הם יודעים ללמוד, להיפגש עם חברים, לקרוא, לעבוד ולתת לייק לסרטון מעולה בפייסבוק תוך כדי כתיבת מיילים וטלפון עם הדודה. הבנתם נכון, אנחנו מתכוונים לדור ה-Y או דור ה-N, אלה שמכורים למסכות של סנאפצ’ט ולזגזוג אלגנטי ויעיל בין שלל אפליקציות בכל רגע נתון. חלקם נולדו עם זה, וחלקם האחר פיתחו את היכולות המדהימות האלה כשפגשו את החיים הסטודנטיאליים, תוך שהם מנסים לא ליפול בין מאמר אקדמי לעבודה במשרה מלאה, רוצים גם לבלות וכמובן לשמור על החיוך כשעמוס בטירוף. אז איך המולטי טאסקרס באמת עושים את זה? ליקטנו עבורכם את הטיפים הכי טובים לניהול זמן ושילוב לימודים עם קריירה – את כולם נתנו לנו אנשים שמספיקים ביומיים מה שאתם במקרה הטוב, מספיקים בשבועיים. שיהיה בהצלחה.
מה זה בכלל מולטיטאסקינג?
"אני מגדיר מולטיטאסקינג כיכולת לבצע כמה משימות או לשאת בכמה תחומי אחריות בו זמנית, ברמת קשב סבירה שכוללת זיכרון פרטים, הוצאה לפועל של משימות או להיות באותו קצב עם אחרים" מסביר צרי בריקנר, דיאטן קליני, אפידמיולוג, מרצה לתזונה, מורה לפסנתר, מתמלל, מייעץ לחוקרים ולחברות מזון, מארגן כנסים ולומד לתואר שני במדעי היהדות. אתם בטח מכירים אותו מעמוד הפייסבוק הפופולרי "מדע גדול, בקטנה", שכבר הפך לעמותה, ובריקנר רגיל לתגובות המשתאות כשמספר על מיליון העיסוקים המגוונים שלו.
"אני חושבת שמולטיטאסקינג, היא האמנות של ניצול כל דקה עד תומה" מוסיפה נופר גפני-רובין , מתמחה במשרד עו"ד ומנהלת צוות מתנדבים שאמנם לא מחזיקה ברשימת עיסוקים בלתי נגמרת כשל בריקנר, אך דוגלת בהתייחסות לחיי היום יום כאל משימות קטנות וחשובות. "החוכמה היא לעשות הכל אבל בלי לשכוח את עצמך. יחד עם ההשקעה במטלות, אם את לא שוכחת להשקיע בנפש שלך – מבחינתי זו הצלחה".
גם נועה חדד רגילה לחברים שאומרים לה שביממה שלה יש 28 שעות, או 8 ימים בשבוע. חדד, בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית, סטודנטית לתואר שני בניהול מלכ”רים, רכזת פרויקטים לצעירים בעיריית מודיעין ומלווה ארבעה פורומים של צעירים, מרגישה זכות אמיתית לעשות כל כך הרבה דברים בו זמנית. “פעם אחת קראו לי הרמיוני בטענה שכדי להספיק הכל אני בטח מחזירה את הזמן לאחור", היא מספרת. "אני מסכימה עם נופר, חלק מהעניין בלעשות הרבה דברים שונים זה לא לשכוח את עצמי ועבורי זה אומר לשמור על קשר עם חברים, להיות עם המשפחה, ללמוד וכמובן לעבוד. אני מנסה לתת לכל אדם שאני פוגשת את התחושה שעשיתי הכל כדי להיות איתו ובשבילו".
