אם גם אתם מחפשים מקצוע מרתק לחיים, כזה שמשלב תחומי עניין מגוונים, כדאי שתשמעו מה שיש לדיה דה פורטו לספר. "בדקתי הרבה מאד מכללות כשהתחלתי לחשוב על לימודים גבוהים, אבל לא הצלחתי להחליט מה אני רוצה ללמוד. מגיל 14 עסקתי בחינוך ובעיצוב, עבדתי כמטפלת בגני הילדים בקיבוץ שבו גדלתי - נחשון. לאחר מכן בצבא פיקדתי על טירונים, תפקיד שמשלב גם הוא הרבה מאד הדרכה וחינוך, וכשהשתחררתי המשכתי לעסוק בטיפול בילדים, שימשתי מורה לאמנות בבית ספר וניהלתי חוג אמנות", מספרת דה פורטו (28), נשואה לגל ואם לסהר בן שנה ו-7 חודשים.

כשדה פורטו ראתה שבסמינר הקיבוצים מציעים תכנית ללימודי עיצוב בשילוב תעודת הוראה, היא מיד הבינה שהתכנית הזו תפורה עליה. "לא שיערתי לעצמי כי השילוב בין עיצוב ובין תעודת הוראה יפתח לי לאחר הלימודים מסלול קריירה שלא ידעתי שקיים בכלל", היא מספרת. "כששאלתי את עצמי מה אני רוצה ללמוד, חשבתי בעיקר על מה יעניין אותי, מה יעזור לי לשלב את התחומים שאני הכי נהנית מהם. ובאמת, במהלך הלימודים הבנתי בדיוק איפה אני רוצה למקם את עצמי בעולם היצירה והעיצוב, לצד עולם החינוך".

במהלך הלימודים, דה פורטו קיבלה חיזוק נוסף לכך שבחרה במקום הנכון. היא צלחה את השנה השלישית ללימודיה כשהיא בהריון, וילדה את בנה סהר בתחילת השנה הרביעית ללימודי התואר. "הייתי לוקחת אותו איתי ללימודים. אמא שלי ליוותה אותי תמיד, וכל חברותיי והסטודנטים שלמדו איתי היו באים לארח לה חברה כששמרה על סהר. את פרויקט הגמר שלי דחיתי בשנה, כי העדפתי להתרכז בגידול של סהר. המנחה שלי, אורי ארואסטי (בוגר המחלקה), נתן לי את כל התמיכה והגיבוי להחלטה שלי - זו הייתה החלטה לא קלה, כי המשמעות היתה שלא אסיים את לימודיי עם חברותיי. בדיעבד, זו היתה החלטה נכונה. הגעתי לסיום הפרויקט ממקום שלם יותר ולאחר שהיה לי מספיק זמן להבשיל איתו".

"לעצב כיתה וגם ללמד בה זה הדבר הכי שלם שיש"

כסטודנטית לתואר ראשון בעיצוב וחינוך בסמינר הקיבוצים, התמקדה דיה בעיצוב על תחומיו השונים, ורכשה כלים וידע כמעצבת תעשייתית שמאפשרים לה להבין איך להתאים את הריהוט והאביזרים למרחב. "בזכות העובדה שבמשך 4 שנים של לימודי תואר עסקנו רבות בחינוך ובפסיכולוגיה של בני נוער, למדנו שיטות הוראה שונות וגם התנסינו ברמה הפרקטית, אני יודעת היום להזדהות עם בני הנוער שיכנסו לכיתה שאני מעצבת ולהיכנס לנפשם".

דה פורטו מסבירה איך רכשה את היכולת לתכנן את החלל מתוך הבנה מה יגרה את התלמידים למחשבה ולעשייה. "איך לעצב כיתה שאפשר להסתובב בה, לשבת על הרצפה, ללמוד בעמידה, כיתה שתכיל גם את אותם ילדים שנהוג להגיד עליהם שהם 'עם קוצים בטוסיק''. בזכות לימודי ההוראה, יכולתי לשים את עצמי כמורה במרכז, להבין כיצד אני רוצה לפעול עם התלמידים שלי ולתכנן את כיתת החלומות שלי ושלהם. לעצב כיתה וגם ללמד בה זה הדבר הכי שלם שיש - זאת למעשה ההבנה בפדגוגיה ביחד עם כלים ושפה של עיצוב", היא אומרת.

