מי אני: לימור דביר,44,נשואה + 4 מרעננה
מקצוע קודם: עורכת דין
מקצוע נוכחי: מאמנת כושר
למה החלפתי מקצוע? "הייתי מאוד לא מבסוטית מהמקצוע. אהבתי את הלימודים, אהבתי את האתגר , אבל בשטח לא אהבתי להיות עורכת דין, את המריבות – צריך לזה אופי מסוים שלא התאים לי. זה מקצוע שמכריח אותך להיות רעה באיזשהו מקום ורציתי מקצוע בו כולם מחייכים אלי כשאני באה בבוקר לעבודה".
מתי נפלה ההחלטה לעשות שינוי? "ההחלטה נפלה אחרי שילדתי את בני השני. עמדנו לעשות רילוקיישן למשרה חדשה עבור בן הזוג שלי ואמרתי לעצמי שאם אני עוזבת אני הולכת ללמוד שם איך להיות מאמנת כושר. בסוף, ברגע האחרון – 3 שבועות לפני המעבר כשהבית שלנו כבר מושכר והילדים כבר רשומים לבתי ספר שם - הציעו לנו אפשרות להישאר. החלטתי שאני ממשיכה את המסלול שהתחלתי כי ככל שהתקרבתי זה מצא חן בעיני יותר ויותר, הבנתי שאני רוצה לעשות שינוי והתחלתי לאסוף תעודות אחרות על הקיר".
כמה זמן לקח לעשות את השינוי? "זה משהו שהתבשל בי וכל החיים התאמנתי ורקדתי. בפועל, לוקח קורס של שנה בוינגייט כדי להיות מאמן כושר, אבל אני עשיתי עוד קורסים כי רציתי להרחיב את הידע: קורס של אימון חדר כושר, קורס מדריכת ספינינג, קורס קיקבוקסינג, יוגה ופילאטיס".
מה הדבר שאני הכי אוהבת במקצוע החדש? "את המפגש שלי עם אנשים ואת היכולת לשפר את החיים שלהם. מגיעים אלי אנשים עם כל מיני בעיות, מוגבלויות וקשיים ופתאום הם מסוגלים לעשות דברים שהגוף שלהם לא יכול היה לעשות, פתאום מפסיקים כאבי הגב והברך שלא עלתה במדרגות לפתע מאפשרת תנועה. זו עבודה תובענית וקשה לגוף והתפקיד שלי היא לעודד ולתמוך. בתהליך נוצרת אינטימיות וקרבה ונוצרים קשרים קרובים שנמשכים שנים, נשארים חברים".
מה הדבר במקצוע הישן שאני הכי מתגעגעת אליו במקצוע החדש? "כלום. לא לחבריי למקצוע, לא לבגדים – מסרתי אותם באהבה- ואני לא מסתכלת לאחור".
מה גילית על המקצוע החדש שלא ידעת? "שיש בו הרבה מאמץ אינטלקטואלי, המון מחשבה. בהתחלה הפחיד אותי ללכת מעריכת דין שהיא כולה עבודה עם הראש לעיסוק בגוף אבל יש פה עבודה לא רק עם הגוף - אלא גם עם הראש. יש מחשבה על תכניות עבודה, אתגור של המתאמנים, טרנדים, למי מתאים איזה אימון וזה אתגר תמידי של למידה. אם את לא מתחדשת ומתעדכנת, סורקת את האתרים הנכונים, הולכת קדימה עם המחקרים, לומדת - את נשארת מאחור ודועכת".
מה השינוי הכי גדול באורח החיים? "השינוי הכי גדול הוא שאני מאושרת. מעבר לזה, זה מאפשר לי לשלב חיי משפחה עם העבודה: יש לי 4 בנים וכעורכת דין היה לי הרבה יותר קשה לגדל את הילדים ולא רציתי שמישהי אחרת תגדל את הילדים שלי. כמנהלת כושר אני יכולה לנווט את שעות שלי וזה היה לי מאוד חשוב. מעבר לזה, את לא כבולה במשרד 20 שעות ביממה ואת חופשיה לנווט את העבודה כרצונך".
תגובות של הסביבה? "בהתחלה הייתה תדהמה, הייתי בת 31 כשהחלפתי מקצוע, לא הייתי ילדה ואבא שלי וידא מדי פעם אם אני אחזור יום אחד להיות עורכת דין יום אחד... זה לא מהפך מובן מאליו אבל כשרואים כמה אני אוהבת את זה ומאושרת מזה - זה שווה הכל".
מה הדבר הכי גדול שהשינוי דרש ממך? "ויתור על הפרסטיז'ה של להיות עורכת דין. בסך הכל אני בן אדם שמשתדל לנהל את החיים בצניעות וכשאת מבינה שהדרך שלך טובה - הכל מתגמד".
מילה למתלבטות: "במילה אחת: go for it. הרבה פעמים המהפכים הם לא שחור ולבן, החיים אפורים ותמיד אפשר לחזור אחורה. בנוסף, את מתנסה תוך כדי השינוי ובוחרת את הדרך שמתאימה לך. אני, למשל, ראיתי תוך כדי הלימודים שטוב לי ואני מצליחה לזה אז לא היה לי היסוס. אני רוצה לומר שאם לא טוב לך איפה שאת נמצאת -עשי משהו בקשר לזה. החיים לא מחכים לאף אחד ויום אחד את מקבלת סטירה וחושבת "איפה אני עכשיו ומה עשיתי כדי להרגיש שאני ממצה משהו בחיים האלה?”. לקום לעבוד במה שאת לא אוהבת זה קשה. אני קמה בבוקר בחיוך ומחכה ללכת לעבודה. מה יותר טוב מזה לבן אדם"?