המורה: גיורא אלון, מורה לתנ"ך בתיכון אחד העם פתח תקווה וסטארטאפיסט
גיל: 39
סטטוס: רווק
מגורים: תל אביב
לימודים: חינוך דמוקרטי, מקרא והיסטוריה
קריירה: הקמתי חברה שנקראת בורסה גרף, עסקתי ביזמות ובחינוך וטיילתי קצת בעולם.


סיפרו לנו שאתה מעורר השראה. למה?
"כי אני מספיק הרבה דברים. גם וגם וגם. גם היי-טק, גם שוק ההון, גם עבודה כמורה בבית-ספר וכמובן בסמינר הקיבוצים".

מה הסוד?
"לדעתי זה בגלל שאני יזם, או לפחות משום שהייתי כזה בעבר. אני לעולם לא כועס ומקבל את כולם, מלא בסבלנות (ככה זה לפחות נראה מבחוץ....)".

אתה קם בבוקר עם חיוך?
"כל יום. אמנם זה לא תמיד ממשיך עד סוף היום - אבל בהתחלה כן".

למה?
"כי יש לי תשוקה לעשות דברים, להתקדם ולקדם עוד משימה או שתיים, לפגוש אנשים ובני נוער ולקוות שתהיה הרפתקה מעניינת בכל יום".

איך הימים שלך נראים?
"הימים המעניינים יותר הם אלו שמשלבים גם את הצד העסקי בחיים שלי וגם את עולם החינוך. הדילוג בין שניהם יכול להיות מטורף. אני קם ב-7:00, ב-8:30 אני מתחיל רצף של ארבע שעות בארבע כיתות שונות. 120 תלמידים. להיכנס בחיוך, לבדוק שמות, לשאול מה נשמע ולדבר קצת, להעלות מצגת, להריץ שיעור, שאלות, בקשות, ואז ב-12:00 אני הולך למשרד לכמה שעות של מיילים, לקוחות ואפילו קצת תכנות, שזו אולי היצירה והאומנות בחיי. ככה יוצא שלדייט בערב אני מגיע עם הלשון בחוץ".

גיורא אלון (צילום: צילום ביתי)
אוהב לשבור מיתוסים. גיורא אלון | צילום: צילום ביתי

איך התגלגלת לשני תחומים השונים בהם אתה עוסק?
"לעסקים התגלגלתי בגיל 17 כי נמשכתי לעולם ההשקעות והבורסה. במקום מסיבות ואלכוהול זה מה שעניין אותי - לטוב ולרע. בצבא הייתי מתכנת ובעקבות קצין ששירת איתי התחלתי להשקיע וללמוד את תחום שוק ההון והבורסה. מהרגע שהתחלתי נדלקתי.

"לחינוך התגלגלתי אחרי כ-10 שנים במשרד שהקמתי. פשוט התחלתי לחפש כיוונים חדשים. היה לי ברור שאין מצב שאני ממשיך להגיע כל בוקר למשרד ב-10 השנים הבאות. התנדבתי בכמה עמותות בתחום החינוך הפיננסי ויזמות בני נוער, וכך יצא שהייתי מעורב בפרויקטים כמו 'חינוך לפסגות', 'יוניסטרים' או 'שיעור אחר'. בסופו של דבר, בעקבות המלצה, הגעתי למכון לחינוך דמוקרטי במכללת סמינר הקיבוצים. הספיקו לי כמה ימים בסמינר כדי להבין שזה העולם שאני רוצה להיכנס אליו - עולם החינוך. את התנ"ך תמיד אהבתי ותמיד שאלתי עצמי מי כתב את הדבר הזה ולמה".

מה המניע הכי גדול שלך בחיים?
"להתחבר לאנשים, להכיר אנשים חדשים, ללמוד דעות, רעיונות ותרבויות חדשות. אני אוהב לחייך ולגרום לאחרים לחייך. אני אוהב לשבור מיתוסים ולהבין למה אנשים מאמינים במה שהם מאמינים, והאם אפשר וכדאי לשנות את זה".

לא כסף וקריירה?
"כשהייתי צעיר בתחילת דרכי והקמתי את 'בורסה גרף', החלום שלי היה להיות ברשימת 500 העשירים בישראל. זה היה לפני שהתחלתי לשאול שאלה שהפכה לשיעור שאני הכי אוהב להעביר: 'האם בשביל להצליח בחיים צריך להיות מניאק?'. אגב, זה הפוך למוטו של הסמינר 'להצליח ולהישאר בן אדם'. ככל שעברו השנים הרצון להפוך למיליונר הלך ונעלם".

