"בכל בוקר הסטודנטים שלי מתחילים את היום ליד הבר בפלייה", מספרת שלומית עופר, ראש בית הספר למחול בסמינר הקיבוצים. "רקדנים שמנהלים את חייהם כרקדנים יודעים את זה - אם אין משמעת פנימית אין תוצאות, כי מחול זו עבודה די סיזיפית". למי מביננו שלא גדל עם נעלי בלט על הרגליים ולא תרגל את חמש העמידות הבסיסיות של הבלט הקלאסי, נספר ש"הבר" הוא המעקה התומך, עליו מתאמנים הרקדנים, ופלייה היא תנועה של כיפוף ברכיים.

עופר מנהלת בשנים האחרונות את בית הספר לאמנויות המחול לצידה של טליה פז, רקדנית ומנהלת אמנותית של המחלקה. בית הספר הוא אחד הוותיקים והמוערכים בישראל ותלמידיו יכולים להתמחות במיומנויות ביצוע במחול ותנועה, או ביצירה המשלבת בין תיאטרון ומחול. המשמעות בפועל היא שרבים ורבות מבוגרי בית הספר הם כוריאוגרפים, רקדנים, יוצרים, מנהלים ומורים במגמות מחול ותיאטרון במסגרות חינוכיות שונות, כשישראל נחשבת לאחת המדינות המפותחות והמוערכות בתחום. "בשנים האחרונות עולם המחול עובר התפתחות, תנופה והתמקצעות", אומרת פז. "יש מגוון גדול מאוד של אפשרויות, והשאלה היא איך מניחים יסודות שיאפשרו לסטודנטים שלנו להתפתח לכיוונים שהם רוצים. הם יכולים להיות בעולם המחול המקצועי, חוקרים או אנשי הגות - ולנו יש חלק בכך".

"עבודה עם הגוף יוצרת קרבה גדולה בין המורים לתלמידים"

פז, רקדנית בעלת קריירה בינלאומית של יותר מ-30 שנה (בין היתר בשוודיה, אנגליה והולנד), מלמדת בסמינר הקיבוצים כבר עשור. "רקדנית מזן נדיר בעולם המחול הישראלי העכשווי", נכתב עליה באתר הכוריאוגרפים הישראלי, "אין עוד רקדנית עצמאית שרוקדת לבד בערב שלם של יצירות שנבנו ברובן עבורה, כשהבמה כולה שלה". אך למרות שהיא יכולה להתרכז בקריירת הריקוד שלה בלבד, בוחרת פז להקדיש שעות רבות ללימוד, הנחייה וחניכה של סטודנטיות וסטודנטים במכללה.

אחד מאתגרי העבודה כפי שהיא מתארת אותו הוא לשמור על מסגרת לימודית למרות עבודת הגוף המשותפת שלה עם הסטודנטים. "עבודה עם הגוף יוצרת קרבה מאוד גדולה בין המורים והתלמידים", מסבירה פז, "ואת לא יכולה לשמור על פאסון כשאת מזיעה יחד איתם בשיעור או נשכבת על הרצפה. אנחנו מתמודדים יום יום עם השאלה איך שומרים על מסגרת, דרישות וגם רמה מקצועית גבוהה - הן מבחינת מחול והן מבחינה אקדמית - תוך כדי אינטימיות מאוד גדולה".

צילום מתוך שיעור עם טליה פז
צילום מתוך שיעור | צילום: עומרי שושן

עופר ופז שומרות על עקרונות חינוכיים ומטפחות את התפיסה ההוליסטית כלפי המחול במכללה. "יש לנו מגוון פרויקטים ייחודיים בתחום המחול, התנועה ותיאטרון המחול, כמו חילופי סטודנטים עם בתי ספר ואקדמיות מקצועיים בחו"ל", מספרת פז, "אנחנו מחזקות את הטכניקה של התלמידים בשלל סגנונות בעזרת מיטב המורים בארץ, ומשתתפות בפסטיבלים ובפרויקטים מיוחדים, היכרות עם עולם הווידאו דאנס, השתלמויות וכמובן מעורבות חברתית בקהילה, שהוא אחד מעקרונות הדגל של סמינר הקיבוצים".

"אנחנו מאפשרות לתלמידים שלנו לראות עולם שלם של יצירה, חשיבה אחרת, אופני הופעה שונים ופותחות להם את הראש", מוסיפה עופר. "הם רוקדים כל יום, זזים כל יום, מופיעים מספר פעמים בשנה וכל זאת בנוסף להיותם אנשים יצירתיים וחוקרים".

