דמיינו לכם עולם בו אתם משלמים על מה שקניתם בסופר רק אחרי שהשתמשתם בו, או לחילופין – משלמים על בגד שלקחתם מהחנות רק אחרי שכבר לבשתם אותו וקיבלתם עליו מלא מחמאות. מציאות בה אתם קונים ספר או סיר ברשת מסוימת, ובגלל שאתם מאוד מרוצים ממנו ומספרים עליו לחברים שלכם המחיר שלו יורד בחצי. יקום בו אתם קונים עכשיו ומשלמים רק בעוד חצי שנה.

נשמע לכם מופרך? אתם ממש צודקים. כשמדברים על צרכנות וקניין, לרוב סיטואציות כמו שפירטנו הן מחוץ לתחום הסבבה. עד שמדובר באנשים שעובדים כעצמאיים - אז נראה שהנורמות המקובלות כבר לא כל כך ברורות ללקוחות שלהם והם נתקלים בבקשות, שאלות, הערות ודרישות מוגזמות, שלא לומר הזויות.

כמה הזויות? אספנו עבורכם 15 כאלה שחצו מזמן את גבול הלג'יט – וכולן אמתיות לחלוטין. אגב, אם תשאלו עצמאיים או בעלי עסקים קטנים, סביר להניח שיצא להם להיתקל באופן אישי בלפחות 10 מתוכן.

"אם תעשה לי מחיר טוב - אפרסם אותך"

נכון, אין ספק שפרסום מפה לאוזן הוא אחד הצינורות הכי טובים להזרמת לקוחות, אבל אנחנו רוצים להאמין שאתה תפרסם אותנו אם אנחנו נעשה לך עבודה טובה ולא רק אם ניתן לך את המחיר הכי נמוך. בסופו של דבר, כבעלי מקצוע אנחנו רוצים שיעריכו את העבודה שאנחנו עושים, וזה עוד בלי להתחיל להתמקח על מה נחשב אצלך "מחיר טוב".

"באתי אלייך כי אמרו לי שנשים לוקחות מחיר יותר נמוך"

מבלי להיכנס לעובדה המצערת שגם רגע לפני שנת 2020 גברים עדיין מרוויחים יותר מנשים, ומבלי לתהות למה אתם משתפים עם זה פעולה – אין שום סיבה גם להגיד את זה לעצמאית שמולך. גסת רוח, מביכה ומשפילה – הם רק חלק מהתיאורים להתבטאות כזאת. והיינו עדינים.

"אני מציע שת"פ: אתה תכין לי בחינם ואני אתן לך קרדיט ואשתף אותך בפייסבוק שלי"

"שיתוף פעולה" כשמו כן הוא – שיתוף של פעולה. כלומר, פעולה הדדית של כמה צדדים לכדי השגת מטרה משותפת ומתגמלת. עם כל הכבוד לקרדיט שלך ולפרופיל הפייסבוק המתוחזק, עדיין לא הצלחתי להבין איך זה משתווה לעבודה בחינם. עבודה היא עבודה, מושקעת בה זמן, כוח, מחשבה ולעיתים גם כסף – תכבדו את זה.

 "אין לך כמעט הוצאות וזה לא לוקח לך הרבה זמן, אז למה זה כל כך יקר?"

הו! שלום! לא ידעתי שעומד מולי רואה החשבון/הסוכן/אבא שלי שיכול להגיד לי מה היקף ההוצאות שלי וכמה זמן לוקח לי לעשות כל דבר. ראשית, היום כולם יודעים שזמן שווה כסף כך שגם זמן הוא הוצאה והעובדה שעצמאים בוחרים לעבוד בשבילך ולא בשביל מישהו אחר היא גם משהו. שנית, לא תמיד אתה מודע לכל ההוצאות של בעל עסק עצמאי אז סייג לחכמה שתיקה. וחוץ מזה, אם זה לא לוקח הרבה זמן כמו שאתה חושב - למה שלא תעשה את זה אתה בעצמך? 

"תעשה לי חצי עבודה ואני אשלם לך חצי מחיר"

אומרים שטוב שם טוב משמן טוב. כעצמאים אנחנו עובדים לא מעט על לתחזק את השם שלנו. בכל זאת, אנחנו לא חלק מחברה גדולה עם מערך יחסי ציבור וניהול משברים. בסופו של דבר מה שנשאר לנו ככרטיס ביקור שלנו זו רק העבודה שלנו, שאנחנו עושים על הצד הטוב ביותר. כמו שלא מבקשים במאפיה בצק כדי לאפות בבית ולא אומרים לקוסמטיקאית לסדר רק גבה אחת – אל תבקשו מאיתנו להביא לכם עבודה שאנחנו לא שלמים איתה רק כדי לחסוך עלויות. זה לא מכבד לא אותנו ולא אתכם. חוץ מזה, אתם זוכרים למי מראים חצי עבודה?

"למה צריך לשלם על סקיצה?"

למה? כי מחשבה, זמן והשקעה זו עבודה, וסקיצות לא גדלות על העצים. זה למה.