"אם את אוהבת מה שאת עושה יש זמן להכל"
אחת הנשים הצעירות והבולטות בנוף הירושלמי היא חברת המועצה עינב בר כהן, שלוח הזמנים הבלתי אפשרי שלה גורר תגובות משתאות ומפרגנות כשהיא חושפת עוד עיסוק ועוד תחום בו היא מעורבת, גם מתוקף תפקידה כחברת מועצה וגם מהיותה עורכת דין בהתמחות. “לפני כשלוש שנים נבחרתי להיות חברת מועצת העיר ירושלים ומחזיקת תיק העסקים. אני ממלאת מקום יושב ראש וועדת הקצאות וחברת וועדת כספים, מנהלים קהילתיים ותעסוקה. חברת דירקטוריון בתאטרון החאן ומגישה ועורכת תכנית רדיו שבועית. ממש לאחרונה סיימתי לימודי משפטים ואני מתמחה במשרד עורכי הדין "אגמון", אבל העיסוק הכי מרגש שלי הוא שלפני שלושה חודשים הפכתי לאמא ליובל".
איך את עושה את זה? את מגדירה עצמך כמולטיטאסקינג?
"אני לא עובדת לפי ההגדרה הזו, אלא פשוט רואה את עצמי כאחת שאוהבת אתגרים ואוהבת לעבוד על כמה דברים במקביל. אני עושה ומקדמת את כל מה שאני אוהבת ומאמינה בו. בחרתי לעסוק בנושאים ששומרים לי על הניצוץ בעיניים, על ההתלהבות, ונותנים לי סיבה לקום בבוקר. העשייה שלי היא הדלק להמשיך ולפעול, להשפיע ולשנות, ואני מאמינה שאם את אוהבת מה שאת עושה – יש זמן להכל".
צפו בטיפים נוספים של של מצליחנים שיעזרו לכם להיות מולטי טאסקרים>>
אנשי ריבוי המשימות לרוב לא מתייחסים לתחומים הרבים בהם נוגעים כאל מטלות מבאסות, אלא כאל משימות מאתגרות ומהנות. "זו תאוות חיים", אומר אלדד פוסטן, דירקטור ויזם חברתי שמעורב בעשרות אם לא מאות יוזמות שקמו בשנים האחרונות בישראל. הוא דווקא מעיד על עצמו כמולטיטאסקר שאוהב לקום בבוקר ולעשות. “המוח שלי עובד בדרך כלל במקביל וזה לא מוציא אותי מפוקוס. אני יכול לעשות דברים בו זמנית אבל גם מאוד להתרכז באחד".
מה מאפשר לך לעשות הכל?
"אני כותב. אני מנהל רשימות ופעם בשבוע-שבועיים מוודא שהכל מנוקז לרשימה אחת. אני עובד מדויק עם לוח השנה ומשתדל לתכנן מראש כמה שיותר”.
יעל ברוידא-בהט, דוקטור למשפטים, מרצה, עורכת משנה של כתב עת משפטי, פעילה בצוות דיגיטל וגרפיקה של תנועת נשים עושות שלום ואמא לשני בנים רגילה כבר שנים לנצל את הימים עד תומם ולא לוותר על חיי משפחה.
איך נראה היום-יום שלך?
"יום עבודה שגרתי מבחינתי הוא יום שבו אני עורכת, בודקת עבודות, קוראת מאמרים, כותבת שיעורים, מכינה הזמנות לאירועים של נשים עושות שלום, דואגת לפרסום האירועים בערוצים השונים, מתפעלת את דף הפייסבוק של התנועה, מנהלת דיונים בפייסבוק ובווטסאפ בענייני שלום, פמיניזם ועוד, שומרת על קשר עם חברות וחברים, משתדלת לעזור כשאני יכולה, משתדלת להיות אמא טובה לילדיי ובת זוג טובה לבן-זוגי, עושה סידורים שאפשר לעשות במחשב או בטלפון ועונה למיילים. הדבר היחיד שאני עושה רצוף ובלי דברים אחרים במקביל הוא כתיבת מאמרים כשהערב בדרך כלל מוקדש לספורט".
הסודות של אנשי המולטיטאסקינג
אז מה הסוד של מי שמצליחים לשלב בין הכל? קיבצנו עבורכם את הטיפים והעצות הכי טובות של המולטיטאסקרס, ואותן באמת כדאי לגזור ולשמור, אבל לא לדחות את הקריאה, תראו שזו תהיה התחלה טובה.