יש תלמידים בישראל שככה נראית הכיתה שלהם
"דבר מכל אלה לא היה קורה אלמלא היה לי בסיס של חינוך ולא רק של עיצוב" | צילום: מאיה שטינדל

במהלך הלימודים, אחד המרצים של דה פורטו לימד אותה ללמד וללמוד דרך חומרים. היא מספרת עד כמה זה מדהים: "החלום שלי הוא לאפשר לילדים ללמוד דרך חומרים ומרקמים שונים כמו מתכות עץ  ופלסטיק ולאפשר להם ליצור באמצעות חומרים וכלי עבודה, לאו דווקא טכנולוגיים. ברור שכיתה חדשנית חייבת להיות טכנולוגית, להכיל תוכנות, חיבורים מהירים לרשת, מסכים, רמקולים".

דה פורטו חולמת על כיתה עם מדפסת תלת מימדית ואפשרויות לחיתוכי לייזר, אבל עד שזה יקרה, היא מוכנה להסתפק גם בסדנת עבודה עם כלי עבודה פשוטים יותר וחומרים לעבוד איתם. לתפיסתה חייבים להיות בכיתה גם אזורים בהם אפשר יהיה להציג את העבודות של התלמידים, בתלת מימד ובדו ממד בתצוגה מתחלפת. "ילדים צריכים ריגוש מידי ואפשרויות להפיק את המחשבות שלהם באותם רגעים ולא בבית כשהשיעור יגמר, לכן זה כל כך משמעותי בעיני שתהיה להם אפשרות להתנסות בחומרים ורק אחר כך לכתוב על זה. אני שואפת כמורה להתחיל מהחומר".

"היום יש צורך בכיתות מודולריות"

פרויקט הגמר של דה פורטו, עוסק בעיצוב שמהותו מחקר של צורה וחומר. היא מציגה סדרה של שישה גופי תאורה בעלי משטח זהה שאפשר לשנות לאינסוף צורות ומבנים בעלי נפח. "מתוך המחקר החומרי והצורני שעשיתי לטובת הפרויקט גיליתי אינסוף אפשרויות לגדול ולשנות את הצבע והחומר ולהשתמש במודלים שלי לעולמות עיצוב נוספים. יש למה לחכות.", אומרת דה פורטו בסיפוק ובהתרגשות.

במקביל, היא ממשיכה לעסוק בתחום חדש ומרתק שנקרא "עיצוב סביבות למידה" וכל זאת בזכות תעודת ההוראה שקיבלה בסיום הלימודים. "בזכות הידע שלי בחינוך התקבלתי לאחת מרשתות החינוך הגדולות בארץ, בה השתלבתי בתחום של עיצוב סביבות למידה חדשניות. זה תחום מרתק ומתפתח, שאלמלא תעודת ההוראה שלי לא הייתי יכולה להשתלב בו. עיצוב סביבת למידה משמעו להתאים עקרונות פדגוגיים לחלל למידה שהולם את העולם המשתנה שאנחנו חיים בו. כשנכנסים היום לכתת לימוד, היא נראית בדיוק כמו זו שההורים והסבים שלי למדו בה. אבל היום יש צורך בכיתות מודולריות, שיתאימו לסגנונות למידה חדשים".

יש תלמידים בישראל שככה נראית הכיתה שלהם
דה פורטו לצד פרויקט הגמר שלה | צילום: תום הראל

היום עושה דה פורטו פרויקטים באופן עצמאי, "פונים אליי מבתי ספר שזקוקים לשירותיי. לאחרונה משרד החינוך הוציא "קול קורא" לעיצוב מתחמיM21 – אלו כיתות לימוד חדשניות שתואמות תכנית פדגוגית הנכתבת על ידי מנהלי בתי הספר ומורים המלמדים בו. כרגע אני מתכננת כתת לימוד כזו בבית הספר החקלאי "כנות", על פי תוכנית פדגוגית שקיבלתי. בכיתה שאני מעצבת יהיו אפשרויות מגוונות שיעזרו למורים ללמד בשיטות הוראה שתואמות את המציאות הדינאמית והמשתנה, כמו למידה בגבהים שונים, במה לפרזנטציה, ציוד הקרנה, טריבונה עליה יוכלו התלמידים לשבת ולהקשיב לפרזנטציה, שבסיומה תשמש כשולחן עבודה, עמדת עבודה קבוצתית ועמדת עבודה שקטה ומבודדת ליחידים".

דה פורטו מספרת בהתלהבות כי היא מתכננת להכניס לכיתה דשא סינטטי כדי לחבר את כיתת הלימוד לנושא חקלאות וטבע. "גם העיצוב בגוונים ירוקים, צהובים ותכולים נועד להכניס את החוץ פנימה ולהעניק לילדים אווירה מרגיעה ויצירתית. דבר מכל אלה לא היה קורה אלמלא היה לי בסיס של חינוך ולא רק של עיצוב", היא מסכמת.