שינויים בחינוך ניתן לראות בשטח בכמה רמות. לפעמים זה בא לידי ביטוי בגדול. כמה גדול? ירושלים זכתה החודש במקום הראשון בפרס החינוך הארצי לשנת תש"פ, הודות למהפכה חסרת תקדים שהחינוך הירושלמי עובר בשנים האחרונות. לפעמים זה מתבטא בשלל אירועים יפים ומרגשים. בחודשים האחרונים אני עובר כמעט כל ערב בין פתיחות חגיגיות של מרכזי חדשנות בעיר וטקסי סיום של תוכניות חינוכיות. אני פוגש את הצוותים החינוכיים שלנו נרגשים, ומרצה בפני נציגים מעשרות רשויות אחרות בארץ על מהפכת החינוך בירושלים.
לפעמים השינוי מתגלה ברגעים אישיים, בארבע עיניים. הם לא פומביים ולא פומפוזיים, אבל בהם אני מרגיש עד כמה עמוק ומהותי השינוי שהצלחנו לחולל. מי שמכיר אותי יודע שברגעים הללו, הלב שלי פועם בחוזקה, מאושר ומשמחה. רגע אחד כזה קרה לאחרונה במפגש עם עתודה ניהולית של מורים בתוכנית יחד"א - הנבחרת הירושלמית למנהיגות חינוכית. בסיום המפגש ניגשה אליי מורה ואמרה לי: "שנאתי להיות מורה, נמאס לי להיות מורה, אבל פתאום בשנים האחרונות חזר לי החשק להוראה. עכשיו אני רוצה לנהל בית ספר".
אותה מורה עובדת כבר 25 שנה במערכת החינוך בירושלים. היא כבר כמעט ויתרה; קיבלה את המציאות, קיבלה את השגרה. התרגלה לכך שאין מקום לביטוי אישי שלה בבית הספר, התרגלה לחומר שמישהו אחר כתב ושהיא חייבת ללמד בכל שנה מחדש, בהספק אחיד ולא גמיש. לכל היותר, היא הייתה יכולה לעשות כמה שינויים קטנים מתוקף רעיונות שיש לה.
אותה מורה גם התרגלה לכך שאם יש לה בעיות עם תלמידים קצת יותר מאתגרים, היא צריכה להסתדר לבד. אף אחד מלבדה גם לא ראה את הילד שזקוק לסיוע רגשי ואת הילדה שאין לה נעליים מתאימות או מספיק אוכל. גם אם ראו והצטערו, המערכת לא הציעה פתרונות טובים ומהירים עבורם.
תוכנית שמעצבת מחדש את ההוראה והלמידה בירושלים
שאלתי את אותה מורה מה השתנה כעת. היא ענתה שלפני שנתיים סיפרה לה מנהלת בית הספר על תוכנית "מחדש" של מינהל החינוך, שמעצבת מחדש את ההוראה והלמידה בירושלים ומזמינה את בתי הספר להמציא את עצמם מחדש, באמצעות צוותי ההוראה.
המנהלת סיפרה על תוכנית שנשמעה למורה קצת משונה: מינהל החינוך מזמין אותה לחלום חלומות, לשים אותם על השולחן ולקבל את האמצעים הכספיים והמקצועיים כדי להגשים אותם. המורה התבקשה לחשוב מה היא רוצה ללמד, באיזו דרך ואיך היא רוצה שהכיתה שלה תיראה. רוצה להצטרף? שאלה אותה המנהלת, והמורה הצטרפה.
היום, הכול השתנה מבחינת אותה מורה. היא אמנם מלמדת פחות או יותר את אותו חומר, אבל בצורה אחרת לגמרי, בדרך שהיא בחרה. היא מגלה מחדש את הכיף שבהוראה, כי פתאום מה שהיא חושבת ומה שהיא מאמינה בו הפך רלוונטי וחשוב. הכיתה שלה נראית אחרת לגמרי: יש תלמידים שיושבים על יד מחשב, חלק על פופים, חלק עובדים בקבוצה ומתנסים בעבודת צוות. במהלך השיעורים היא מוצאת את עצמה מדברת פחות, ויותר ויותר שומעת את התלמידים או עוזרת לקבוצות השונות.
כשהיא מזהה בעיה או מצוקה אצל אחד התלמידים, היא כבר לא מרגישה לבד. מינהל חינוך מפעיל תוכניות שמספקות מענים שונים: מטיפול רגשי דיסקרטי ומסובסד לתלמידים, דרך סל סיוע ועד תמיכה רגשית לצוות החינוכי והדרכות הורים. מילאנו את הילקוט של המורה הירושלמית בכלים מקצועיים, מגוונים ורלוונטיים. הקמנו גם את מרכז הסימולציה הראשון בארץ למורים. לעיתים קרובות הם רואים את עצמם שם - ורוצים לעשות אחרת.
עושים שינוי בחינוך
הידיעה שמורה אחת, ותיקה ומותשת שכבר מאסה במקצוע, מגלה את עצמה מחדש בתוך מערכת החינוך הציבורית, ופועלת בהצלחה ובשמחה במרחב שמאפשר שינוי, מוכיחה לי בצורה הטובה ביותר שאנחנו עושים שינוי בחינוך.
זאת לא הייתה הדוגמה היחידה לשינוי הזה באותו ערב. במפגש המורים דיברתי על הבעיות הקיימות במערכת החינוך, על חוסר הרלוונטיות שלה, על כך שהיא מגדילה פערים במקום לצמצם אותם. תוך כדי ההרצאה שמעתי לחשושים מהקהל. היו מורים שאפילו התרעמו: על מה אתה מדבר, בירושלים זה אחרת, אצלנו בבית ספר אנחנו הכי רלוונטיים, יש לנו את הפרויקט הזה ואת הפרויקט ההוא, אנחנו עוזרים לכל ילד שאין לו. במקום להמשיך ולדבר על הדרכים שבהן מינהל החינוך בירושלים מתגבר על האתגרים, נתתי למורים לספר בעצמם איך נראית המציאות בבתי הספר שלהם. איך מרגיש השינוי.
אנחנו במינהל החינוך בירושלים מציבים במרכז את מנהלי בתי הספר ואת הצוות החינוכי. אנחנו מאפשרים להם לעצב מחדש את התפיסה הלימודית שלהם. אנחנו מסייעים להם למצות את הפוטנציאל של צוותי החינוך ונותנים להם תמיכה מקצועית וכספית וגמישות ניהולית. אנחנו מקדמים למידה חדשנית ורלוונטית באמצעות תוכניות חינוכיות רבות, בכל הגילאים והמגזרים. אנחנו מקדמים שוויון הזדמנויות וגורמים לתלמידים למצות את היכולות שלהם. גם סביבת הלימודים עוברת עיצוב מחדש. אנחנו מעודדים את כולם – צוות ניהולי, חינוכי, תלמידות ותלמידים – לחלום רחוק, לחלום ולהגשים. בעזרת כל אלה, אפשר להביא את כל החדש הזה למערכת הציבורית השמרנית. זה מקור התקווה האמיתי שלי.