשתשבו בה תסמנו למוח שלכם שאתם נכנסים למצב למידה.
  • עדיף לא ללמוד בשכיבה על המיטה או באזור בבית שיש בו הרבה תנועה של אנשים. אם בן הזוג / השותף לומד בבית, ניתן לחלוק מרחב למידה, זה מכניס לאווירה.
  • בתקופה הנוכחית, אם כל דרי הבית לומדים, אפשר להחליט, למשל, שדווקא פינת האוכל היא מרכז הלמידה ולייצר שם מרחב למידה שיתופי ונעים.
  • אוזניות – כדי לנטרל רעשים וגם כדי להכנס לאווירה, אפשר לשים אוזניות ולהקשיב למוזיקה מונוטונית ומרגיעה (למשל מוזיקה למדיטציה).
  • שיעורים ב-Zoom – לסטודנטים רבים קשה להתרכז בצפייה מהבית, מספר דברים שעוזרים:  להשתתף במצלמה פתוחה (כשרואים אותנו אנחנו מרגישים יותר מחוייבים), להרחיק את הסלולרי מהשולחן, לשים את השיעור על מסך מלא (ולא לגלוש במקביל!), לסכם את השיעור (תמיד עוזר), להעסיק את הידיים במשימה אוטומטית שאינה דורשת ריכוז (מומלץ ביותר לבעלי הפרעת קשב) –  צביעת מנדלה, כדור לחיצה, גומיות וכו'

שיטות והצעות ללמידה יעילה

פירוק לגורמים (חלקו כל משימה למשימות קטנות) 

יש לכם עבודה להכין? חלקו אותה למיקרו-משימות! משימה אחת תהיה: קריאת מאמר, סיכום מאמר, פתיחת קובץ לעבודה, הכנת שער העבודה, הכנסת כל ראשי הפרקים לקובץ וכדומה. רשמו את כל המשימות כרשימה, רצוי יחד עם קוביית סימון.

ככל שהמשימות יהיו קטנות יותר, כך תרגישו פחות מאויימים מגודל המשימה וגם תרגישו תחושת השג גדולה יותר. כאמור מומלץ להוסיף קוביית סימון. סימון וי מסב לנו תחושת הנאה.

שיטת הפומודורו

שיטה שמקורה בטיימר מטבח בצורת עגבניה שהיה נפוץ בשנות השבעים. השיטה גורסת כי זמן הלמידה האידיאלי מורכב ממחזורי למידה בני 25 דקות שאחריהם תבוא הפסקה של 5 דקות וכך הלאה. ניתן לבצע עד 4 מחזורי למידה ברצף (כשעתיים ואז לקחת הפסקה גדולה יותר). אם תחליטו להשתמש בשיטה זו עליכם להכניס ללו"ז שלכם חלונות זמן של שעתיים.

הסופר דניאל פינק חקר ומצא  שזמן הלמידה הרציף המיטבי הוא דווקא 52 דקות ולאחריו 17 דקות הפסקה.

מסקנה – אין חוק אחד שמתאים לכולם. התנסו וראו מה עובד בשבילכם.

תתחילו עם הצפרדע

לסופר מארק טויין מיוחסת האימרה "אם אתם צריכים לאכול צפרדע עשו זאת דבר ראשון על הבוקר ואם אתם צריכים לאכול שתיים – התחילו מהגדולה יותר".  מכאן החוק לגבי משימות – התחילו את היום עם המשימה המבאסת והקשה יותר. כך תיגשו אליה כשאתם עדין רעננים ומלאי אנרגיה וגם תהנו ביתרת היום מתחושת ההקלה וההישג.

5, 4, 3, 2, 1, צאו לדרך…שיטת 5 השניות של מל רובינס

מל רובינס אומרת כי כשעולה במוחנו רעיון או משימה, המוח שלנו ממהר לדחות אותה ולמצוא תרוצים מדוע לא לעשות אותה. היא מסבירה כי ישנו חלון הזדמנויות בן 5 שניות מרגע שהמחשבה עולה בראשונה ועד שהיא נדחת על ידי המוח ואם נמהר - נספיק לנצל אותו לפני שמוחנו ישכנע אותנו לוותר.

