בעולם הדינמי, הרבגוני והמשתנה שאנחנו חיים בו, יותר ויותר מורות ומורים מפתחים התמחויות מקצועיות נוספות, לצד העיסוק בהוראה. גם למען תחושת העניין, גם כדי להגדיל את הביטחון הכלכלי והתעסוקתי - כל אדם צריך ויכול להיות מסוגל לפעול ביותר מסגרות וארגונים ולהיות בעל ארגז כלים מקצועי מגוון.

במכללת סמינר הקיבוצים הובילה התפיסה הזו לפיתוח מגוון תכניות להתפתחות אישית ומקצועית לאנשי חינוך, המאפשרות התפתחות לאפיקים נוספים כמו: מקצועות הטיפול, הנחיית קבוצות במגוון שיטות, השתלמויות בחינוך והוראה.

"אנשי חינוך אמנם עוסקים מרבית יומם בחינוך ובהוראה, אך הם גם לומדים ומתפתחים בעצמם כל הזמן לאורך הקריירה", מספרת תמר גורן, ראש המרכז להתפתחות מקצועית של סמינר הקיבוצים. "למידה והתפתחות מקצועית אפשר למצוא כמובן בהשתלמויות של משרד החינוך, כשלמעשה מדובר בהשתלמויות חובה המשובצות לאורך הקריירה המקצועית ומאפשרות למורים ולמורות לרכוש ידע חדש וכן להתקדם בדרגות האישיות – יש להן גם השפעה ישירה על השכר. אופי הלימודים אינטנסיבי מאוד, מדובר בלימוד מרוכז והוא נעשה בבתי הספר ומחוצה להם, במרכזי פסגה ובמכללות, אבל אפשר למצוא גם תכניות הכשרה לתפקידים ולהתמחויות בתחומים שמשיקים לחינוך".

למה הם בכלל צריכים את זה?
"העבודה היום-יומית בבית הספר מאוד מאתגרת הן מבחינה קוגיטיבית והן מבחינה רגשית אך יחד עם זאת מאוד מספקת ומאפשרת הרבה מקום לצמיחה אישית ומקצועית. לכן חשוב לאנשי חינוך להמשיך לרכוש ידע ולהשתלם במגוון תחומים וכיוונים ולצבור אנרגיות חדשות"

"לצד השתלמויות החובה, מחשבה רבה מושקעת בבניית תכניות התמחות בתחומים מגוונים, חדשניים ומלהיבים. התכניות מאפשרות הכשרה לעבודה בתחומי החינוך והחברה - אני מגדירה אותן כאוויר לנשימה והמזון לנשמה של אנשי ונשות החינוך", מספרת גורן.

כיום, מוצעים לבעלי ובעלות תואר ראשון מסלולים שונים של לימודי תעודה, שהם למעשה כיווני קריירה חדשים ויצירתיים המעשירים ופותחים אופקים למי שכבר התרגלו למערכת, ומעוניינים לגוון ולחדש את חייהם המקצועיים והאישיים.

ניתוח יישומי של התנהגות

תכנית לימודים להכשרת מנתחי התנהגות, אשר יכולים לייעץ למשפחות ולמסגרות פרטיות וציבוריות, כאשר למעשה המקצוע התפתח מעבודה עם ילדים בחינוך המיוחד והיום הוא נמצא גם בחינוך הרגיל", מסבירה גורן. "המטרה היא לקדם תלמידות ותלמידים הן בכיתה והן בתפקודים יום יומיים במשפחה ובחברה על-ידי יישום מספר עקרונות ותהליכים הקשורים לתפקודם של הילד או הילדה".

לכך מוסיף ד"ר איתן אלדר, ראש התכנית ללימודי תעודה בניתוח התנהגות: “התעודה אותה מקבלים הבוגרים מוכרת בכל המוסדות הממשלתיים והפרטיים במדינת ישראל ומאפשרת השתלבות בעבודת הנחיה, הוראה, טיפול, הרצאות ועבודה עם משפחות". התעודה אף מוכרת על-ידי משרד החינוך והארגון האמריקאי של ניתוח יישומי של התנהגות, ויש אפשרות לערוך בסיום הלימודים מבחן הסמכה בינלאומית ולעבוד ברחבי העולם במקצוע.

היכן משתלבים הבוגרות והבוגרים בעולם העבודה?
"מאות מבוגרי התעודה האלו משתלבים במגוון מערכות לאורכה ולרוחבה של מדינת ישראל ותורמים רבות להצלחתם של ילדים, בני נוער ואף בוגרים ולמיצוי מרבי של יכולותיהם. בשנים האחרונות מבוקש תחום זה בישראל וברחבי העולם והצפי הוא להתגברות משמעותית של 'הצעות תעסוקה' במגוון רב של תפקידים ותחומים הקשורים בהתנהגות האדם".

כיווני קריירה חדשים
תעודה המאפשרת השתלבות בעבודה עם משפחות | אילוסטרציה: Africa Studio, Shutterstock

הנחיית קבוצות ב"תקשורת מקדמת"

הקורס הזה הוא כיוון מצוין למי מעוניין באפיק הנחייה בעל אופי חינוכי-חברתי. שכן לא מדובר רק בהנחיית קבוצות, אלא גם הפקת סרטים וקידום אוכלוסיות מוחלשות. "זו תכנית ייחודית, ותיקה ומוערכת הפועלת בישראל משנת 2000 ומאפשרת באמצעות יצירת סרטי וידאו קצרים להעצים את התלמידים ולקדם אותם", מסבירה גורן. "מדובר בתכנית דו-שנתית ללימודי הנחיית קבוצות והפקת סיפורי ווידאו, ככלי למודעות והעצמה עם קבוצות ויחידים", מוסיף רן ישפה, מייסד בית הספר "ראיה" וראש התכנית שאף זכה לאחרונה בפרס זוסמן-ג'וינט 2017, הפרס החברתי המשמעותי בישראל.

