אביחי צברי בבר (צילום: איתי אבירן)
אביחי צברי בבר | צילום: איתי אבירן
מי אני: אביחי צברי,28, רווק, תל אביב

מקצוע קודם: בעלים של בר היין "פינוטאג'”

מקצוע נוכחי: מורה דרך ובעלים של חברת תיירות

למה החלטת להחליף מקצוע?
האמת שמעולם לא תכננתי להחליף מקצוע. פשוט החלטתי לעשת קורס מורי דרך בשביל עצמי - לא צריך לחכות לגיל 60 בשביל זה. לא תכננתי להתפרנס מזה אבל אחרי שנתיים של לימודים בקורס מורי דרך התחום פשוט חבק אותי לתוכו. אני מדריך ברחבי הארץ ועובד בעיקר עם אנשים מבוגרים מהארץ ומחו"ל ולאט לאט אנשים התחילו להזמין אותי יותר ויותר. בנוסף, באתי מתחום שנחשב סקסי, תחום של יין ואוכל, אז לקחו אותי להדרכות יין בתוך הטיולים עצמם ושילבנו טעימות בשווקים וטיולים קולינריים.

>> רוצים גם אתם לעשות שינוי? היכנסו

 מתי נפלה ההחלטה לעשות שינוי? עשיתי את הקורס תוך כדי העבודה הקודמת שלי כמנהל בר יין. אלו היו הפעמיים שלי בשבוע בהן לקחתי זמן לעצמי, נשמתי, היה לי זמן איכות בלי לחשוב על כמה לקוחות הגיעו ושצריך לעשות הזמנות, על  דוח רווח והפסד ורואי חשבון ובמקום לחשוב על טיולים ולימוד ההיסטוריה, הגעה למקומות הנחבאים.

 כמה זמן לקח לעשות את השינוי? למדתי שנתיים – זה הקורס ואז צריך לעבור מבחן של משרד התיירות, כדי לקבל רישיון להדריך. ברגע שאתה מקבל את התעודה, אחרי כל הידע שצברת - אתה מבין שאתה לא יודע מספיק וצריך ללמוד עוד: לחפור באינטרנט, לקרוא ספרים, להכיר סיפורים, מקומות, סודות ולבנות הקשרים בין מקומות לסיפורים. אתה חייב להיות ייחודי בתחום הזה. לפני שנתיים, שנתיים אחרי שסיימתי את הקורס, עזבתי את העסק שלי. זה קרה כשפתאום נפל לי האסימון והבנתי שבפועל – אני מורה דרך. זה מה שאני עושה, על אפי ועל חמתי: כל השבוע שלי מלא הדרכות, פונים אלי ורוצים אותי. זו נקודה מאוד מרגשת ושם החלטתי שאני נוטש את הכל ושם את כל כולי רק בזה. יש בזה אתגר ברמה העסקית וגם ברמה הרוחנית של ידע וחשיפת סיפורים. מצד שני - כיף לקום בבוקר ולעשות את מה שאתה אוהב.

מה הדבר שאני הכי אוהב במקצוע החדש? אני הכי אוהב את זה שהדרכתי בעיר העתיקה בירושלים יותר מ-100 פעמים בשנתיים האחרונות ואני עדיין נרגש בכל פעם שאני עולה להר הבית או למנהרות הכותל או לעיר דוד, את זה שאני עם דמעות בעיניים ומתאהב בארץ כל פעם מחדש. זה בא מאהבת מולדת ואהבה למה שאני עושה. חשוב לי להכיר לאנשים את הסביבה, את הסיפורים, המקומות ואת ההיסטוריה. אני אוהב את הקשר עם האנשים, את העברת הידע ואת זה שאתה זורק רעיון לאוויר ואתה רואה אותו מושרש במישהו. הדוגמא האחרונה שאני יכול לספר עליה היא שבאחת ההדרכות הראיתי ללקוח שלי שבסטף שבהרי ירושלים יש אנשים שמגיעים מכל הארץ כדי לעבוד את האדמה בשיטות חקלאיות עתיקות ולגדל לעצמם את הירקות האורגאניים שלהם. הוא איש מאוד עסוק והתפלא מהיוזמה הזו – אבל לאחרונה גיליתי שהוא עצמו לקח שם חלקה והוא עובד אותה.

