לכבוד יום המודעות לאוטיזם שחל השבוע (ביום ג'), שוחחנו עם אישה שהצליחה לשנות חיים של משפחות שלמות; במשך 11 שנים עסקה אסתר צבר בניהול בדיקות תוכנה, בחברותBMC ו-ECI. במסגרת עבודתה נשלחה לכנס בדיקות תוכנה במנצ'סטר, אנגליה – אירוע שלא חשבה שישפיע כל כך על עתידה. בכנס היא השתתפה בהרצאה של טורקיל סונה, יזם דני, שבנו הצעיר אובחן עם אספרגר. כמו כל הורה שחרד לעתיד בנו, סונה ניסה לחשוב איזה מקור פרנסה יוכל להתאים לו, וזיהה שהבן שלו, כמו הרבה אחרים עם אספרגר, ניחן בתכונות כמו תשומת לב לפרטים, דייקנות, קפדנות וחזרתיות. סונה, שהיה גם איש הייטק, הבין שהמאפיינים האלה יכולים להתאים לתחום של בדיקות תוכנה.
"סונה היה הראשון שיצר את החיבור בין בדיקות תוכנה לאנשים עם אספרגר מתוך ראייה שיש כאן מצב של win-win", אומרת אסתר שעומדת מאחורי המיזם AQA הפועל מזה כעשור למען שילובם של צעירים על הספקטרום כבודקי תוכנה בחברות הייטק בישראל. עד היום הצליחה אסתר להכשיר ולשלב מעל 100 איש ב-70 חברות הייטק שונות, 15 חברות מתוך ה-70 קלטו יותר מבוגר אחד.
"יש תחום תעסוקתי, שצמא לעובדים, ויכול מאוד להתאים למי שיש לו אספרגר. הצורך שלהם בביטחון ובקביעות, מאפשר למעסיק לדעת כי הוא אמנם משקיע בהכשרת העובד, אך מדובר בעובד שיישאר אצלו לאורך זמן, יתמקצע ויעשה עבודה טובה. ראשוני הבוגרים עובדים כבר 9 שנים באותו מקום", היא מספרת בהתרגשות.
איך את מאתרת אותם?
"הגופים העיקריים שמפנים מועמדים לתוכנית הם הביטוח הלאומי, שרואה במיזם תוכנית שיקום יציבה ומתמידה לאורך שנים, עם תוצאות גבוהות של 85% שילוב בעבודה כבודקי תוכנה. ביטוח לאומי מפנה אלינו מועמדים מעמותת אפ"י (אספרגר ישראל), זו עמותה של הורים שיש להם ילד עם אספרגר. בנוסף גם פסיכולוגים, פסיכיאטרים ועובדי שיקום שונים מפנים אלינו".
מהן דרישות הקבלה?
"קרוא וכתוב באנגלית היא דרישת סף להייטק, וכן יכולת מספיק טובה ללמוד ולבדוק מוצרים מורכבים, כיוון שהמוצרים בהייטק הישראלי הם ברמה גבוהה, ומי שהולך לעבוד בQA צריך ללמוד ולהכיר תוכנות מסובכות ולהיות מסוגל לאתגר אותם ולמצוא בהם תקלות. בנוסף מבחינה תקשורתית, עליהם להיות תקשורתיים ועצמאיים, באופן מספיק כדי להיות חלק אינטגראלי מחברה. אין צורך בתואר אקדמי, למרות ששליש מהם אקדמאים".
אסתר מספרת שבמהלך הקורס, שמתקיים בין פעם לפעמיים בשנה בפתח תקווה, מעבר לחומר הטכני, שמים דגש על סיטואציות תקשורתיות רלוונטיות שיכולות לעלות במהלך העבודה.
"בסיום הקורס אנו פונים לחברות הייטק, מיידעים אותן שיש לנו בוגרים עם ידע טכני שמתאים לדרישות התפקיד שלהם אך עם קושי תקשורתי, וחלקן מגיעות לראיין את המשתתפים. אנו נותנים לחברות המלצות איך לבחון את הבוגרים, כיצד להתייחס, אילו שאלות לשאול או לא לשאול בראיון".
כאשר בוגר מתקבל, טרם כניסתו לתפקיד, אסתר ואנשי צוותה מדריכים כיצד לקלוט את העובד לגורמים הרלוונטיים בארגון, כמו לדוגמא כיצד לתת משוב לעובד, איך לזהות סימנים המאפיינים תחושות של אי נוחות של העובד ועוד. "אנחנו נותנים כמה שיותר טיפים מתוך ראייה שככל שאנשים יהיו יותר מוכנים לקליטת העובד, יהיה להם יותר קל להתנהל בסיטואציה. ענת בן מאיר היא מומחית לאספרגר שמלווה את התוכנית שלנו. המנהלים יודעים שיש להם כתובת לכל שאלה שעולה. בכל ארגון מצמידים לעובד מנטור, שהוא אחד מאנשי הצוות שדואג באופן אישי לעובד, והכתובת שלו לכל בעיה שעולה".
יש חברות הייטק שעובדות אתכם באופן קבוע?