אז כשיש משהו שאתם רוצים לעשות, סיפרו מהר 5 4 3 2 1 ובצעו את הפעולה. הסוד הוא לפעול מהר וללא מחשבה – לצאת במהירות לפעולה. נשמע טרוויאלי אבל עובד מעולה. השיטה עוזרת לבצע פעולות שלא בא לנו לעשות, למשל – לצאת להליכה, או להתיישב עכשיו מול המחשב ולהתחיל לכתוב.

צפרדע - אמזונס
"אם אתם צריכים לאכול צפרדע עשו זאת דבר ראשון על הבוקר " | צילום: אייל אלקבץ, המשימה: אמזונס

לשלוט בטלפון במקום שהוא ישלוט בכם

  • ההמלצה הטובה והיעילה ביותר אך גם המאתגרת ביותר היא כמובן להוציא את הסלולרי מהחדר בזמן הלימודים או לפחות להעביר אותו למצב טיסה. בעבודה על המחשב מומלץ לנתק את הגלישה.
  • גדלו עץ  (אפליקציית Forest: Stay Focused) – האפליקציה נועלת את המסך לזמן שהקצבתם ובנתיים גדל לכם עץ על המסך. אם תישברו ותפתחו את הסלולרי לפני תום הזמן המוקצב -העץ ימות. לא חבל?
  • שימו טיימר – הכי בסיסי. שילוב קטלני – שימו טיימר ואז הוציאו את הסלולרי המחדר.
  • נעלו אפליקציות מסוימות בסלולרי – קיימות היום אפליקציות שמאפשרות להגביל את השימוש באפליקציות שונות על פי החלטתכם.

בקרה והתייעלות

  • עבדו והתמידו! היצמדו לתוכנית שקבעתם כמיטב יכולתכם. שינוי הרגלים דורש אורך רוח והתמדה.
  • גמישות – הצד השני של המטבע. אם פתאום חוויתם פריצת דרך עם המצגת בכלכלה כדאי להמשיך בה ולדחות משימות האחרות למועד אחר.
  • צעדים קטנים – אם כל יום תשתפרו רק באחוז אחד או תשבו רק אחוז אחד יותר מהזמן – הרי שתוך חודש כבר תעשו זאת 30 אחוז מהזמן. שווה לא? לכן התחילו להתקדם בשינויים וצעדים קטנים לכיוון ניהול הזמן האידיאלי עבורכם.
  • הפיקו לקחים – שפרו את הלו"ז שלכם מיום ליום. עם הזמן תגלו איזה משימות מתאימות יותר לשעות הבוקר או איזה מטלות חייבים להפריד בהפסקה, כמה זמן לוקח לכתוב עבודה וכמה זמן אתם צריכים כדי לקרוא מאמר בן 30 עמודים.
  • תהיו נחמדים לעצמכם – עשיתם הפסקה לפרק בנטפליקס והתפתתם לשלושה? מבאס אבל קורה. אל תתעסקו בזה יותר מידי ואל תכעסו על עצמכם. אם יש לקח להפיק הפיקו אותו להבא. בכל מקרה – מחר יום חדש. התחילו שוב למחרת על פי הלו"ז.

ולסיום, לא כל מה שעובד לאחד עובד לאחרים, ביחרו מהמלצות שכתבתי כאן את אלו שאתם מתחברים אליהן במיוחד ונראות מתאימות לסגנון הלמידה שלכם והתחילו איתן. המשיכו לנסות ולהוסיף לאט לאט יותר ויותר חלונות לתכנון השבועי ואמצו שיטות הלימוד המתאימות לכם.

הכתבה פורסמה במקור בבלוג של ענבל דויטש קרצ'מר