הידעתם שהטבע המציא את התרופה הכי טובה בעולם לגוף וגם לנפש? למעשה, תרופת העל הזו גם לא עולה כסף, וכל מה שאתם צריכים לעשות כדי ליהנות ממנה זה לצאת כל יום לשעה של פעילות גופנית - הליכה, ריצה, שחייה או אפילו יוגה. אנחנו לא באמת מחדשים לכם כלום, אבל השאלה שעדיין נותרת ללא מענה היא למה כשיש דבר כל כך נפלא מתחת לאף שלנו, רובנו לא מקפידים עליו?
"במקום להשתמש בתרופת העל שמצליחה לפתור בעיות של סתימות בכלי הדם, חיזוק שריר הלב, מניעת סכרת, לחץ דם, בעיות נפשיות או קוגניטיביות, אנחנו יושבים 18 שעות מול המחשב ולא זזים", טוענת ד"ר גילי יוסף, ראשת התכנית לתואר ראשון בחינוך גופני ותנועה, וכן התכנית לתואר שני בחינוך לפעילות גופנית ובריאות בסמינר הקיבוצים. "אורח החיים שלנו יושבני, ויותר מטריד מכך הוא שאורח החיים של הילדים שלנו הפך להיות גם כזה. אני מאמינה מאוד במה שהרמב"ם אמר - 'נפש בריאה בגוף בריא'. פעילות גופנית פותרת כל כך הרבה בעיות אבל היא לא נעשית מספיק. אנחנו פחות פעילים, וגם הילדים היום הרבה פחות פעילים".
ד"ר יוסף עוסקת בהוראת החינוך הגופני שנים רבות וזאת לאחר לימודי תואר ראשון בביולוגיה, תואר שני בפיזיולוגיה ודוקטורט שעסק באימונולוגיה - תורת המערכת החיסונית. כיום, מלבד לדאוג לבריאותם של מבוגרים, ד"ר יוסף מחנכת את דור העתיד של המורות והמורים לחינוך גופני בישראל ומודעת לתהליכים הרסניים שקורים לילדינו, שלא מן הנמנע יגרמו למחלות שונות שהיו יכולות להימנע.
"קיום פעילות גופנית באופן מסודר הוא אלמנט חינוכי שצריך להיות חלק מחיי היום יום באופן כללי", מסבירה ד"ר יוסף. "פעילות גופנית מאפשרת לנו לתפקד בפעילות היומיומית הרגילה הרבה יותר טוב. יש לנו יותר חמצן, יותר אנרגיה ואנחנו פחות מתעייפים. במהלך פעילות גופנית הגוף מפריש כל מיני חומרים, ביניהם אנדורפינים, הגורמים לנו לתחושה טובה יותר, למצב רוח טוב יותר ולהנאה", ממשיכה ד"ר יוסף, "היום יודעים שפעילות גופנית משפרת בין השאר גם יכולות קוגניטיביות, יכולות למידה ואפילו מדברים על כך שאם היו מלמדים מקצועות עיוניים ומידי כמה זמן היו עושים הפסקות לפעילות גופנית, יכולות הלמידה והזיכרון היו משתפרות לטווח הארוך".
אני משערת שבמערכת חינוך כל כך עמוסה, קשה להפסיק את השיעורים כדי להתעמל
"נכון, אבל צריך לזכור שבכל מדינות העולם אין יום בלי פעילות גופנית או תנועה לילדים. אנחנו מנסים בכל דרך אפשרית להעביר את המסר לבתי הספר, לילדים ולמורים, שפעילות גופנית יכולה להיות חלק מהלימודים ה'רגילים', למשל, אנחנו מציעים למורות ולמורים לעשות הפסקות קצרות של 5 דקות כל 20 דקות ולאפשר לילדים לנוע. כיוון נוסף הוא להכניס את הפעילות הגופנית לחומר הלימוד עצמו. למשל, איך נלמד גיאומטריה בצורה יצירתית ונגרום לילדים להבין טוב יותר מהי זווית? נבקש מהם לרוץ בזווית חדה, בזווית קהה, בזווית של 90 מעלות וכן הלאה. נשלב את התנועה בחומר הנלמד וניצור חוויה חדשה ומשמעותית לילדים".
הילדות והילדים מרוצים?