"יש חברות כמו אינטל ופנטגון 2000, בהן הקליטה של העובד הראשון הייתה כה מוצלחת, שבעקבותיו קלטו עובדים נוספים. המכנה המשותף היחיד ביניהם הוא אדם אחד במשאבי אנוש או בפיתוח שמאמין ברעיון ומזיז את המערכת לכיוון הזה".
לדברי אסתר, אין הנחות מיוחדות גם לעובדי QA הנמצאים על הספקטרום. "אחרי שעובד משתלב בחברה ולומד את המוצר, הוא אמור לעשות עבודה איכותית, בדיוק כמו כל אחד אחר מאנשי הצוות. ולכן דרישות הסף הן גבוהות מלכתחילה. התוכנית לא מתאימה לכל אחד בגלל שהדרישות בהייטק גבוהות ובסופו של דבר אנו רוצים שיצליחו. מבין הפונים אלינו בממוצע אחד מתוך עשר יכול להתקבל".
שילוב עובדים עם אספרגר הוא מהלך שמשנה חיים לא רק לאותו אדם אלא לכל משפחתו, שדאגתה העיקרית סבבה סביב שילובו בחברה ובמעגל העבודה. "במקום שישב בבית אדם מוכשר ומתוסכל שלא עובד בכלל ומתפרנס מהקצבה, או שעובד בעבודות שאינן מותאמות ליכולותיו, הוא משתלב בהייטק, מרוויח משכורת יפה, נמצא בסביבת עבודה מכבדת ונעימה ומרגיש שהוא תורם לארגון".
הרווח הוא אדיר לכולם
כשבנה של גלית שמיע, ראש צוות פיתוח בפנטגון 2000, היה בן שנתיים, הוא אובחן על הספקטרום בתפקוד גבוה. עם הגילוי, החלה שמיע לחקור את הנושא וגילתה את היכולות המופלאות של אנשים עם אספרגר ב-QA. את העובד הראשון עם אספרגר הם קלטו בחודש מאי 2018, בימים אלה הם קולטים כבר את העובד הרביעי. "פניתי לאסתר, ולאפ"י, וביקשתי שישלחו לי אנשים לראיון. בהתחלה היו בצוות שלנו חששות, כי לא ידעו למה לצפות, לחצתי הרבה על המנכ"ל ובסופו של דבר קיבלתי אור ירוק. זה היה פיילוט, משום שלא היה תקן פנוי, והמשרות נפתחו במיוחד בשבילם. כל אחד מהם נכנס כשווה בין שווים ללא שום הנחות, אפילו לא היה להם יותר זמן בבחינות. עידו היה העובד הראשון שקיבלנו, היום הוא מדריך את העובד הרביעי שנקלט בחברה".
איך הם משתלבים חברתית?
"נהדר. כל העובדים בחברה נרתמו לעניין, מזמינים אותם לאכול צהריים, נותנים להם עזרה בהדרכות, המוטו של כולם הוא 'בלי הנחות ועם קצת התאמות', יש עובד ששם אוזניות כי הרעש מפריע לו, עובד אחר צריך לרשום כל דבר, אחד לא מסתכל בעיניים, ואחר מנוהל על ידי חרדות ולא יוצא כמעט מהבניין - אבל הם עושים עבודה כמו כולם, ואפשר לומר שהם התגבשו יחד והשתלבו מצוין".
באיזה אופן הם תורמים לארגון?
"הם הפכו את כולם לאנשים טובים וסובלניים יותר, שיודעים לתת ולעזור, וכולם מגויסים לנושא.
אם יש אחד שמדבר בקול רם, ואני מבקשת להיות בשקט העובדים מיד משתתקים", היא אומרת ומוסיפה אנקדוטה קטנה שמספרת סיפור שלם: "אחד ממנהגי יום ההולדת כאן היה לתלות בלונים, אך משום שאחד מהחבר'ה עם אספרגר פוחד מבלונים, ביטלנו את המנהג הזה ואימצנו אחר במקום. אנשים נעשים יצירתיים יותר כדי להגיע אליהם. זו גם ככה הייתה חברה משפחתית, כי אנחנו רק 40 עובדים בארגון, היום היא חברה יותר משפחתית, חמה ומלוכדת".
אחד המאפיינים של אנשים עם אספרגר הוא היצמדות לפרטים והתמקדות במה שהם עושים. גלית מספרת שהיא למדה שברגע שהיא אמרה להם משהו, הוא נטמע ואין צורך לחזור עליו שוב. "אני רואה בהם סוג של מחשבים אנושיים, הקשיים מינוריים אבל הרווח הוא אדיר לכולם".
לאילו חברות יכולים להתאים אנשים עם אספרגר?
"להייטק, כמובן לכל מי שיש לו QA, וכל תפקיד שפחות מצריך כישורים סוציאליים ועבודה מול אנשים, ויותר עבודה מול מחשב, שדורשת ריכוז ודיוק. יש להם יכולת גבוהה לקלוט נתונים. ברגע שהם עובדים, הם לא מוסחים בקלות, כמו רובנו. מה שיפה הוא שהם אסירי תודה, לויאליים, עם הרבה מוטיבציה ורצון לתרום לארגון, אין אצלם עיגולי פינות, והם לא מחפפים. הלכנו לארץ לא נודעת וזה יכול להפר איזונים עדינים ואת המרקם החברתי, אבל אני האמנתי בזה, והמנכ"ל האמין בי".