לכבוד 1.5 מיליון הילדים שיצאו לחופש הגדול השבוע, ובעיקר למען הוריהם ששוברים את הראש מה יעשו איתם בעוד כחודש - כשהקייטנות יסתיימו והם יאלצו למצוא מסגרת אחרת או פשוט לצאת לחופש בעצמם - ביקשנו מעו"ד רחל הררי-ליפשיץ, שותפה וראש מחלקת דיני עבודה במשרד עמית פולק מטלון, שתעשה לנו קצת סדר בזכויות המגיעות לנו בנוגע לחופשות ממקום העבודה בתקופת הקיץ ובכלל.

מה הם ימי החופשה להם אני זכאי וכיצד הם נקבעים?

עובדים שכירים יכולים לצאת לחופשה על חשבון מכסת ימי החופשה שלהם ובאישור המעסיק. לכל עובד שכיר יש זכות למכסת ימי חופשה שנתית קבועה, כאשר חוק חופשה שנתית קובע מינימום של ימי חופשה שכל עובד שכיר במשק זכאי להם. מספר ימי החופשה השנתית עולה בהתאם לשנות הוותק שצבר העובד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה.

למעסיק ולעובד (כמו בכל נושא אחר הקשור לתנאי העבודה) יש אפשרות להגיע להסכמות להענקת תנאים מטיבים לעובד, העולים על תנאי המינימום הקבועים בחוק. התנאים המטיבים יכולים להיקבע בהסכם עבודה אישי בין העובד למעסיק, או שמלכתחילה הם נקבעו בהסכמים קיבוציים (מיוחדים, או כלליים, או ענפיים), או בצווי הרחבה להסכמים קיבוציים. וכך ימי חופשה יכולים גם להפוך לכלי מיקוח בשלב חתימת הסכם תנאי ההעסקה.

כיצד מחשבים ימי חופשה?

החוק קובע מספר ימי חופשה להם זכאי עובד בהתאם לוותק שלו. עובד ב-5 שנות העבודה הראשונות אצל אותו מעסיק, או אותו מקום עבודה, יהיה זכאי למכסה מקסימלית של 16 ימי חופשה לכל שנה, החל מהשנה השישית הוא יהיה זכאי ל-18 ימים; מהשנה השביעית ל-21 ימים ומהשנה השמינית ואילך, תועלה המכסה בכל שנה ביום עד למקסימום 28 ימים.

הצבירה של ימי חופשה היא לכל שנה קלנדרית: אם התקיימו יחסי עבודה במהלך כל השנה אך העובד עבד בה בפועל פחות מ-200 ימים, הוא יהיה זכאי לימי החופשה הקבועים בחוק בהתאם לוותק שלו כפול היחס בין מספר ימי עבודתו למספר 200 (כך לדוגמא אם עובד התחיל לעבוד בחודש ינואר בשנה מסוימת, אך עבד בפועל באותה שנה רק 160 ימים יהיה זכאי ל-12.8 ימים קלנדריים). אם בין העובד לבין המעסיק לא התקיימו יחסי עבודה במהלך כל אותה שנה קלנדרית, יהיה העובד זכאי למכסת ימי החופשה הקבועה בחוק לפי הוותק שלו כפול היחס בין מספר ימי עבודתו בפועל למספר 240. עובדים זמניים בשכר, שעבדו פחות מ-75 ימים רצופים אצל מעסיק אחד, או במקום עבודה אחד – לא יצאו לחופשה בפועל, אלא יהיו זכאים רק לתמורת חופשה.

בפועל, ברוב מקומות העבודה היום, פועלים באופן פשוט ומחלקים את המכסה השנתית למכסה חודשית, שנצברת מדי חודש לזכות העובד באופן קבוע.

מעסיקים חייבים לכלול ולשקף מדי חודש בתלושי השכר של כל עובד את ביטויי הצבירה של ימי החופשה, מול ניצול ימי החופשה. כך שכל עובד יכול וצריך לבדוק את מכסת ימי החופשה והצבירה ולראות שהם מדויקים ותואמים את החוק.

האם ימי חג, שביתה, חופשת לידה, תאונה ועוד נחתכים לי מימי החופשה?

בישראל מכירים ב-9 ימי חג (ראש השנה, יום כיפור, סוכות, שמחת תורה, שני ימים בפסח ויום העצמאות). ימים אלו אינם באים על חשבון מכסת ימי החופשה – גם אם העובד נמצא בחופשה בימים אלו, אלא אם אחד מהם חל ביום המנוחה השבועי מתוך 7 ימי חופשה קלנדריים.