אביחי צברי מדריך טיולים (צילום: אסנת גואטה)
אביחי צברי בהדרכה | צילום: אסנת גואטה
מה הדבר במקצוע הישן שאני הכי מתגעגע אליו במקצוע החדש? אני מתגעגע להרבה דברים, אבל אני בעיקר חושב שאני מתגעגע להתגנדרות של העבודה הקודמת, לזה שאתה כל יום מגיע לעבודה עם חליפה ונראה טוב. מורה דרך מתלבש מכובד אבל בסוף אתה לא תנעל נעליים מצוחצחות ותלבש עניבה וג'קט. מצופה ממך להיות קצת שלוך.

 מה גילית על המקצוע שלא ידעת? שאתה לא נשחק מלהדריך – אלא מתחדד. אתה עובד, קורא מאמר, בונה הדרכות וזה מזין אותך. אני כל הזמן עושה משהו שאני מתרגש ממנו.

 מה השינוי הכי גדול באורח החיים? אני פשוט הרבה יותר שמח. זה לא שמצבי היה גרוע קודם, אבל אני מחייך הרבה יותר. הלחץ והשעות לא השתנו יותר מדי כי כבעל עסק אני עובד כל הזמן והעבודה עם חו”ל ועם הארץ אומר שאני זמין רוב שעות היום. גם בשטח וגם במשרד אתה כל הזמן נותן שירות וצריך להמציא את עצמך מחדש ולהיות הכי טוב בשביל הלקוחות. אם יש לך ירידה בכמות העבודה - זה הזמן להפרות את עצמך ולהמשיך את ההכשרה, להכיר דברים חדשים, להשתפר, להכיר מקומות חדשים.

 מה היו התגובות של הסביבה? היה להם ברור שזה מה שאני צריך לעשות אז לא הייתה הפתעה בקרב החברים והמשפחה. אהבת ארץ תמיד בערה בי. כשאתה עושה משהו שתמיד אהבת זה נראה מאוד טבעי. זה כאילו היה פאזל והחלק החסר נכנס למקומו. זה אפילו שם בעלטה את מה שהיה לפני כמה שנים: פתאום זה מוזר שניהלתי עסק והתעסקתי באוכל ויין.

מה הדבר הכי גדול שהשינוי דרש ממך? גם במקצוע הקודם שלי וגם כאן אני אוטוריטה: הייתי זה שידע הכי הרבה על היינות ועכשיו אני זה שיודע הכי הרבה על המקום, אבל פתאום, במקצוע הזה אני מגלה שאני יכול להיות בתוך קבוצה ומישהו יידע פרט שאני לא יודע. יש כל כך הרבה סיפורים, היסטוריה – מישהו יכול לדעת שביב מידע שאני לא מכיר וזה דורש התמודדות חדשה. אני חושב למשל על כך שהייתי במושבה הגרמנית בירושלים עברתי הדרכה של לפחות עשרה מדריכים בה וכל אחד מהם דיבר על משהו אחר לחלוטין, התייחס למשהו אחר במבנה, לפן אחר בסיפור – אז יש המון זויות ויש המון מה לדעת. זה השינוי המשמעותי, להיות זה שלא יודע הכל.

 מילה למתלבטים: כל עוד יש רווחה כלכלית, כל עוד יש לך שקט של פרנסה ואתה לא מכניס רעשים לחיים שלך - תמיד צריך לשאוף את הדברים שאנחנו אוהבים.

 לכל מקצועות המלונאות שלא הכרתם