מדינת ישראל נמצאת בעיצומו של מבצע "שומר החומות", כבר מספר ימים שמדינת ישראל נמצאת תחת אש, כאן באשקלון כמידי סבב לחימה, אנחנו החזית והראשונים "לחטוף" את מאות הטילים שעפים לכיווננו מכיוון עזה.
לא פשוט לעבוד בחברת היי-טק אשקלונית ולנהל עשרות עובדים, כשאתה יודע ששגרה שנתית או תכנית עבודה שנתית לעובדים יכולה להשתנות מרגע לרגע.
מעבר לקשיים הברורים והידועים של מחסור עצום בעובדים ומתכנתים בהייי-טק הישראלי, העובדה שמיקום המשרדים הוא לא בתל אביב, המלחמה האינסופית על ה"טאלנט" הבא למול חברות ענק ממרכז הארץ, הוא דבר שאי אפשר להסביר באמת במילים. כל זאת ועוד תוך ניסיון לשמור על יתרון טכנולוגי ותחרותי מול חברות רבות בארץ ובעולם.
כשאני, אחי ואבי הקמנו את החברה לפני כמעט עשור, בחרנו להקים את החברה באשקלון קודם כל מתוך ציונות ומתוך רצון לפרנס גם את תושבי הדרום והסביבה, מבלי לפגוע בתנאי עבודה ומבלי לבזבז 4 שעות ביום על הכביש, על מנת לעבוד בתל אביב. מי חשב שבמרוצת השנים מעבר לאתגרים הניהוליים, הכלכליים, כאבי הגדילה ואפילו הקורונה, נאלץ להתמודד עם שלל סבבי לחימה או אפילו הקמת מודלי עבודה תחת סבבי לחימה, כשטילים עפים באוויר - או בקיצור כמו שקוראים לזה אצלנו בחברה: "מודל עבודה תחת אש". כחבר הנהלה, וכאחד שמנהל מספר צוותים בחברה, ההיבט הניהולי בחברה דרומית ובהיי-טק בפרט הופך מאתגר שבעתיים. זה מתחיל בשגרת עבודה שצריכה להתקיים בכל מצב, בין עם בזמן "רגיל", בזמן קורונה, בזמן מבצע או אפילו סתם בזמן עוד לילה שהחליטו לירות לכיוון אשקלון.
כי ככה זה לעבוד בדרום, העובדים הם קודם כל משפחה שאתה צריך לדאוג לה, בדיוק כמו שאתה דואג למשפחה שלך. בין אם זה באמצע הלילה בעזרה ותמיכה, בין אם זה במהלך היום בירידה למקלט באמצע פגישת זום בעקבות צבע אדום וטילים ששורקים מתחת לבית ועד לאחריות אישית בלתי נגמרת לעובדים, שמרגישים כמו יחידה צבאית אחת מלוכדת.
ההשלכות של אירועים מתגלגלים, של לוחות זמנים שמשתנים משאירות אותנו המנהלים תחת "כוננות" כמעט 24/7, ומכריחות אותנו להיות זמינים וקשובים, הן לרצונות מקצועיים והן לרצונות הרווחה של העובדים. למרות הקושי במציאות המשתנה (בין אם קורונה או מצב ביטחוני), בעזרת גמישות מחשבתית, תקשורת פתוחה ועבודת צוות, אנחנו מצליחים לנהל, לעמוד גם בהתחייבויות עסקיות כלפי הלקוחות ושימור תקין של המערכות.
ובלי שום קשר להצלחתנו למרות כל התנאים – אנחנו, בשונה מאחרים, מתורגלים חדשות לבקרים במודל עבודה היברידי, עוד לפני שהגיעה הקורונה, ואנחנו מתורגלים לשלוח הודעה כשאנחנו פותחים את העיניים "בוקר טוב, איך עבר הלילה אצלך?", ומסיימים את היום עם הודעה "אלו המשימות גם למחר, תעדכן בכל התפתחות ודרישת שלום חמה לילדים ולאישה". ולכן אנחנו משקיעים מאמץ נוסף בייצור, בעדכון ובהנגשת המשימות באופן המפורט והמדויק ביותר, כדי לאפשר לכל עובד לקדם את המשימות שלו בזמן ובמקום שמתאפשר, ובכך לצמצם את התלות ההדדית בישיבות מסורתיות.
כי ככה זה לעבוד בדרום, העובדים הם קודם כל משפחה שאתה צריך לדאוג לה, בדיוק כמו שאתה דואג למשפחה שלך. בין אם זה באמצע הלילה בעזרה ותמיכה, בין אם זה במהלך היום בירידה למקלט באמצע פגישת זום בעקבות צבע אדום וטילים ששורקים מתחת לבית ועד לאחריות אישית בלתי נגמרת לעובדים, שמרגישים כמו יחידה צבאית אחת מלוכדת.
לתקשורת יש משמעות עצומה. כחברה בחרנו לשתף ולעדכן את העובדים באופן יזום על כל המתרחש ולספק מידע ברמה העסקית, התפעולית וכן ברמת משאבי האנוש. בצורה זו העובדים מקבלים מידע המסייע להפיג חששות (האם ינוכה לי יום חופש כי היום אני עם הילדים מכיוון שאין מסגרות? או האם מועד סיום משימה השתנה/התעדכן?).
בנוסף אנו מעודדים את כלל העובדים לייצר את מרחבי התקשורת על מנת לייצר שיח פורמלי וכן א-פורמלי, המסייע לעדכון ולשמירת הקשר האישי/קבוצתי/חברתי גם בימים בהם המפגש במשרד או שיחות הזום אינן סדירות. וכן, לעובדים שלנו יש אופי מיוחד, כי הם בוחרים לחיות כאן ולעבוד כאן, וקודם כל עבורי כמנהל זו זכות אחת גדולה וגם אחריות אחת ענקית לדאוג להם גם בימי שגרה וגם בימים כאלה לביטחון תעסוקתי, לענות לכל דרישה מציוד ועד למילה טובה גם בשגרה וגם בסבבי לחימה. כל עובד הנקלט בחברה (וכן, גם בזמנים כאלה אנחנו לא מפסיקים לגייס) מבורך ב"ברוך הבא למשפחה", משמעות שמקבלת משנה תוקף בזמנים מאתגרים אלו ובכלל. אנחנו גם מצליחים לשמור ולשמר את המהות של החברה ולייצר מקום (גם אם וירטואלי) מחבק, תומך, ומקצועי עבור העובדים שלנו וניכר כי העובדים אכן מרגישים ומוקירים את הפעולות הללו - את התוצאות אנחנו רואים יום יום במחויבות, באחריות ובעיקר בצמיחה בצד העסקי.
ולמרות כל האתגרים, הקשיים, הריבים והדמעות - יש גם רגעים יפים בין עובדים, בין החברה לקהילה, יש ניצחונות קטנים ועסקאות גדולות שכבר יצאו לדרך ועוד יצאו לפועל בהמשך השנה. וזה רבותיי הקסם של אשקלון, של אנשי הדרום ושל מדינת ההיי-טק של המזרח התיכון.