מה העקרונות שעוזרים לכם לעשות כל כך הרבה בכל כך מעט זמן?
להיעזר בלימודים לבניית הקריירה: “במהלך התואר הראשון והשני למדתי הרבה דברים. העצה הכי טובה שלי היא לשלב בין לימודים לעבודה באמצעות חיבור בין נושאים – למשל, לכתוב עבודות אקדמיות על נושאים שקשורים לעבודה שלנו ויכולים לשמש אותנו אחר כך, או לבחור קורסים שקרובים לעיסוק שלנו. כך, מה שנראה לנו כריבוי משימות, הופך למשימות שתורמות גם ללימודים וגם לעבודה, ולא נראה שאנחנו צריכים לזגזג בין מיליון דברים, אלא יוצרים שדה משותף, יצירתי ומכיל" (ציפי בר-זוהר, לקראת דוקטורט במדע המדינה עם התמחות במגדר).
מה שמעניין: "אני ממליצה לעסוק רק במה שמעניין. הרצון ללמוד ולהתפתח נותן את הדרייב לעשות עוד, לעשות למען הקהילה ולזכור שהבחירה על חיינו היא רק שלנו. אם קשה אני נותנת לעצמי את האפשרות לעשות כלום" (עדי מורן קיבא, מאמנת אישית ועסקית, יועצת שינה, מדריכת שפת התינוקות – דאנסטן ובעלת חנות באמזון).
עשייה עם משמעות: "אני מחפשת עשייה עם משמעות, שזה לא "סתם". את המשימות אני מנהלת באמצעות גוגל קיפ ועובדת הרבה מהטלפון ובמהלך נסיעות, לכן אני מעדיפה לנסוע בתחבורה ציבורית. אם אני מרגישה שקשה ואני בעומס, אני לוקחת כמה שעות עד כמה ימים של שקט וניקוי ראש" (אור סרי, הייטקיסטית ומנהלת מערכות ופרויקטים ומנהלת תחום גיוון תעסוקתי ושוויון מגדרי בחברה, מנהלת מדיניות מגדרית במשרד יועצת ראש העיר לשוויון מגדרי בעיריית תל אביב-יפו, מרצה, פעילה חברתית ומתרגלת יוגה ביקראם).
סדר וארגון: "העיקרון שלי הוא סדר, סדר ועוד קצת סדר. חשוב לתעדף ולרשום כל משימה, החל מהקטנה ביותר ועד החלומות הכי גדולים. להכניס תזכורות למשימות, לתכנן כל יום פלוס-מינוס מה אני הולכת לעשות ואפילו לבצע רישום מדויק מחולק לשעות. לא להילחץ מכל דבר. למדתי שלכל דבר יש פתרון ולכן חשוב לשמור על אופטימיות ויצירתיות גם כשפשלות מתקרבות לפתחי". (נופר גפני רובין, מתמחה במשרד עו"ד ומנהלת צוות מתנדבים).
תחושת סיפוק וזוגיות טובה: "העיקרון שלי הוא בעיקר סיפוק. את התחושה אחרי יום שלם שרצת ממקום למקום והצלחת "לתפור" את כל המשימות, אחרי תכנון טוב וביצוע מושלם – אי אפשר לתאר, במיוחד שברקע אחת המשימות החשובות היא הזוגיות עם אשתי שמחייה אותי ונותנת לי כוח ואמביציה” (יוסף נדב לוי, סטודנט, בעלים של משרד רואי חשבון, מנהל כספים בעמותה ופעיל באגודת הסטודנטיות והסטודנטים).