"הילדים מאוד אוהבים את שיעורי החינוך. כדי להיות טובים בספורט חייבים משמעת, כוח רצון, התמדה ומוטיבציה", היא מסבירה. "אם ילדים יעסקו בספורט מגיל צעיר זה ישליך גם על תחומים אחרים בחייהם, כי הם פשוט ירכשו הרגלים בריאים, וכמובן שהם יהיו מבוגרים בריאים יותר".
שגרירים של אורח חיים בריא
מעניין לחשוב על כך שאנחנו מוציאים אלפי שקלים בשנה על אימוני ספורט שונים – החל בחוגים, דרך מכוני כושר וכלה באימונים פרטיים, אבל מקידום החינוך הגופני בבתי הספר עבור הילדים שלנו אנחנו מתעלמים. למזלנו, ד"ר יוסף מקפידה ללמד את הסטודנטיות והסטודנטים שלה להישאר מחוברים לשטח ולהתמודד עם אתגר החיים המודרניים והסטטיים של התלמידים במערכת החינוך הישראלית, ובכך לגרום לילדים להבין כמה חשוב ליישם את משנתו של הרמב"ם - "נפש בריאה בגוף בריא".
"יש לנו סטודנטים שעושים מחקרים על פעילות גופנית והמקצועות השונים. הם מנסים ליישם את התפיסה שאפשר להכניס את החינוך הגופני למערכת הלימודים בדרכים שונות. זה גם גורם הנאה, גם הנעה, וכאמור משפר את יכולות הלמידה", מוסיפה ד"ר יוסף.
נשמע יצירתי ומאתגר. מה אני צריכה לעשות כדי להיות מורה לחינוך גופני?
"התכנית שלנו לתואר ראשון בחינוך גופני ותנועה בסמינר הקיבוצים אורכת ארבע שנים. כך, הסטודנטים לומדים תכנים ברמה הרבה יותר גבוהה מאשר במקומות אחרים בהם יש מסלולי תעודה למדריכים או מאמנים. הלימודים הם יומיומיים, במסגרתם לומדים בנוסף גם חינוך, מתודיקה ופדגוגיה. בסוף ארבע השנים הללו לסטודנטים שלנו יש ידע רב והם מסוגלים להעביר אותו לתלמידים בצורה הטובה ביותר".
איך אנחנו, המבוגרים, יכולים לשפר את אורח החיים שלנו?
"אנחנו צריכים להבין שהגוף שלנו חייב תנועה. לא חייבים שעה ביום במרוכז, אפשר גם 6 פעמים ביום למשך 10 דקות בכל פעם. מאוד מומלץ שיהיה מד צעדים - אפשר למשל להוריד אפליקציה שנקראת פדומטר, למדוד שעושים לפחות 10,000 צעדים ביום ואם לא ללכת ולהשלים את הצעדים הללו".
יש שעות מומלצות?
"כל אחד צריך למצוא את השעות שנוחות לו ואת סוג הפעילות שמתאימה לו, בחוץ, בפנים, לבד או בקבוצה. הפעילות צריכה להיות אירובית אבל גם אנאירובית ולכלול אימוני כוח, עיצוב, חיזוק וכדומה".
ובהנחה שבמשך 8 או 9 שעות ביום אני רוב הזמן יושבת, מה אני עדיין יכולה לעשות במשרד?
"כשיושבים במשרד כדאי כל 20 דקות לקום מהכיסא לנוע ולהימתח, כי הגוף לא בנוי למצב סטטי. עוד דבר מומלץ מאוד הוא לערוך ישיבות בהליכה. זה נקרא 'Walking Meetings' ועובד בעולם ממש טוב".
מה הטיפ הכי טוב שאת יכולה לתת לאלה שלא מצליחים לעשות מספיק ספורט?
"זה עניין של חינוך, גם שלנו, המבוגרים. מבחינתי פעילות גופנית צריכה להיות כתובה ביומן בסדר עדיפות ראשון. כמו שביומן יש לי פגישה שאני לא יכולה בשום אופן לבטל, פעילות גופנית צריכה להיות כמו צחצוח שיניים. אדם חייב לעשות פעילות גופנית. לא זזת – לא התרכזת, לא חשבת, לא התעוררת. פעילות גופנית היא הרבה מעבר לרק ספורט, היא באמת הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות לגוף שלנו שלא עולה שקל. מה יש לכם להפסיד? תתחילו לזוז".
03-6901200