בקשו חופשה מהבוס ולכו ליהנות עם הילדים שלכם (צילום: kateafter | Shutterstock.com )
בקשו חופש מהעבודה ולכו לבלות עם הילדים | צילום: kateafter | Shutterstock.com

באשר לשביתה - עובד שיצא ליום חופשה מאושר, אינו נחשב כמי ששבת יחד עם העובדים האחרים, כך שהשביתה אינה רלוונטית לגביו. כך גם חופשת לידה, מחלה, או תאונה (בגינה משולמת קצבה על ידי המוסד לביטוח לאומי, או משולמים לעובד דמי מחלה), אינם ימים נספרים כחלק מימי החופשה.

כשאישה או גבר מצויים בחופשת לידה, תקופה זו נחשבת במניין הוותק שלהם במקום העבודה והם צוברים בגין תקופה זו ימי חופשה שנתית. אם האישה בוחרת להאריך את חופשת הלידה מעבר ל-26 שבועות המוקנים בחוק (למרות ש-11 מהם ללא תשלום מאת המוסד לביטוח לאומי), היא לא תהיה זכאית לצבירת ימי חופשה (היעדרותה לאחר 26 שבועות תחשב כחופשה ללא תשלום לכל דבר ועניין, והיא לא תהיה זכאית לזכויות נוספות עבורה ובכלל זה לא תצבור ימי חופשה).

כאשר עובד נעדר מפאת מחלה וזכאי לתשלום דמי מחלה, או נמצא בתאונת עבודה בגינה הוא מקבל קצבה מאת המוסד לביטוח לאומי, הוא עדיין צובר זכות לימי חופשה, כאילו עבד בפועל.

מהי חופשה ללא תשלום?

חופשה ללא תשלום כשמה כן היא, חופשה שלא משולם בגינה שכר. בחופשה ללא תשלום לא זכאי העובד לזכויות כלשהן.

מהי חופשה מרוכזת?

חופשה מרוכזת היא חופשה שהמעסיק מחליט עליה ומכריז על חופשה אליה יצאו כל העובדים באותו מקום עבודה, או קבוצה מרוכזת של כל העובדים במקום העבודה. בדרך כלל קובעים חופשות מרוכזות לפי צרכי העבודה. במקומות רבים חופשה כזאת נקראת "הדממה" ונהוג לקיים אותה בחול המועד סוכות או פסח - ימים בהם רוב המשק לא עובד או במהלך חופשות הקיץ, לנוכח עבודה מול שווקים בחו"ל.

מה קורה למי שאין ילדים ומעדיף לקחת את החופשה בתקופה אחרת?

לרוב מעסיקים מנסים להתחשב ברצון העובדים. אבל, בחופשה מרוכזת, רק לעיתים חריגות מאפשרים לחלק מהעובדים לא לצאת לחופשה יחד עם כל העובדים. עובדים שרוצים לצאת לחופשה פרטית במועד אחר יוכלו לעשות כן באישור המעסיק, ככל שיש להם יתרת ימי חופשה מספיקה.

מה קורה במצב בו יצאתי לחופשה מרוכזת, וכעת אני רוצה לצאת לחופשה נוספת אך אין לי יותר ימי חופש?

רחל הררי ליפשיץ (יח``צ: אייל פרידמן)
רחל הררי ליפשיץ | יח``צ: אייל פרידמן
מעסיקים לא יכולים להוציא עובדים לחופשה מרוכזת ולגרום להם להיות ביתרה שלילית של ימי חופשה בגין החופשה הזו. לעומת זאת, אם עובד רוצה לצאת לחופשה נוספת, מעבר למועדים של החופשות המרוכזות, המעסיק יכול לאשר לו זאת. כדי להותיר לעובד יתרה חיובית בחופשה המרוכזת, הוא יכול לאשר חופשה במועד אחר או על חשבון מכסה שלילית של ימי חופשה, או לסכם עמו שהחופשה במועד הנוח לעובד תותר, אך לא תזכה אותו בתשלום בתנאי חל"ת.

ועוד דבר קטן; רגע לפני שאתם רצים לבקש חופש מהעבודה באוגוסט, זכרו שהשנה החגים מגיעים מוקדם (ממש מוקדם - בספטמבר), ואם אינכם נהנים מ"הדממה" בתקופת חול המועד, גם אז תאלצו למצוא מסגרות לקטנטנים או לנצל עוד ימי חופשה.