מה לומדים בתכנית?
"אנחנו רותמים את הטכנולוגיה העכשווית לקידום חינוכי-חברתי של קבוצות נוער ומבוגרים, בעיקר מאוכלוסיות מוחלשות כמו נוער בסיכון ואנשים עם מוגבלויות. המשתתפים מפיקים 'סיפורי וידאו' עכשוויים מתוך חייהם, במטרה להתבונן בעצמם, בבחירות ובמציאות שלהם. בעקבות הסצנות שהם יוצרים מתקיים דיאלוג עם המנחה המיומן וחושבים יחד על אלטרנטיבות נוספות להתמודדות או שינוי". 

אני מבינה שבשל ההצלחה התכנית אפילו נלמדת כמקצוע לבגרות.
“נכון מאוד", מסכמת גורן. "היום ישנם בתי ספר רבים בהם התכנית מתקיימת ומועברת על ידי בוגרים שלנו. ניתן לעסוק בה גם במסגרות החינוך הבלתי פורמלי, במתנ"סים, במועדונים שונים, בפנימיות, ובמסגרות חינוכיות אחרות. החל משנת הלימודים הקרובה, בנוסף לעבודת המנחים במוסדות בשטח, הם יחלו להנחות קבוצות נוער בסיכון שיגיעו למכללה ויעברו את התהליך כסטודנטים צעירים, זאת במקביל למסלול הכשרה מקצועית לבוגרים עם מוגבלויות, שגם אותו מובילים המנחים שסיימו בהצלחה את הלימודים אצלנו".

בישול ככלי חינוכי

תכנית לימודים חדשה המכשירה להנחיית תהליכי בישול במסגרות חינוכיות. "אוכל בשנים האחרונות הפך להיות נושא מאוד מרכזי בחברה", מסבירה ד"ר איילת ברק נחום, ראש התכנית שתפעל בסמינר הקיבוצים זו השנה הראשונה. “מטרתנו בתכנית היא להכשיר אנשי חינוך להפעיל פעילויות בישול מתוכננות שיש להן עוגן תאורטי בתוך מסגרות החינוך. במהלך הלימודים אנחנו חושפים את הלומדים למגוון תיאוריות והתייחסויות שנותנות להן נקודות מבט שונות על בישול והאכלת ילדים במסגרות חינוכיות".

מהיכן הגיע הצורך?
"בשנים האחרונות קיימת פריחה תודעתית של כל מה שקשור לקולינריה, אוכל, בישול, אכילה במסגרות חינוכיות, בבית ואף הפרעות אכילה. התחום הזה מאוד מתפתח הן מבחינה מחקרית והן מבחינה יישומית", מסבירה גורן. “המפגש עם אוכל קיים במסגרות החינוכיות לפחות פעמיים ביום אך ללא הנחייה של מה כדאי לאכול ומה לא. לכן החלטנו לפתוח לראשונה בישראל תכנית לימודים ייחודית שעוסקת באוכל ובבישול עם חיבור למערכת החינוכית".

כיווני קריירה חדשים
כשילד לא אוכל ירקות - צריך לשאול למה | אילוסטרציה: Nelli Syrotynska, Shutterstock

ד"ר ברק נחום, שעומדת בראש התכנית, מספרת על כך שמכירים במערכת החינוך ילדים שנרתעים מאוכל מסוים, שמתביישים לאכול עם חברים, ילדים שאוכלים כל יום אותו כריך ואותו פרי, "למעשה בתכנית הזו אנחנו מכשירים מורות ומורים לעסוק בתוך בית הספר, בשיעורים שקשורים לבישול והכנה כאמצעי לטיפול בסוגיות חברתיות”, היא מסבירה.

אז למעשה מדובר באוכל כגורם מתווך?
"גורם מתווך להקניית הרגלי חיים בריאים. אני מאמינה שהמטרה הבסיסית ביותר של התכנית שלנו היא יצירת תקשורת טובה של הילד עם עצמו, תוך תקשורת טובה עם המורה. אני מתכוונת לכך שהתקשורת שצריכה להיווצר היא קשובה, מוכוונת לראות את צרכיו ולהכיר אותם. למשל, קשובה לרעב ולשובע שלו, או שאם יש קושי, יש כלים להתמודד איתו".

אילו קשיים יש?
"לדוגמה, כשילד לא אוכל ירקות - צריך לשאול למה. האם זו דרך להתנגד, או אולי לייצר תקשורת? מה זה מעורר אצלו? צריך להבין. לכל מאכל יש משמעות. יש לנו יכולת לעבוד על החושים השונים כמו טעם, ריח, מישוש, ראייה. יש משמעות לעובדה אם המלפפון שמוציאים מהמקרר ונותנים לילד קר או לא, מה הריח שיש לאוכל. בטח ובטח כשמדובר בילדים צעירים או בילדי החינוך המיוחד".

עם מה יצאו המורים שיסיימו את המחזור הראשון והמרגש של התכנית?
"אני רוצה לעזור למורים לפתח כלים ליצירת מודעות בקרב הילדים - שהילד יהיה מודע למה בריא לו מאכל כזה או אחר, כמה לאכול, באיזו שעה וכדומה. זה אתגר לעשות וויסות בריאותי, והתכנית שלנו בהחלט נותנת לזה מקום".

מכללת סמינר הקיבוצים, המכללה המובילה לחינוך והוראה, מציעה מגוון רחב של תכניות לימוד לתואר ראשון, תואר שני, הסבה להוראה ולימודי תעודה.
03-6901200