החינוך בישראל הוא סוגיה מורכבת. מורים רבים, אשר מגיעים לעבודתם מלאי מוטיבציה לעשייה חיובית ולשינוי בחיי התלמידים, מתאכזבים לגלות כי המערכת מתאפיינת באטימות ונוקשות ונתקלים בקושי משמעותי ליצור את השינוי המיוחל. אז איך בכל זאת אפשר להשיג את המטרה? בתכנית "חותם" טוענים שעלו על השיטה, ואל דאגה - יש להם גם קבלות להציג לכם.
חותם הינה תכנית מנהיגות חברתית-חינוכית הפועלת לצמצום פערים ולשינוי חברתי, על ידי כך שכל ילד וילדה יוכלו לבחור את עתידם ללא קשר להכנסה, למעמד החברתי ולהשכלה של הוריהם. התוכנית מכשירה אקדמאים איכותיים להוראה משמעותית תוך שהיא משבצת אותם בבתי ספר בפריפריה החברתית והגיאוגרפית בישראל.
אם תשאלו את בוגרי התכנית – "חותמיסטים" – תשמעו שהם דווקא כן מצליחים להיכנס לעומק הבעיות והקשיים, להתמודד פנים אל מול פנים עם המכשולים ולהגיע לכל תלמיד בצורה שתאפשר לו לבחור ולעצב את עתידו. אז איך הם מסבירים את זה?
"המורה מתקשרת כל בוקר לשמוע שהתלמידה שוטפת פנים"
הילה קהלאני, מנהלת הגיוס של חותם, מספרת לנו בתשוקה רבה על העשייה של החותמיסטים. "כל התיאוריה של חותם למעשה מתבססת על ה'ביחד'", היא אומרת. "החותמיסטים באים לעבוד ולשנות יחד עם המערכת, עם המנהלים, לא נגד – תמיד משבצים מספר חותמיסטים בבית ספר אחד ויחד הם מניעים דברים חיוביים. יש המון כוח באופן כזה ליצור שינוי", היא מסבירה.
באופן קונקרטי יותר, מציגה קהלאני דוגמא לפעולה ייחודית אשר ננקטה על ידי חותמיסטית: "הייתה חותמיסטית שהתקשרה בוקר-בוקר לתלמידה בכדי לשמוע את הברז של המים עובד, לוודא שהיא שוטפת פנים, מצחצחת שיניים ומגיעה לבית הספר. אותה תלמידה, בליווי צמוד של החותמיסטית, סיימה את הלימודים והצבא בהצטיינות והמשיכה ללימודי משפטים".
"חותימסטים לא מיועדים להשפיע רק על התלמידים אלא לרתום מורים בחדר מורים ואנשים בקהילה. מדובר בהרבה מעגלים שמייצרים שינויים מהותיים בחינוך בישראל", היא מסכמת.
שינוי עושים ביחד
מור גרוס, חותמיסטית מבית ספר מורכב במיוחד מחיפה, מספרת לנו בצניעות: "היה תלמיד שהיה מקלל, זורק כסאות. באחת הפעמים שנהג באלימות לא שלחתי אותו הביתה, נתתי לו להירגע ורק אז התיישבתי ודיברתי איתו. הוא היה מופתע שלא מעיפים הביתה או מזמינים את ההורים. התחלנו לדבר ולאט לאט נוצר בינינו קשר מאד טוב. זה ילד שאם בשנה הראשונה רצו להעיף מבית הספר, אז יצא שבסוף הוא סיים 12 שנות לימוד".
לצדה, ליאור אוזמן, חותמיסט אשר משמש כיום מנהל חטיבת הביניים ברנקו וייס "החקלאי" בפרדס חנה-כרכור, מסביר: "ההסתכלות על התלמיד לא יכולה להסתכם אך ורק בתפקוד היומיומי בכיתה. חשוב להרבות בשיחות אישיות עם התלמידים, לצאת לביקורי בית בכדי להכיר את הסביבה בה הם גדלים ואת המשפחה, או ללמוד את התחביבים ואת החוזקות שלהם. ככל שהתמונה מתרחבת היא גם מאפשרת לתת מענים רחבים יותר".
"דוגמא נוספת", מוסיפה גרוס, "היא תלמיד שראינו שינוי מהותי בהתנהגות שלו במעבר מכיתה י' לי"א – ניסינו בכל דרך להבין מה עובר עליו, עשינו שיחות על גבי שיחות. ההיגיון אמר שהוא לא מתאים לבית ספר שלנו כי הוא לא היה מגיע ולא משתף פעולה. בסוף, בכיתה י"א הוא סיים את כל הבגרויות ואת י"ב סיים בהצטיינות".
לפרטים נוספים והצטרפות לתוכנית חותם>>
עוד דוגמא לערך שמכניסה תכנית "חותם" לכיתות מתבטאת אצל טלמור בן חיים, חותמיסט אשר עסק באימון כדורסל במקצועו וכיכב בין היתר בנבחרות ישראל. כאשר הפך למורה, הקים את כיתת הספורט בבית הספר אשר לימים זכתה בתואר אלופי מחוז תל אביב בכדורסל וכדורעף: "הספורט הוא כלי שמשפר מסוגלות עצמאית וביטחון עצמי, וכן את היכולת להתמודד עם קשיים ולהבין שהכל בסופו של דבר תלוי בך, הפרויקטים האלו הביאו תלמידים להישגים", הוא אומר.
בן חיים הוא גם האדם להסביר את סוד ההצלחה של חותמסטים - היחס והקשר עם התלמידים: "מדובר במורים שמדברים בגובה העיניים. עוד קודם, הם עשו בחיים שלהם דברים שמעוררים השראה בילדים ואף הערצה. הם יודעים איך ליצור קשר בינאישי, להביא אנרגיה אחרת ולהיות שם בשבילם באופן אותנטי. לילדים קל להתחבר לזה".
"כן, כנראה שאי אפשר לפעול על אוטומט עם תלמידים, צריך להבין מי זה כל תלמיד, מה הסיפור האישי ולהתאים לו את החליפה שלו", מסכמת גרוס.