"אם אני אוהב את מה שייצא בסוף – אני אשלם לך"

תראה, גם אם לא תאהב את מה שייצא בסוף, זה לא יחזיר את הזמן לאחור ויחד איתו את ההשקעה, המאמצים, העבודה וההוצאות שלי. זה מאוד לגיטימי, במידה ולא אוהבים או מתחברים לתוצר שקיבלתם, לבקש אופציה נוספת או פשוט ללכת בפעם הבאה למישהו אחר שאולי את העבודה שלו תאהב יותר. אבל בסופו של דבר – מה שמגיע, מגיע. גם על תספורת שלא עפים עליה ולוקח זמן להתרגל אליה, תמיד משלמים.

"אל תהיה גרידי, מספיק לך להרוויח X"

זכותו של כל אדם לחיות את חייו איך שהוא רוצה ולשאוף לרמת ההכנסה שהוא שואף אליה. סחתין עליך שאתה כל כך צנוע ומסתפק במועט, נדאג לשלוח לך תעודת הוקרה בקרוב. אבל עד אז, תעשה טובה ותסתכל בצלחת שלך.

 "אנחנו עמותה, אתה יכול לעשות לנו בחינם? תראה את זה כשירות לקהילה"

טוב, זו ממש נקודה רגישה. רובנו שואפים להיות בני אדם טובים יותר ומשתדלים לתת מעצמנו כשאנחנו יכולים, אבל עוד לא נולד הבן אדם שיכול לבסס את המשכורת שלו על מעשים טובים. בפעם האחרונה שבדקתי זה עדיין לא הפך להיות כלי תשלום קביל במכולת והמקום היחיד שזה יוביל אתכם אליו זה אולי לגן-עדן. אפשר לנסות לבקש עזרה, לגיטימי לנסות לגייס תרומה אבל אפשר גם להסתפק בהצעת מחיר נמוכה ועדיין לשלם משהו. כבר קרו מקרים שבהם עמותות ניצלו ת טוב לבם של עצמאיים שנתנו שירות בחינם, ולאחר מכן גילו שכל שאר הספקים והחברות באירוע קיבלו תשלום. לא נעים בכלל.

"כבר שילמתי למישהו שלא עשה לי עבודה טובה, תעשה לי הנחה!"

אנחנו באמת משתתפים בצערכם, אבל אנחנו לא יכולים לספוג על חשבוננו (תרתי משמע) את כל הפדיחות של הקולגות שלנו. זה באמת לא נעים ואפילו מבאס לשלם פעמיים על משהו, אבל אין מה לעשות – סה לה וי. אנחנו רק יכולים להבטיח לנסות ולהשתדל מאוד כדי שהפעם תהיו מרוצים עד הגג. רק כדי שנוכל באמת להשקיע מכל הלב – אל תחסכו גם עלינו. זה לא מגיע לנו אחרי כל העבודה הטובה.

"אצלנו משלמים בשוטף + 120"

אז תקבלו את העבודה גם בשוטף + 120. לכל אחד מאיתנו יש שכר דירה, משכנתא, הוצ' רכב, נסיעות, קניות בסופר ועוד אלף ואחת הוצאות מדי חודש. עדיין לא מצאנו את הבנק או חברת האשראי שיגלו הבנה ויסכימו להמתין עד שתואילו בטובכם לשלם לנו. החיים שלנו ממשיכים, אנחנו צריכים את הכסף שעבדנו בשבילו. ממש עכשיו.

"לקחתי את הצעת המחיר שלך למתחרה והוא הציע פחות, אם לא תוריד מחיר אני אלך אליו"

אנחנו בעד שוק חופשי, אבל לא בעד סחטנות. אפשר להתמקח על המחיר, אין צורך להיכנס לאיומים. לא מתאים לכם, זה לגיטימי ומקובל – לכו למתחרה ונראה אם תקבלו את אותה תוצאה כמו שיכולתם לקבל אצלי. אם עשיתי חישוב שלא משתלם לי לעבוד מתחת לסכום מסוים, כנראה שאני יודע מה שאני אומר. אז או שקיבלתם הצעה מחאפר שלא מבין מהחיים, או שניסתם לערבב אותנו.

"אני לא מבין מה הבעיה לעבוד בחופשת לידה אם גם ככה את עובדת מהבית?"

זה שאני בבית לא אומר שהראש שלי פנוי לעבוד עכשיו, וגם לא הגוף שלי, ובאופן כללי אני בעיקר צריכה לעבד את מה שעבר עליי שלי ולהיות עם התינוק שלי שזקוק לי כרגע יותר מהכל. אם אחליט לעשות משהו – זה יהיה מיוזמתי. אני ממש לא זקוקה שתיכנס לי לשיקולים ולתעדוף בחיי המשפחה שלי. איך אמרה קורין גדעון? צאו לי מהרחם.

(בשעה 23:50) – "אפשר להתקשר רגע?"

בקצרה: לא!