איזה מין מורה אתה?
"מורה לתנ"ך בסגנון חילוני. מסתכל בגובה העיניים. חובב מצגות וטכנולוגיה, דפים וסיכומים. אבל לא מציב מספיק גבולות".

מה למדת מלהיות מורה?
"להיות מורה זה הדבר הקשה ביותר שעשיתי עד היום בחיי. רכבת הרים רגשית. יום שיכול להתחיל בשיעור מדהים ומרגש ולהסתיים במפח נפש. למדתי הרבה על סבלנות, אכפתיות ואנושיות, ואפילו למדתי שאני יודע קצת לצעוק. השנה כמורה לתנ"ך למדתי משהו מעניין - רובנו אומרים שאנחנו מאמינים באלוהים אבל כשמתחילים להעמיק בשאלות, הם עונים תשובות של אתאיסטים גמורים".

מה אתה הכי אוהב בעבודה שלך?
"רגעים שתלמיד עולה על רעיון שאף אחד לא חשב עליו. כמו כן, כשתלמידים מציגים מול הכיתה ומצליחים לעשות משימה מאתגרת כלשהי. טיולים ואירועים שמתקיימים מחוץ לבית ספר גם הם כיף גדול עבורי. ובכלל לומר היום בישראל את המשפט: 'אני מורה לתנ"ך' זו תחושה טובה שמובילה לתגובות מדהימות. למרות כל הביקורת שיש לי ולכולם על המערכת ואני חלק ממנה".

מה למדת על בני ובנות הנוער הישראלים?
"למדתי שבני נוער מלאים ברגש ויודעים להביע אהבה, כעס, פחד והתלהבות בצורה מדהימה הרבה יותר ממה שיכולתי לתאר. מצד שני הם חסרי סבלנות ו'אין לי כח' זה המשפט הכי נפוץ אצלם. למדתי שברוב השיעורים, רוב התלמידים, רוב הזמן – מחכים לצלצול, והתפקיד שלנו המורים הוא לשנות את זה. למדתי שציונים זה כמעט הכל. זה מה שמעסיק ומניע את כולם כל היום והכל נע סביב זה, לפחות בתיכון".

גיורא אלון (צילום: יחסי ציבור)
אף פעם לא כועס ומקבל את כולם. אלון | צילום: יחסי ציבור

שתף גם את הרגעים קשים.
"הקושי הקלאסי זה לבוא לשיעור עם רצון לעשות דברים והכיתה לא משתפת פעולה, מביישנות ובריחה לטלפון ועד הפרעות, בלגן, חוסר הקשבה אחד לשני וכלפי. זה יכול לבאס, רכבת ההרים כפי שכתבתי. אבל הקושי האמתי הוא הקושי לעניין. אני יכול להגיע עם שיר של מאיר אריאל, סרטון עם תובנות מדהימות של יובל נח הררי, או הרצאה על איך שלמה המלך פיתה את מלכת שבא - דברים שיכולים להעלות אצלי את הדופק, אבל הכיתה תישאר מנומנמת לחלוטין ואף אחד לא יבין מה אני מתלהב. לעומת זה, כשיש סרטוני אנימציה מדובבים של אליהו הנביא זה מלהיב את כולם".

ורגעים מרגשים?
"רגעים מרגשים זה להגיע לבית ספר לביקור אחרי שנפרדתי מהתלמידים, ולקבל התנפלות של חיבוקים וכיפים. רגע מרגש אחר היה בכיתה אחת, כשהוצאתי החוצה ילד שכמעט הלך מכות באמצע השיעור. הסתכלתי עליו וראיתי שהוא מכין את עצמו לצרוח עלי בחזרה אחרי שאצעק עליו. לזה הוא רגיל. במקום זה, תרגלתי אותו לנשום עמוק והחזרתי אותו לכיתה בצורה רגועה. ההפתעה שהייתה לו על הפנים מההתנהגות השונה לעומת מה שהוא מכיר הייתה רגע מדהים שגם השפיע מאוד על היחס שלו אלי בכיתה בהמשך השנה".

מה זה מורה טוב לדעתך?
"מצרף כאן את התשובה של התלמידים שלי במשוב סוף שנה שעשיתי להם".

 

מכללת סמינר הקיבוצים, המכללה המובילה לחינוך והוראה, מציעה מגוון רחב של תכניות לימוד לתואר ראשון, תואר שני, הסבה להוראה ולימודי תעודה.
03-6901200