למידה במסגרות שמאפשרות גמישות: "כשסיימתי את השירות הצבאי פחות עניין אותי לנסוע לטיול ארוך ולקחת את הזמן, היה לי חשוב דווקא להתחיל מיד ולבנות את הקריירה שלי. עם זאת, ידעתי שאני גם רוצה לעשות תואר והכרתי בחשיבות של זה לפיתוח החיים המקצועיים. לכן בחרתי גם להתחיל לעבוד וגם ללמוד באוניברסיטה הפתוחה, שאיפשרה לי לעשות את התואר בקצב שלי בלי לפגוע במומנטום של הקידום המקצועי. הלימודים איפשרו לי גמישות מירבית בבחירת שיטת הלימוד ושילובו בין לימודים פרונטליים בכיתות קטנות לבין בטכנולוגיות למידה מתקדמות – בקיצור, אני מצליח לג'נגל בין כל העולמות וזה בדיוק מה שחיפשתי" (אייל בר, סטודנט למדעי החברה, פעיל חברתי ועורך באתר תוכן ישראלי).
לכתוב הכל: "אני כותבת הכל – משימות, תזכורות, טלפונים ואפילו פעילויות פנאי. אני מסדרת הכל ביומן ומקציבה לכל משימה פרק זמן מוגדר. מאוד מנסה לסיים את המשימות שקבעתי לעצמי לאותו יום, "לנקות את השולחן", וכן לשמור זמן לפעילויות פנאי שאני אוהבת שמנקות את הראש" (מיה ראי, סטודנטית).
שמירה על שגרה והרבה הומור: "העקרונות שמלווים אותי בין שלל המשימות הם שמירה על שגרה, המאפשרת לי לייצר בתוכה גיוון, ומעל הכל אני מוסיפה קצת ציניות והמון הומור - בעיקר הומור עצמי. למה לקחת את עצמנו כל כך ברצינות? הכל בסדר. אני תמיד מנסה להמשיך בשגרת העבודה ולשמור על אופטימיות וחיוך" (ויולי לביא, מורה לספרות בתיכון, בעלת עסק עצמאי של עיצוב בגדי נשים במידות פלאס סייז).
תחיו את החלום: "אני חיה את החיים שאני רוצה לעצמי. אני מגשימה לעצמי את החלומות וברגע שהבנתי שאלו החיים שלי – יש לי כוח וזמן להכל. אל תחכו לזכייה בלוטו כדי להגשים חלומות. זה שאנשים סביבכם חיים בשבלונות, לא אומר שגם אתם צריכים" (לואר עמור, שומרת על בתים ומטפלת בבעלי חיים שלא אנשים שטסים לחו"ל, מדריכת טיולים בחו"ל, עובדת במוקד אל על, חובשת במד"א, מורה לריקודי בטן, צוללנית וגולשת צוקים).
משפחה, חברים ויומן ידני: "אני חושבת שהחלק הכי חשוב שעוזר לי זה שהחברים והמשפחה מפרגנים. הם יודעים שהם לא מקבלים את מלוא תשומת הלב או היחס ועדיין מעריכים ויודעים שזה למטרות טובות אחרות. כיף לעבוד ולתת ככה כשאת יודעת שיש לך תמיכה מלאה מאחורייך (נועה חדד, סטודנטית לתואר שני בניהול מלכ”רים, רכזת פרויקטים לצעירים בעיריית מודיעין ומלווה ארבעה פורומים של צעירים).
אומרים לנו שהחיים קצרים, שלא נשים לב והשנים יעברו. זה כנראה נכון. אם אתם רוצים להספיק יותר, להרגיש סיפוק, להעשיר את עצמכם בידע ורעיונות חדשים ולהרגיש משמעותיים - יכול להיות שמה שאתם צריכים לעשות זה להוסיף עיסוק, משימה או תחום התנדבות חדש. לא לפחד להתקרב לקצוות שלכם, ולהאמין שתמיד יש זמן להכל, זה בעיקר תלוי בכם.
תודה למשתתפים ולמשתתפות: עדי מורן קיבא, נופר גפני-רובין, צרי בריקנר, מיה ראי, יוסף נדב לוי, אייל בר, לואר עמור, נועה חדד, עינב בר כהן, דין בינס, יעל ברוידא בהט, דב טרכטמן, אור סרי, ויולי לביא ואלדד פוסטן ולכל מי שסייע/ה להכנת הכתבה.