בארוך: זה שאני מחובר/ת בוואטסאפ לא אומר שאנחנו בעבודה. תתפלא אבל יש לנו עוד חיים פרטיים מעבר לכל המקצועיות הזאת. אולי אנחנו בדרך לישון, אולי במקלחת, אולי באירוע משפחתי או במסיבה עם חברים, אולי רואים פרק בסדרה, אולי בזמן איכות עם בן הזוג או באמצע ריב סוער איתו. יודע מה? זה ממש לא משנה וגם אנחנו לא חייבים לך דין וחשבון למה אנחנו לא זמינים. מה שבטוח – אנחנו לא בעבודה בשעה כזאת. לא. גם לא אם זה ממש דחוף.

(למאמן כושר) "אם אתה גם ככה מאמן, מה אכפת לך שאצטרף בחינם, זה לא עולה לך יותר"

אכפת לנו כי זו הפרנסה שלנו. גם האוטובוסים והרכבות ייסעו בכל מקרה, בין אם תעלה עליהם ובין אם לא. זה לא גורם לך לחשוב שאתה יכול לעלות עליהם בחינם, נכון? מה לעשות – שירות שווה כסף.

View this post on Instagram

A post shared by shotef + 120 (@shotef120) on

"החלטנו לא להתמרמר אלא לצחוק על זה"

ואם אתם עדיין עסוקים בלגלגל את הלסת בחזרה מהמקום שהיא צנחה אליו אחרי שקראתם את המשפטים האלה, כדאי לכם להיכנס לעמוד אינסטגרם בועט שמקבץ לתוכו אינסוף ציטוטים כאלה ונושא את השם הראוי "שוטף+120". מי שעומדות מאחורי העמוד המסקרן הן שתי נשים עצמאיות בעצמן: קטרינה מוניץ העוסקת בשיווק ועיצוב גרפי (שגם אחראית על העיצוב של כל הפוסטים בעמוד) וחגית אילון שמתעסקת בייעוץ ארגוני וחווית לקוח.

"הכרנו לפני למעלה משנה דרך קבוצת עצמאיות שהתארגנה באזור ראשון לציון-רחובות", הן מספרות, "הקבוצה נפגשת עד היום פעם בשבועיים ובמפגשים כל אחת מספרת על עצמה, על הקשיים ועל ההצלחות שלה. זו הדרך שלנו להתמודד עם חיי העצמאות שכל אחת מאיתנו מנהלת כבר כמה שנים".

עם הזמן אילון ומוניץ התחברו מאוד והחליטו לעשות דברים ביחד, כך נולד הרעיון של העמוד המדובר: "לא עומד מאחורי זה שום דבר מלבד החלק ההומוריסטי שבעניין", מסבירה מוניץ, "רצינו להקליל את החוויות של עצמאיים. כל אחת מאיתנו חווה כל מיני דילמות וקשיים, גם עם לקוחות וספקים, גם עם התפקיד שלנו כאמהות ובנות זוג וגם עם התגובות של הסביבה הקרובה. החלטנו לא להתמרמר אלא לצחוק על זה. בתחילת הדרך, כשהייתי מקבלת הערות כאלה לא ידעתי אפילו איך להתחיל לענות עליהן, אבל היום אני מבינה שבסופו של דבר זה קורה לכולם - אז בואו נתקדם".

View this post on Instagram

A post shared by shotef + 120 (@shotef120) on

ואיך התגובות?

"אנחנו מקבלות מלא תגובות. הרבה אנשים פונים בפרטי ואומרים לנו שזה עוזר להם לשמור על השפיות ולהתמודד עם הקשיים שלהם כבעלי עסק עצמאי. למעשה כל המשפטים שמופיעים בעמוד הם אמיתיים לחלוטין. אנחנו מקבלות עשרות משפטים ביום, גם בעמוד בפייסבוק המקביל. יש לי רשימת המתנה של עשרות משפטים לעיצוב. אנחנו מעלות משפט כל יום ומשתדלות להוסיף תוספת מצחיקה כדי להקליל את האווירה".

לאור ההצלחה, עם הזמן התגבשה קבוצת פייסבוק סודית של העוקבים הקבועים של העמוד, המתפקדת יותר כקבוצת תמיכה. "לאור התגובות על הפוסטים הרגשנו שזה צורך שהתפתח. בקבוצה ההיא אנחנו פחות הומוריסטיים ומשתמשים בה כדי לפרוק ולהתייעץ, והיא כוללת גברים ונשים ממגוון מקצועות ותחומי עיסוק", מסבירה מוניץ.

אז מה? הצדק של העצמאים יוצא לאור?

"למרות שזה נראה ככה, אנחנו לא תופסות צד אלא מעלות משפטים שמעוררים שיח. יש אנשים שקוראים את הפוסטים ולא מסכימים שהם מוגזמים, אלא חושבים שמדובר באמירות לגיטימיות. מבחינתנו זה גם בסדר, אפשר לדבר על זה. ביננו, גם לנו כעצמאים יש הרבה חוסר טקט או יציאות לא במקום. מה שכן, אנחנו מקוות שמושגים כמו 'מחיר שפוי' והערות בעייתיות נוספות ירדו מהלקסיקון".