אנשים נוטים לראות במחול תחביב ותו לא, אבל עושה רושם שעבורכן הוא דרך חיים.
עופר: "המחול הוא הרבה יותר מתחביב, הוא מקצוע שדורש השקעה והתמדה, וגם לי לא תמיד מתחשק לרקוד. אבל אם את רקדנית מקצועית ורוצה שהמחול יהיה החיים שלך את חייבת להשקיע המון שעות סטודיו. אני לא מזלזלת במחול כתחביב, להפך. אני בעד שכל אדם יזוז בכל יום, אבל אם לוקחים את זה למקום יותר מקצועי, צריך לקחת בחשבון שמדובר בהרבה עבודה בסטודיו".

אילו תכונות נדרשות כדי להיות מורה ורקדנית טובה?
עופר:
"משמעת עצמית, מוסר פנימי ויושרה. את צריכה לדעת מה היכולות שלך ואיפה את צריכה להתאמץ. צריך גם הרבה נכונות להתבונן בעצמך, להיות ביקורתית ולפרגן. לאחרים אנחנו מפרגנים כל כך הרבה, אבל לא מספיק לעצמנו".

ספרו לי על הסטודנטיות והסטודנטים שלכם.
עופר: "מבחינתנו, כל אדם שיש לו את הצורך להתנועע הוא תלמיד פוטנציאלי. אם אדם יכשיר את עצמו ויתמסר לתחום מגיל צעיר, יש לו מקום אצלנו".

וכל רקדן שרוצה יכול להיות מורה למחול?
עופר: "צריך רקע כלשהו, משמעת והרגלים של עבודה עם הגוף. השרירים הרי דורשים אימון יומיומי והתלמידים שלנו לא נכנסו לתחום לפני שנה. בדרך כלל מדובר באנשים עם רמת מיומנות אשר הכשירו את עצמם מילדות או מנערוּת ולמדו במסגרות שונות. אנשים שהגוף שלהם מכיר שפות מחול שונות. חשוב לנו שמורי המחול העתידיים יבססו את דרכי ההוראה שלהם על ידע והבנה מעמיקים הן של הפרקטיקה והן של גופי ידע עיוניים תומכים, כגון ידע גוף, מוסיקה והיסטוריה של המחול. שיפתחו כישורי ראייה לתלמידים שאיתם ולא רק ישכפלו את מהלכי ההוראה שחוו בעצמם כתלמידים ממוריהם".

מתוך פרגמנטים מאת נעה שדור, מחול שנה ג'
מתוך פרגמנטים מאת נעה שדור, מחול שנה ג' | צילום: אורן מנצורה

"הקסם האמיתי מתרחש פה אצלנו"

כמי שמחזיקה בקריירה בינלאומית, מה הדבר הכי חשוב לדעתך לרקדנית או רקדן?
פז:
"להתחיל טכניקה מגיל צעיר. כדי שהגוף יהיה יותר משוכלל, אלסטי ווירטואוזי הוא חייב להיות מאומן. לכן גם שיעורי הטכניקה מקבלים אצלנו מקום נכבד בלימודים".

אתן יוצרות עבור הסטודנטים גם קשרים בינלאומיים עם רקדנים מחו"ל?
פז:
"בהחלט. אפשר ללמוד הרבה מאוד מעבודה עם מוסדות בחו"ל. יש לנו תכנית לחילופי סטודנטים, שיתופי פעולה עם מספר אקדמיות בהולנד, פולין וארה"ב, וזה מוכיח את עצמו. אבל הקסם האמתי מתרחש פה אצלנו, בכרי הדשא הירוקים של הסמינר, בחוויית היצירה והלמידה הרב תחומית, בשיתופי הפעולה עם מחלקות אחרות של המכללה ובעיקר במסירות עמוקה לתלמידים ולתלמידות שלנו".

עופר: "החוויה כאן היא של קשרים בלתי אמצעיים, שותפות לצד דרישה למקצועיות, מחויבות והגעה להישגים. אני עצמי בוגרת סמינר הקיבוצים, וחזרתי לכאן בשמחה רבה. לא כי רציתי לתקן מה שלימדו אותי, אלא כי רציתי להמשיך את החוויה האדירה הזו עבור דור העתיד של אנשי המחול בישראל".

מכללת סמינר הקיבוצים, המכללה המובילה לחינוך והוראה, מציעה מגוון רחב של תכניות לימוד לתואר ראשון, תואר שני, הסבה להוראה ולימודי תעודה.
03-6901200